"הרחבת חוק שכר בכירים לחברות ציבוריות לא תעבור כל זמן שאני יושבת בראש ועדת שרים לחקיקה". כך אמרה היום (חמישי) שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס של מכון אהרון למדיניות כלכלית שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה. לדבריה, "חוק הגבלת שכר הבכירים הוא עדות לנזקים שאנחנו יוצרים במו ידינו לכלכלה שלנו, בשעה שאנחנו מתעקשים לטפל במדדים הכלכליים ולא בנמדדים עצמם. כשאנחנו נצמדים לסימפטומים ולא לתופעות".
שקד התייחסה לשוק הסלולר וטענה שפתיחתו לתחרות גרמה לירידה בשכר הבכירים. "התהליך הזה התרחש ללא צורך בהצבעה של 120 ידיים בכנסת. הוא התקיים הודות ליד אחת. היד הנעלמה של השוק החופשי.
"במקום לעזור לחלש ולהגביה אותו, אנחנו דואגים, לא פעם, להנמיך את החזק ולהעניש אותו. זה לא יפתור את הבעיה, אבל בטוח ייתן הרגשה טובה ויצטלם יפה. בנוסף, חוק שכר בכירים מבריח מכאן משקיעים ממדינות זרות, שרואים את הרגולציה הקשה שהממשלה מטילה על עסקים, באופן שאין לו אח ורע בכל העולם, ומאבדים את הרצון להשקיע כאן את כספם".
"לא ניתן לקבל מצב שבו ההסתדרות פועלת ללא שקיפות בסיסית"
שקד התייחסה לבחירות הקרובות בהסתדרות. "ב-2017 לא ניתן עוד לקבל מצב שבו ארגון העובדים הגדול ביותר בישראל, המאגד 750 אלף איש ומנהל נכסים במיליארדים, פועל ללא שקיפות בסיסית בחסות העובדה שהוא רשום בתור 'אגודה עות'מאנית'", אמרה. "אז נכון שסתיו שפיר פחות מתעניינת בנושאי שקיפות כשזה נוגע לחברים מההסתדרות, אבל אותי זה כן מעניין. הנכסים של ההסתדרות אינם ירושה ולא נפלו לה מהשמיים. הם הגיעו מהרבה מאוד אנשים פשוטים שעובדים קשה ומשלמים מס הסתדרות".
היא קראה לשני המועמדים לראשות ההסתדרות, שלי יחימוביץ ואבי ניסנקורן: "עשו מה שטוב לעובדים, טוב לכלכלה הישראלית, ואין לי ספק שטוב גם להסתדרות עצמה - הכריזו בעצמכם כבר עתה, ובכך תימנעו מכפייה ממשלתית, על התחייבות לקדם (מידית) נוהל שקיפות בכספי ההסתדרות עם כניסתכם לתפקיד".
אשר לסוגיית הפיקוח על שכר הדירה, אמרה שקד כי אם חוק שכירות הוגנת יעבור בישראל, הוא יוביל למצב שבו הקפאת המחירים תהפוך את הדירות לסוג של מוצר בפיקוח ותוביל בהכרח "להזנחה פושעת של רמת התחזוקה בהן, לשוק שחור של עסקאות שכירות מתחת לשולחן, והכי גרוע - להשקעה הולכת וקטנה בבניית דירות להשכרה שהפכו למוצר לא משתלם". לדבריה, "הבעיה האמיתית היא שלא בונים מספיק דירות. המחיר הוא רק הסימפטום למחסור בהיצע. חוק שכירות הוגנת הוא בבחינת משחק במחוגי השעון, טיפול בסימפטום ולא בבעיה".
לבסוף התייחסה לרפורמת צמצום החקיקה אותה היא מובילה בכנסת. "חשבתי שנכון יהיה אם הממשלה תהיה הראשונה לתת דוגמה טובה לצמצום חקיקה. לכן העברתי לאחרונה החלטת ממשלה לצמצום חקיקת המשנה", אמרה שקד. "לא כולם יודעים זאת, אבל הרבה מאוד מהרגולציה המזיקה לכלכלה נוצרת באמצעות תקנות שהן חקיקת משנה ולא באמצעות חקיקה ראשית. הממשלה הזו הפנימה את זה, ולכן הוחלט לאחרונה על שני צעדים עיקריים".
שקד פירטה: "מעתה, ברירת המחדל בסעיפי חוק עתידיים המסמיכים שר לתקן תקנות, יהיו כאלה המייצרים תקנות רשות ולא תקנות חובה. בנוסף, קובעת ההחלטה שעל כל שר לבחון את התקנות העתידיות שמוטל עליו לתקן, וככל שהן אמורות להגדיל את הנטל הרגולטורי - עליו לבטל כליל את הסעיף המחייב אותו לתקנן. זוהי תכנית דיאטה קשה מאוד לחקיקת המשנה, שעתידה לשנות את פני הרגולציה בישראל בשנים הבאות".