פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטיפול החדשני שעשוי לרפא הפרעות התנהגות ואוטיזם - ויסייע לתפקד בזקנה

      מחקריו של ד"ר גדי תורג'מן, ראש המחלקה לקדם רפואה באוניברסיטת אריאל, בתחום תאי גזע והשתלתם בגוף עשויים לאפשר שיפור בתפקוד המוח כשהגוף מזדקן וכן ליצור תאי עצב חדשים, שיפתרו בעיות התנהגות שונות וישפרו את היכולת הקוגניטיבית. צפו

      הטיפול החדשני שעשוי לרפא הפרעות התנהגות ואוטיזם - ויסייע לתפקד בזקנה

      תאי גזע הם אחד מהאוצרות שמספק לנו גוף האדם. מדובר בתאים היכולים להתחלק ללא הגבלה ולהתמיין לכל תא שהוא ומכאן חשיבותם לעולם הרפואה - הם משמשים למטרות שונות כגון השתלת מח עצם ודם טבורי. מחקרים מדעיים מסתייעים בתאי הגזע לחקר נושאים כהתמיינות תאים והתפתחות עוברית ובעתיד יתכן שניתן יהיה ליצור בעזרתם איברים שלמים, ובכך לחסוך את הצורך בתרומת איברים.

      במקביל, כבר אלפי שנים שהמדע והרפואה מנסים למצוא פתרונות להפרעות נפשיות שונות ובעיות התנהגות. עוד ביוון העתיקה רקחו תרופות כדי למצוא להן מרפא. בעשורים האחרונים היו לא מעט פריצות דרך וכיום קיימים טיפולים יעילים רבים. רבות מהתרופות מצריכות שימוש יומיומי ולחלקן תופעות לוואי לא נעימות.

      ד"ר גדי תורג'מן, ראש המחלקה לקדם-רפואה באוניברסיטת אריאל, מפתח טיפולים לבעיות אלו המבוססים על תאי גזע. "מחקר בתאי גזע הוא מהתקוות הגדולות של עולם הרפואה", אומר ד"ר תורג'מן, "תאי גזע הם תאים ראשוניים שיכולים להיהפך לכל תא בצורכי הגוף. אנחנו באוניברסיטת אריאל מנסים לרפא בעזרתם אוטיזם, דיכאון, סכיזופרניה וכדומה ומזריקים תאי גזע למחזור הדם." ד"ר תורג'מן מוסיף :"הממצאים הראשוניים מאד מבטיחים. ההשפעה ארוכה ורחבת טווח הרבה יותר מהטיפולים המוכרים כיום המחקר הזה יכול לשנות את חייהם של מאות אלפי אנשים שלא מצאו מענה".

      במחקריו מוכיח ד"ר תורג'מן שתאי הגזע מסוגלים לנדוד במוח לאזורים הרלוונטיים לשיפור התפקוד ושם מגבירים את יצירת תאי העצב החדשים, אשר קשורים לשיפור ההתנהגותי. כמו כן, הראו מחקרים אלו שניתן אף להזריק תאים אלו לווריד פריפרי ולא ישירות למוח - ולהשיג תוצאות דומות.

      עצם העניין: תאי גזע כטיפול בתפקוד בגיל זקנה

      יש האומרים ש"60 זה ה 30 החדש". אם בעבר בני 50 ו-60 נחשבו לכאלה שהגיעו לשיבה מופלגת הרי שכיום הם נחשבים ל"צעירים". מדו"ח סטטיסטיקת הבריאות העולמית לשנת 2016, שפרסם ארגון הבריאות העולמי, עולה כי תוחלת החיים בעולם מאז שנת 2000 זינקה בחמש שנים. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם – 82.5 שנים בממוצע. לשם השוואה בשנת 1948 תוחלת החיים בארץ הייתה פחות מ-70 שנה בממוצע. החידושים בענף הרפואה ועליית רמת החיים יגרמו לכך שבשנים הבאות יגדל חלקם של בני ה – 65 ומעלה באוכלוסייה, בארץ ובעולם. אבל לצד אריכות החיים יש לדאוג לאיכות החיים.

      קיימות סיבות שונות להזדקנות ותיאוריות רבות המסבירות מדוע עם הזמן המראה החיצוני משתנה, משקל הגוף יורד ותפקוד המערכות הפיזיולוגיות דועך וחלה ירידה בתפקוד המוח, אולם הסיבות לירידה בתהליך המאפשר גמישות תפקודית למערכת העצבים עדיין נותרו עלומות.

      מחקר נוסף בתאי גזע שערך ד"ר גדי תורג'מן, ראש המחלקה לקדם רפואה באוניברסיטת אריאל, מצביע על סיבה אפשרית לירידה בתפקוד המוח ככל שמזדקנים, וכיצד ניתן יהיה לשפר את יכולותיו.

      נהגים קשישים מאחרי ההגה (ShutterStock)
      נוכחותם של תאי גזע בהיפוקמפוס במוח עשויה להביא ליצירה של תאי עצב חדשים (צילום: ShutterStock)

      הדרך לעודד את הגמישות התפקודית של מערכת העצבים

      עם הזקנה וכתוצאה ממנה, חלה ירידה בתפקודים קוגניטיביים כגון זיכרון ולמידה, גם אם אין סימנים מובהקים למחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית, דוגמת פרקינסון ואלצהיימר. מודלים שונים שנוסו על בעלי חיים מאפשרים לנו לעמוד על התהליכים הביולוגיים העומדים מאחורי השינויים התפקודיים בזקנה. מודלים אלו מצביעים על ירידה, תלוית הגיל, בתהליך הנקרא נוירוזה - תהליך שמאפשר גמישות תפקודית למערכת העצבים. תהליך זה משפיע על ההיפוקמפוס, חלק במוח הנמצא פנימה לקליפת המוח באזור הרקות, שלו תפקיד חשוב ברכישה של זיכרונות חדשים הקשורים בזיכרון מרחבי ובאירועים, ופגיעה בו גורמת לפגיעה בזיכרון.

      "במהלך כל החיים נוצרים תאי עצב חדשים באופן מתמיד בחלק זה של המוח", מסביר ד"ר תורג'מן, "בעוד הירידה המתוארת בתהליך הנוירוגניזה מאפיינת את ההזדקנות, הסיבות לכך נותרו עלומות, אולם בשנים האחרונות מספר מחקרים מצביעים על כך ששינויים כלל גופניים הקשורים למערכת החיסון עשויים להיות אחראים לכך. לכן, אם ירידה בנוירוגניזה מהווה הגורם לבעיה הקוגניטיבית, הרי שהגיוני להניח שעידוד הנוירוגניזה עשוי לפתור אותה".

      מגוון רחב של פעילויות והתערבויות טיפוליות עשויות לעודד יצירת תאי עצב חדשים (נוירוגניזה), תהליך שמאפשר גמישות תפקודית למערכת העצבים באותו חלק של המוח (היפוקמפוס) שלו תפקיד חשוב ברכישה של זיכרונות חדשים - החל בפעילות גופנית וכלה בהשתלת תאי גזע.

      תאי גזע הם תאים בעלי יכולת לתת מוצא למגוון רקמות ממגוון איברים שונים, ניתן לבודדם ממגוון רקמת ובכללם מח העצם. "תאי גזע מסוימים במח העצם הראו יכולת לתת מוצא גם לתאי עצב החשובים להתפתחות מערכת העצבים המרכזית", מסביר ד"ר תורג'מן. "אחד הממצאים החשובים שעלו בשנים האחרונות היה קיום קשר בין חוסר יצירת תאי עצב חדשים באזורים מסוימים במוח לבין מחלות פסיכיאטריות ובכללם דיכאון, סכיזופרניה ואלצהיימר".

      "במעבדתנו שבאוניברסיטת אריאל, המתמחה בפיתוח טיפולים מבוססי שימוש בתאי גזע ממח העצם, הוכחנו בעבר כי השתלה של תאים אלו למערכת העצבים המרכזית מעודדת את תהליך הנוירוגניזה, ומאפשרת גמישות תפקודית למערכת העצבים", אומר ד"ר תורג'מן, "למרות שתאי הגזע המושתלים כשלעצמם אינם מתמיינים לתאי עצב. ממצא חשוב ומעניין זה, הביא אותנו לראות מחדש את תפקידם של תאי הגזע כגורמים המבקרים את תפקוד הרקמות".

      התאים שמשפרים את התפקוד הקוגניטיבי

      במעבדתו של ד"ר תורג'מן באוניברסיטת אריאל נעשה ניסיון לטפל במודל ניסויי של מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות באמצעות תאי גזע המבודדים ממח העצם. "בדרך זו ניתן לשפר תפקודים קוגניטיביים כלליים כגון זיכרון ולמידה, וכן תפקודים רגשיים דוגמת דיכאון וגם תפקודים חברתיים. המודל ישים הן למחלות שנגרמות ברבות השנים כאלצהיימר, דיכאון וסכיזופרניה והן למחלות בעלות רקע מולד או התפתחותי כאוטיזם", מסביר ד"ר תורג'מן.

      ממצאי המעבדה באוניברסיטת אריאל הראו כי הזרקה לווריד של תאי גזע מסוימים עשויה להביא לעידוד תהליך הנוירוגניזה וכתוצאה מכך לשיפור יכולות למידה וזיכרון, וזאת מבלי להגיע למוח עצמו, אלא באמצעות תיווך של תאים מסוימים ממערכת החיסון. "ממצאים אלו עודדנו אותנו לבדוק היתכנות טיפול זה במודל הזדקנות", מוסיף ד"ר תורג'מן, "ואכן, ממחקר ראשוני שביצענו עלה כי במודל ההזדקנות ניתן בדרך זו, כלומר באמצעות הזרקה לווריד של תאי גזע מזנכימליים, להביא לשיפור יכולות למידה וזיכרון".

      תאי גזע הם תאים בעלי יכולת לתת מוצא למגוון רקמות ממגוון איברים שונים, ניתן לבודדם ממגוון רקמת ובכללם מח העצם. "תאי גזע מסוימים במח העצם הראו יכולת לתת מוצא גם לתאי עצב החשובים להתפתחות מערכת העצבים המרכזית", מסביר ד"ר תורג'מן. "אחד הממצאים החשובים שעלו בשנים האחרונות היה קיום קשר בין חוסר יצירת תאי עצב חדשים באזורים מסוימים במוח לבין מחלות פסיכיאטריות ובכללם דיכאון, סכיזופרניה ואלצהיימר".

      למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל