משרד ראש הממשלה והאוצר יפרסמו בקרוב בנק פרויקטים ממשלתיים, בו יוצגו כלל הפרויקטים הנמצאים לקראת ביצוע במשרדי הממשלה השונים - זאת במטרה להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית בתשתיות, אך מבלי להגדיל את יחס החוב לתוצר.
כדי לעמוד ביעד השאפתני הזה, מתכוונים במשרד ראש הממשלה להרחיב במידה ניכרת את היקף הפרויקטים שיועברו לזכיינות פרטית (שיטות PPP) - כולל לתחומים שלא הופעלו עד היום בישראל, ובהם בניית בתי ספר ומוסדות רווחה.
מדובר בקאמבק של שיטת ה-PPP לאחר שנים של קיפאון בעקבות כישלונות במכרזי הרכבת הקלה בגוש דן וכביש 531. כעת אומרים במשרד ראש הממשלה כי הופקו הלקחים וכי העברת הביצוע, גיוס המימון וההפעלה של הפרויקטים לידיים פרטיות, תאפשר להוציא לפועל פרויקטים שיגדילו את התוצר של המשק באופן שישמר את יחס החוב-תוצר הנוכחי סביב 60%.
מדובר על יישום החלטת הממשלה מאוגוסט האחרון שבמסגרתה הוטל על משרד ראש הממשלה לקדם בתיאום עם האוצר תוכנית תשתיות רב-שנתית לעידוד הצמיחה. בשלב ראשון, המתקרב כעת לסיומו, הוכנה רשימה המרכזת את כל הפרויקטים שבתחום אחריותם של משרדי הממשלה שעברו בדיקת כדאיות כלכלית, שהיקף הביצוע שלהם עולה על 250 מיליון שקל ושמועד תחילת הביצוע חל ב-5 השנים הקרובות.
הרשימה, שתפורסם לציבור, תכלול לגבי כל פרויקט את מאפייניו, אומדן העלות, לוח הזמנים למימוש בהתאם לאבני דרך משמעויות ופירוט מקורות המימון. בשלב שני, המשרד ייבחן יחד עם החשכ"ל ואגף התקציבים את התאמתו של כל אחד מהפרויקטים לביצוע ולמימון בשילוב עם המגזר הפרטי (PPP).
נציין, כי המשרד הממשלתי היחיד שביצע בשנים האחרונות פרויקטים בהיקפים משמעותיים היה משרד הביטחון, שקידם את עיר הבה"דים, קריית התקשוב וקריית המודיעין בשיטת PPP.
לדברי גורמים במשרד ראש הממשלה, "המשרדים החברתיים לא היו עד היום בכלל בסיפור. שר החינוך או שר הבריאות שצריך כל שנה להילחם על התקציב שלו דואג לעוד שעת לימוד ולעוד מיטה, והוא לא יקים עוד בית חולים לחולי נפש. אם הוא ילמד להכיר את הכלי הזה, שהוא כלי לגיטימי לגמרי, נפתחות לו פתאום הרבה אופציות שלא היו קיימות לו ולכן זה יביא לגידול גם במספר הפרויקטים". לדברי אותם גורמים, "הדגש עובר למה שמכנים Value for money. איך מוציאים מהשקל את המיטב. מי שבונה כיתת לימוד וצריך לתחזק אותה 30 שנה, יבנה אותה בצורה הרבה יותר נכונה ויעילה כלכלית מעירייה שבונה כיתת לימוד ובעוד חמש שנים תצטרך להחליף את הדלתות".
תקופת הפריחה של ה-PPP הסתיימה בערך עם כניסתה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית הקודמת, לתפקידה ב-2011. לצד הצלחות בהקמת כבישים (כביש 6 וכביש 431) ומתקני התפלה, רשמו שיטות ה-PPP גם אכזבות בפרויקטים כמו הקמת הרכבת הקלה בירושלים והקמת מתקני ייצור חשמל סולארי באשלים. אולם מה שהביא לעצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים חדשים ולחזרה להלאמות ולביצוע ממשלתי היו ביטול הסכמי הזיכיון של פרויקט הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ופרויקט ההקמה של כביש הרוחב 531.
קשיי היזמים בסגירת מימון לפרוייקטים הובילו בסופו של דבר כאמור לביטול ההסכמים ולהלאמת הפרויקטים. לאחר מספר שנים התברר שההלאמה מביאה להתייקרות ניכרת בתקציבי הפרויקטים ולדחייה בלוחות הזמנים - והמקרה הבולט לכך הוא של הקו האדום של הרכבת.
מטפלים בכשלים
גם בעולם מורגשת בשנים האחרונות התפכחות מסוימת משיטת ה-PPP. כך למשל, בכתבה שהוקדשה לעיכובים בסלילת כבישים בשיטת PPP במדינות דרום אמריקה, קבע מגזין האקונומיסט כי שני האתגרים העיקריים בשיטה הם העלות הגבוהה יותר של גיוס מימון על ידי יזם פרטי (לעומת עלויות הגיוס של הממשלה) והצורך במערכת נוספת של רגולציה על יחסי המדינה-יזם, שגורמת עיכובים רבים בלוחות הזמנים ומעודדת משפטיזציה וריבוי תביעות.
הפתרון הנדרש, לדעת הממשלה, לטיפול בכשלים שהתגלו במיזמי PPP בשנים האחרונות הוא הקמת מרכז ידע והאחדה של הפרקטיקות. על רקע זה נערכה בחודשים האחרונים באוצר עבודה לתכלול הידע הממשלתי בנושא ביצוע פרויקטי PPP, כולל הכנת מסמכי מכרז סטנדרטים. הכוונה בממשלה היא להפוך את חברת ענבל, זרוע הביצוע של החשכ"ל, למוקד ידע בתחום ה-PPP שיוכל לשרת את קידום הפרויקטים בכלל משרדי הממשלה.