אחד המשאבים הכי חיוניים בעולם עשוי להיעלם

ההליום אשר שימש לחידושים פורצי דרך במדע ונחשב לאחד המשאבים החיוניים ביותר בעולם היום הולך ואוזל בקצב מדאיג. 30% מאספקת ההליום העולמית מגיעה מארה"ב שהודיעה כבר ב- 1996 שהיא תפסיק להפיק אותו. צפו בוידאו לסיפור המלא מאחורי "משבר ההליום"

  • הליום
אוהד זיס
גלובס

בתקופה האחרונה מסתמן שהעולם עומד בפני מחסור חמור בגז ההליום, שמאגריו הזמינים מידלדלים משנה לשנה. היעלמות ההליום מאיימת לא רק על עסקי בלוני המסיבות, אלא עלולה לפגוע גם בתעשיית הרתכות, ברפואה ובמדע, שתלויים מאוד ביסוד הזה. במבט על היקום כולו, אנו רחוקים שנות אור ממשבר כזה. 24% מהמסה של היקום הם אטומי הליום – היסוד השני בשכיחותו אחרי המימן – שנוצר כיום בכוכבים חמים כמו השמש.

לעומת זאת, בכדור הארץ עצמו ההליום נדיר ביותר ואינו אלא אלפית האחוז מהחומר. הפער נובע בין השאר מכך שמדובר ביסוד קל במיוחד, וכוח הכבידה של כדור הארץ אינו חזק מספיק כדי לשמר אותו באוויר. הגז צף לשכבות העליונות של האטמוספרה ומשתחרר משם בקלות לחלל החיצון.

ההליום זכה לשימושים פורצי דרך במדע, בזכות טמפרטורת הרתיחה הנמוכה שלו העומדת על 4 מעלות קלווין בלבד, או 269 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, נמוך יותר מכל יסוד אחר. מעבר לכך, ההליום אינו הופך למוצק פרט לתנאים קיצוניים במיוחד. בטמפרטורות נמוכות מאוד הוא מפגין תכונות של נוזל-על חסר חיכוך – תופעה שנוגדת לחלוטין את חוקי הפיזיקה הרגילה. כך ההליום איפשר את פיתוחן של טכנולוגיות מתקדמות כמו מכשיר ה-MRI, שדורש הליום נוזלי לקירורו ולשמירה על עוצמתו המגנטית, או מאיץ החלקיקים הידוע CERN בשווייץ.

עיקר מלאי ההליום הזמין בעולם נמצא בארצות הברית. 30% מהאספקה העולמית שלו מאוחסנת במתקן ייעודי בטקסס ועד שנות ה-90 הוא נמכר במחיר קבוע וזול יחסית. השינוי המהותי חל בשנת 1996, כשהממשל האמריקאי החליט לחדול מהפקת הגז ולהעלות את מחירו כדי לכסות חובות.

יציאת השחקנית הראשית מתעשיית ההליום, יחד עם העלייה בביקוש לגז הנדיר, הביאו להאמרת מחירים חדה גם אצל יצרניות אחרות. למעשה, קיימים מאגרי הליום גדולים גם באלג'יריה, קטאר ואוסטרליה, אך המדינות הללו אינן מוכנות עדיין להתאים את התפוקה שלהן לביקוש העולמי. המצב הזה מעמיד בפני משתמשי ההליום אתגר משמעותי במימון רכישתו, ומכאן המשבר – ההליום עצמו לא נעלם, אלא רק היכולת לממן את הפקתו. כבר כעת חברות ומכוני מחקר משקיעים מאמצים ניכרים באיסוף הגז ובמיחזורו. הבעיה היא שההליום אינו משאב מתחדש, ולא ידועה כל דרך לאסוף אותו לאחר שכבר השתחרר לאוויר. טכנולוגיות חדשות שפותחו כדי לשמר את ההליום שכבר הופק יוכלו לחסוך הליום וכסף רב לטווח הרחוק. השקעה נבונה של המשאבים הנחוצים תוכל אולי למנוע את סופו של הבלון הזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully