להפסיק לעשן ולהתחיל לחמם: הפחתת נזקים גם בטבק

"מחר אני מפסיק לעשן", אומר אחת לחודש בן הזוג, החבר או הקולגה, מתכוון לכך בכל לבו ובבוקר המחרת מדליק עוד סיגריה. החלטות האתמול נשכחו כלעומת שהופרחו באוויר.

הבטחות כאלו מופרחות ולמחרת מופרות כל יום, בכל שעה, מפיהם של מיליוני מעשנים ברחבי העולם. אמנם יש שמצליחים להפוך יום בהיר אחד ממעשנים כבדים ללא מעשנים, אבל רבים, בואו נודה באמת, נאבקים: מדי פעם מצליחים להימנע מעישון, אבל לכמה ימים בלבד, ואז נופלים חזרה לזרועותיה של הסיגריה.

מה אפשר לעשות?

הדרך הטובה ביותר להפחית את החשיפה לנזקי העישון, היא להימנע כליל מעישון: להפסיק לעשן או לא להתחיל כלל. הפחתת נזקים (Harm Reduction) – ניסיון להפחית את נזקיה של פעילות מסוכנת להבדיל מלאסור אותה לחלוטין – היא גישה המיושמת בשלל תכניות ממשלתיות ברחבי העולם. במאמר שפרסם בינואר 2011 סקוט ד. בלין, היו"ר האמריקאי של השדולה לפיתוח בריאות, כלכלה וחקלאות (AHEAD), וכותרתו היא "הערות והצעות לגבי סיגריה אלקטרונית", הוא כתב: "הרעיון והיישום של אסטרטגיות הפחתת נזקים, המבוססות על נתונים מדעיים, נוכח בכל פינה בחיים שלנו. חשוב שנכיר בפוטנציאל שלנו להרוויח ממנו אם תיושם רגולציה כלל עולמית החותרת להפחתת הנזקים – מחלות ומוות - הנגרמים מעישון".

צמצום נזקים הוא גישה המבקשת לצמצם את הנזק שנגרם על ידי פעילות מזיקה במקום לאסור את הפעילות עצמה. לדוגמה, למרות שהנהיגה עשויה להיחשב כמסוכנת, ממשלות לא מציעות שאנשים יוותרו עליה. במקום זאת, הם מנסים להפוך את הכביש לבטוח יותר ולעודד שימוש בחגורת בטיחות.

ואכן, אחד התחומים שבהם מיושמת בשנים האחרונות גישת הפחתת הנזקים הוא תחום הטבק. הגורם המרכזי למחלות הקשורות בעישון סיגריה איננו, כך מתברר, הניקוטין. המומחים מסכימים כי ניקוטין הוא אמנם חומר ממכר, אבל לא הוא הגורם המרכזי למחלות הקשורות בעישון. "הניקוטין עצמו איננו מסוכן, ואם ניתן היה לספקו באופן מקובל ואפקטיבי, כתחליף סיגריה, חייהם של מיליונים היו ניצלים", נכתב במאמר שפרסמו באפריל 2016 צוות חוקרים ב?Royal College of Physicians.

מהי הבעיה? הבערה

מרבית החומרים המזיקים המצויים בסיגריה נפלטים כאשר מבעירים את הסיגריה וכאן טמונה הסכנה. "בערת הסיגריה, ולא הטבק או הניקוטין, הוא המקור המרכזי לאסון בבריאות הציבור. תהליך הבערה מייצר רעלנים שלא ניתן למצוא בטבק שאיננו שרוף", כתב ז'אן פרנקו?אטר, פרופ' לבריאות הציבור וחוקר טבק שוויצרי, במאמר שפרסם בשנת 2015 תחת הכותרת "סיגריה אלקטרונית: מתודולוגיה ואידיאולוגיה בעדיפות מחקרית".

בשל הממצאים נוטים בשנים האחרונות ארגוני הבריאות ברחבי העולם להמליץ למעשנים שלא מעוניינים להפסיק על אלטרנטיבות בעלות פוטנציאל להזיק פחות, להם עצמם ולציבור המקיף אותם. המוצרים שיכולים לשמש חלופה אמיתית לסיגריה הם מוצרים שבהם לא מתרחשת בערה (ולפיכך קיים פוטנציאל להפחתת נזקיה בהשוואה להמשך עישון סיגריות) ובה בעת הם מספקים למעשן את תחושת הסיפוק עד שהוא יכול להימנע מסיגריה רגילה. במילים אחרות: אם המוצר מזיק פחות אבל איש לא רוצה להשתמש בו, הוא לא יהיה תחליף אפקטיבי, ולכן נדרשת אלטרנטיבה אמיתית.

"עלינו ליצור מצב שבו חברות הטבק הופכות בהדרגה לחברות ניקוטין - מצב שבו הרווח שלהן טמון במוצרים שאינם סיגריות", אומר גרי סטימסון, פעיל ומוביל חברתי בתחום הפחתת נזקים בריאיון שהעניק ב-2012 לבמאי סרטי התעודה ג'ון דריקוט. סטימסון, כמו רבים אחרים, מאמין שתעשיית הטבק צריכה להשתתף באופן פעיל במאמץ לפיתוח אלטרנטיבות ראויות לסיגריות.

דוגמה אחת למאמץ כזה מכיוון תעשיית הטבק היא הן מערכות לחימום טבק. איך מוצרים מסוג זה עובדים? במקום להבעיר את הטבק מחממים אותו לטמפרטורה קבועה מראש שמאדה את הטבק לאדים שנשאפים לריאות. המשתמש מקבל את מנת הניקוטין הדרושה לו בדומה לסיגריה קלאסית, אבל הסוד הוא כנראה בחוויית השימוש, הדומה מאוד לחוויית העישון הרגיל אבל אין בעירה, וזה, כאמור, מה שחשוב.

לפי ההערכות בעולם, אם כל אוכלוסיית המעשנים תצרוך ניקוטין, אבל ללא בערה, שיעורי התחלואה הקשורים לסיגריות עשויים לרדת משמעותית. זו כנראה הסיבה שגם בארצות הברית וגם באירופה כבר התחילו לאמץ מדיניות המעודדת שימוש באלטרנטיבות ראויות לסיגריות.