בשנת 2016 קיבלו 261 עובדי רשות ני"ע, שמילאו 254 משרות נכון לסוף אותה שנה, שכר עבודה ונלוות בשווי של כ-104.7 מיליון שקל, גידול של כ-2.4% לעומת 2015, ועלייה של כ-7.2% ביחס להיקף השכר וההטבות ששולמו לעובדי הרשות ב-2014. הגידול האמור בשכר העובדים חל בעיקר בשכר השוטף של עובדי הרשות, ובשקלול מספר העובדים ברשות עולה, כי ב-2016 עמדה עלות השכר לעובד ברשות ני"ע על 33.4 אלף שקל לחודש בממוצע, לעומת 33.1 אלף שקל ב-2015 ו-31.9 אלף שקל ב-2014.
עלות השכר של יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, עמדה ב-2016 על 804 אלף שקל, לעומת 806 אלף שקל בכל אחת מהשנתיים שקדמו. מדובר בעלות שכר חודשית של כ-67 אלף שקל.
בשורה העליונה, רשות ני"ע הציגה גידול ניכר בהכנסות מאגרות, בין היתר בגלל השפעות של שינוי הוראות זמניות לגבי הפחתת אגרות שנתיות שהתקבלה בעבר. כך, ב-2016 הסתכמו הכנסות הרשות מאגרות ב-174.1 מיליון שקל, לעומת 156.2 מיליון שקל ב-2015, גידול שנבע בעיקר משני אפיקים: האגרות שמשלמים התאגידים והאגרות השנתיות שמשלמות קרנות הנאמנות. בשורה התחתונה רשמה הרשות ב-2016 עודף של כ-6 מיליון שקל לעומת גירעון בסדר גודל כפול בכל אחת מהשנתיים שקדמו.
נתונים אלה, ורבים אחרים, דווחו במסגרת דוח רשות ני"ע לשנת 2016, שהוגש היום (ד') לשר האוצר משה כחלון. יחד עם הדוח הצהייר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, על "השלמת רפורמות משמעותיות וסימני יציאה מהמשבר בשוק ההון", והוסיף: "כולנו חייבים לפעול להשבת אמון הציבור והחברות בבורסה בתל אביב על-ידי שינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה, כדי שלחברות יהיה כדאי לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".
עוד ציינו ברשות, כי "בשנים האחרונות המציאות משתנה במהירות. עולם המפוקחים שלנו משתנה אף הוא בהתמדה. אפשרויות המימון נעשות מגוונות יותר וגוברת התחרות עם הבורסות הגדולות בעולם ועם ערוצי מימון אחרים. במקביל, ומטעמים שונים, התפתח בשנים אלו סנטימנט שלילי כלפי שוק ההון והבורסה. הסנטימנט השלילי מעכב יזמים מפני גיוס הון בבורסה, וכתוצאה מכך מתעצמת בעיית הנזילות בבורסה וכן בעיית התמחור... האתגרים הללו ואחרים שהשווקים מציבים בפנינו מחייבים אותנו לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות חדשניים".
ברשות המשיכו וכתבו, ש"בעת הזו, תפקידנו לא רק להגן על משקיעים, לא רק לשחרר חסמים ולא רק לתקן כשלי שוק. בהתחשב בעובדה שבעת הזו הבורסה ושוק ההון אינם ממצים את הפוטנציאל העצום הגלום בהם לטובת הציבור והמשק הכלכלי, חובה עלינו גם לדאוג לפיתוח השוק ולעיצובו, על מנת להובילו למקום שבו יבואו לידי ביטוי האפשרויות הגלומות בו". זה מסביר את המהלכים להפחתת הרגולציה שהאוזר מוביל, בניגוד ל-DNA של רגולטורים.
בכל אופן, במסגרת פירוט המהלכים הרבים שהובילה הרשות בהגברת הרגולציה מחד לתחומים פיננסיים חדשים וקיימים, לצד הקטנת כובד הרגולציה לגבי החברות הציבוריות, ועוד, מהדוח השנתי של הרשות, עולה כי ב-2016 נכנסו להסדר חוב חמש חברות, וזאת לעומת שבע חברות שנכנסו להסדר ב-2015 ותשע ב-2014. יחד עם זאת, הערך הנקוב של החוב שנכנס להסדר גדל, מ-3.3 מיליארד שקל ב-2014 ו-2.1 מיליארד שקל ב-2015 לכ-4.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. במונחים של שיעור מסך החוב הסחיר עלה החוב שנכנס להסדר באופן ניכר, משיעור של 1.3% מסך החוב הסחיר ב-2014 ושל 0.8% ב-2015, לרמה של 1.7% ב-2016.
כמו כן, רשות ני"ע מגלה כי ב-2016 נמשכה מגמת הקיטון בדמי הניהול בשוק קרנות הנאמנות, ודמי הניהול הממוצעים בענף ירדו - מ-1.71% מסך הנכסים המנוהלים בשוק זה ב-2008, 1.34% ב-2011 ו-0.91% ב-2015 - לרמה של 0.86% ב-2016. כלומר, ירידה של כמחצית מדמי הניהול בתוך שמונה שנים. אגב, תחום לא פחות חשוב של ניהול כספי ציבור הנו התיקים המנוהלים, שבמסגרתו מנוהלים כ-263 מיליארד שקל, ולגביו הרשות לא חולקת כל מידע בנוגע לעלויות, וחבל שכך.
ומה עוד קרה ב-2016? בשנה שעברה חל גידול נאה במספר תשקיפי-המדף, מ-176 ב-2014 ו-171 ב-2015, ל-228 תשקיפים שכאלה ב-2016. כמו כן, מחלקת החקירות של הרשות החלה ב-2016 ב-11 חקירות פליליות, ובשנה החולפת גם היו שמונה תיקי בירור מנהלי שהועברו לטיפול יחידת החקירות - שני הנתונים בדומה למה שנרשם בשנים שקדמו. כמו כן, הרשות מדווחת על עשרה תיקים מנהליים שנפתחו בשנת 2016. ברשות ציינו בהקשר זה, כי "בתחום האכיפה, הוגשו 12 כתבי אישום פליליים, טופלו 12 הליכי אכיפה מנהלית חדשים, והגיעו לסיומן פרשת דנקנר ופרשת פסגות".
ולסיום, ב-2016 הוציאה רשות ני"ע 483 אלף שקל על "כיבודים, אירוח ומתנות", וזאת לעומת סך של 579 אלף שקל ב-2015 וסך של 472 אלף שקל ב-2014.