"אני מציע לא רק להפסיק עם העליהום על אנשי העסקים ועל החברות הציבוריות ולהפסיק לחבוט בהן, אלא ליזום דווקא הטבות והקלות לחברות ציבוריות משום שכולנו שותפים בהן, משום שהן שקופות, ומשום שחברות ציבוריות משגשגות הוא אינטרס של כלל הציבור".
כך אמר היום (ב') יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר בכנס "אתגר הפנסיה בישראל ובעולם" שהתקיים היום בקריה האקדמית אונו.
יו"ר רשות ניירות ערך יצא נגד מה שהוא כינה "תזזיתיות רגולטורית" והציע "הודנא" רגולטורית - שביתת נשק של הרגולטורים. לדבריו, "ההגנה על המשקיעים משיתה על החברות עלויות. עלויות רגולטוריות ואחרות. העלויות הללו אינן כרוכות רק בהוצאות כספיות ישירות. חייבים להכניס למשוואה גם את העובדה שהחברות הציבוריות פועלות בסביבה עסקית שמאופיינת באי-וודאות רגולטורית. חברות יודעות להתמודד עם רגולציה קפדנית. אבל עם תזזיתיות-רגולטורית קשה להתמודד ומכאן הצורך בשביתת נשק של רגולטורים".
האוזר ביקר בחריפות גם את ה"עליהום" שסופגים אנשי העסקים וראשי החברות הציבוריות מן הציבור. לטענתו העליהום הזה גורם לחברות להעדיף להישאר פרטיות, להישאר מתחת לרדאר ולגייס הון מן הבנקים או ממשקיעים מוסדיים גם אם זה יקר יותר ולהימנע מלהיות חברה ציבורית שנהנית מהיתרונות הגלומים בנזילות ומיתרונות אחרים.
"לפני כמה שבועות פגשתי באדם שסיפר שהוא צריך לגייס הון לצורך הפעילות העסקית שלו. הוא סיפר לי שלמרות שחתמים הבטיחו לו ש יוכל לגייס חוב בבורסה במחיר של כ-3.5% לצורך פעילותו, בהשוואה לבנק שם אמרו לו שהוא ייאלץ לשלם ריבית גבוהה מ-6% , הוא החליט לגייס בשוק הפרטי כי הוא רוצה להימנע מהעליהום והחשיפה שכרוכה בהנפקה לציבור. אתם מבינים? זה הרי אבסורד. זה מלמד במספרים מהו הערך השלילי שאנשי עסקים מייחסים כיום להפיכת חברה לציבורית", מתאר האוזר.
האוזר הציע מספר הצעות שלהערכתו יובילו לפתרון משבר הבורסה ויעודדו חברות להפוך לציבוריות. לטענתו יש לבצע אפליה מתקנת לטובת השקעה בנכסים סחירים ובכלל זה: אפליה מתקנת לטובת חברות שקופות ומפוקחות, ואפליה מתקנת לטובת משקיעים בני"ע נסחרים בבורסה. "אפליה מתקנת יכולה להיות, בדרך של תמריצי מס למשקיעים המוסדיים שמשקיעים בבורסה, ו/או לחברות שרושמות למסחר מניותיהן, או בדרכים אחרות", לדבריו.
האוזר המשיך: "בעולם של היום, כשיש תחרות עזה בין המדינות כדי שחברות תבחרנה בבורסה שלהן, וכשמדינות אחרות פועלות להפחית מסים כדי למשוך חברות ומשקיעים לשוקי ההון שלהם, כמו ההצעה של טראמפ להוריד מס מ-35% ל-15%, יש מקום לאפליה מתקנת ולכן אני משוכנע שהקלות מס בשוק ההון הן צו השעה. הן תעודדנה פעילות בשוק ההון, ולהערכתי, אף תגדלנה את ההכנסות למס הכנסה. אני סבור שבעת הזו ניתן ליזום הוראת שעה להקלות במס על רווחי הון בבורסה. האוזר טוען עוד כי הציע לאוצר לנקוט במספר פעולות נוספות ביניהן:
■ לנקוט בהוראת שעה ל-5 שנים של פטור ממס על רווחי הון עד 5,000 שקל בחודש (60,000 שקל בשנה), בדומה לפטור על השכרת דירה. היתרון הוא, מתן פטור, לאלה המתכננים השקעה בדירה בסכום הדומה להיקף ההשקעה בדירה, אם ישקיעו בבורסה. הקלה כזו לא רק תעודד פעילות בבורסה, היא עשויה להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון ולתרום לצינון שוק הנדל"ן.
■ הוראת שעה לשנה אחת בלבד, לפיה בעלי שליטה שינפיקו בבורסה בת"א בתוך השנה הזו, יהיו זכאים למס רווח הון מופחת על מימוש אחזקותיהם מ-30% ל-15%. הוראת שעה כזו תגרום לבעלי שליטה שלא שקלו את האפשרות הזו, ולכן ממילא לא היו משלמים מס, לנצל את "חלון ההזדמנויות", להנפיק בבורסה בת"א וליהנות מהטבת מס חד-פעמית. כתוצאה מכך, גם תקבולי מס הכנסה צפויים לגדול.
■ חשבון השקעה לגיל פרישה. חשבון כזה יכלול לא רק את קופות הגמל להשקעה, אלא גם קרנות נאמנות ומוצרי השקעה נוספים. זהו חשבון ייעודי שייפתח בידי המשקיע ויסומן כמיועד לחיסכון לגיל פרישה. תמהיל ני"ע והנכסים שיכללו יהיו לפי העדפת המשקיע, ובדומה לקופת גמל להשקעה. כלומר, כל עוד לא מתבצעת משיכה של כספים מן החשבון, ההשקעה תהיה פטורה ממס. זהו פיתרון רחב יותר ונגיש יותר מאשר קופת גמל להשקעה, ועושה צדק עם טיפול המס הלא שוויוני עם כלל המכשירים הפיננסים המוצעים לציבור לרבות קרנות נאמנות. החשיבות של המהלך נובעת מהעובדה שקרנות ומנהלי תיקים תורמים למסחר פי-4 מקופות הגמל.