עגבניות אש ופרי שוקולדי: לקראת הקיץ - הפירות והירקות החדשים נחשפים

החקלאות הישראלית עולה לאחרונה לכותרות בעיקר בגלל הקשיים הכלכליים שאליהם היא נקלעת - אולם מתברר שיש לה עדיין מה להציע. בתקופה האחרונה עמלו אנשי תעשיית החקלאות בישראל על פיתוח זנים חדשים של פירות וירקות, שיוצעו למכירה בשנה הקרובה לצרכנים. הם יוצגו בסוף החודש, בתאריכים 27 ו-28 ביוני, בתערוכה החקלאית "אגרו משוב" בגני התערוכה בתל אביב.

"למרות שבארץ מדברים על החקלאות שלנו במושגים של 'קריסה', מדינות רבות רואות בענף החקלאות הישראלית מודל ואנחנו כאן כדי להראות את המודל הזה", אומר מארגן התערוכה, חיים אלוש. "אנחנו מתרגשים כל שנה מחדש להציע את הפירות והירקות החדשים בשוק. אנו מאמינים בחקלאות הישראלית ורוצים להעצים אותה. אנחנו מזמינים את הקהל הרחב לבוא ולהשתתף בתערוכה ולשמוע מבכירי התעשייה כיצד ניתן להגיע לפתרונות חקלאיים ולראות את הפיתוחים החדשים ביותר בתחום".

ישראל היא אחת המדינות העיקריות והמרכזיות בפיתוח של זני עגבניות בעולם, יחד עם הולנד, צרפת ויפן. אחד הפיתוחים הישראליים החדשים בתחום היא עגבניית "דורה", שמתמודדת עם מצוקה גדולה של הבשלנים - היא לא נמעכת תחת להב הסכין וניתן לקלפה בקלות רבה בעזרת קולפן. העגבניה עשירה בטעם, דומיננטית ומתוקה עד כדי כך, שבהכנת תבשילים כמעט שאין צורך להוסיף סוכר. הזן פותח על ידי חברת "הזרע", והוא מיועד לשוק מקומי בישראל. היא נמכרת כבר בכמה מדינות באירופה ובאפריקה.

"בפיתוח הזנים יש לקחת בחשבון את הפרמטרים החשובים לחקלאי, כגון עמידות במחלות, יבול גבוה וכדומה", מסביר ירון גירס, מנהל מוצר עגבנייה גלובלי בחברת "הזרע". "אולם בשנים האחרונות ובכלל בעולם, כיום הדרישה היא לזנים המציעים טעם מתוק, טעם של עגבניות של פעם, אמיתי ועסיסי, עם צבע מיוחד - בשווקים מסוימים הצבע האדום העמוק הוא השולט, ולעומת זאת בשוק הסיני קיימת דרישה לעגבניות ורודות, לדוגמה. וכמובן דרישה לקרנצ'יות של הפרי ולעסיסיות".

מחירה של עגבניית "דורה" צפוי להיות גבוה במעט מהעגבניות הרגילות והמוכרות. פיתוחה לקח כשש שנים והושקעו בתהליך כמה מיליוני אירו.

"עגבניית אשכול" היא זן כחול-לבן חדש נוסף של עגבניה, מבית חברת "א.ב זרעים". לעגבניה יש יתרונות בולטים כמו מוצקות פרי גבוהה, חיי מדף ארוכים במיוחד, פחת נמוך, יבול, נראות טובה עם צבע אדום חזק ועז ושימור גבוה מפני ריסוסים. הזן מאפשר למגדלים גם לקטוף אותו כאשכול וגם כעגבניה בודדת, והוא מתאים לגידול בבתי רשת.

"עלות פיתוח זן חדש עד לשלב של גידול מסחרי הוא 4-5 מיליון שקל, והוא אורך בין 4 ל-6 שנים. זנים כמו עגבניית אשכול מתחילים להחזיר את ההשקעה רק כעבור חמש שנים לכל הפחות", מסביר חן לביא, מנהל מוצר עגבניה בחברה. "הרווח הכלכלי מזן שמיועד לשוק הישראלי מוגבל יחסית לשווקים בעלי פוטנציאל כלכלי גדול הרבה יותר, כמו טורקיה, מקסיקו ספרד וכו'. החברות הישראליות מעדיפות לפתח לחו"ל כי השווקים גדולים יותר, למרות שזו גאווה ומוניטין לחברה שיש זן שלה שמככב בשוק הישראלי - זה פה, זה שלנו וזה עובד, אבל הכסף הגדול לא נמצא בארץ".

עגבניית "זוהרה" - פיתוח ישראלי של חברת "מכתשים" - מגיעה היישר מנתיב העשרה. זו העגבנייה שנותנת את הפתרון ל"עגבניה הטורקית", שהיא בעלת חסינות ממרבית הווירוסים ובכך מצריכה פחות ריסוסים. חיי המדף שלה גבוהים במיוחד (עד שבועיים) והיא עשירה בליקופן - אנטי אוקסידנט המסייע במניעה של מחלות שונות, כגון מינים שונים של סרטן.

עגבניית "שלהבת" של חברת "זרעים גדרה" קיבלה את שמה בשל צבע האשכול המשתנה בגווניו, אשר מזכיר להבה. מדובר בזן עגבנייה אשר צורתו מזכירה לב או טיפה. המפתחים טוענים כי הזן מאפשר למגדלים לחסוך בידיים עובדות, מאחר שאשכולותיו נקטפים בקלות. נוסף על כך, ניתן לגדל אותו כל השנה.

פיתוח כחול-לבן של חברת "א.ב. זרעים" כבר יצא לשוק כאחד הזנים שנקטפים בתחילת העונה. מדובר באבטיח ללא גרעינים, בעל צורה מוארכת, קליפה חלקה מאוד ובצבע ירוק כהה בחוץ. החברה המפתחת מבטיחה עמידות גבוהה - האבטיח הזה יכול להחזיק שבוע גם בבית מחוץ למקרר. יש לו מרקם מוצק וקריספי במיוחד, איכות חדשה ומובילה בתחום האבטיח הישראלי.

חברת "הזרע" תשיק בתערוכה גם את מלפפון "ארומטו", מלפפון יפני איכותי, נגיס ולדברי המארגנים אמור להיות טעים במיוחד. הוא בעל מרקם חלק, צבע פנימי ירוק, פרי מוצק, נחתך מצוין, מתאים מאוד לסלט.

רוב הפירות האקזוטיים שיוצגו בתערוכה עדיין נמצאים בהליך מחקר ופיתוח, וקשה להשיג אותם בשוק. כולם הובאו לארץ ממדינות רחוקות והם גדלים בבוסתן הכרמל.

"תפוז הקופים" הוא פרי המגיע מהודו. הוא עגול וקשה כמו כדור ברזל, קליפתו קשה מאוד - וצריך לשבור אותה עם פטיש. יש לו ריח של קורנפלור וטעמו מכיל את הטעם המוכר של התפוז.

תות פקיסטני הוא זן חדש בארץ. צורתו מוארכת עד 15 ס"מ, צבעו ורוד, טעמו מתוק כדבש, והוא בעל עמידות גבוהה - הוא מחזיק על העץ זמן רב יותר מתותים אחרים. היבול שלו מתחילת מרץ עד אמצע מאי. נוסף לזן האדום קיים בארץ הסן הלבן בצבע קרם צהבהב.

בתערוכה יוצג גם פרי בשם אמברה - פרי הודי ממשפחת המנגו. הוא דומה לשסק בצורתו, צבעו צהוב חזק וניתן להשיגו מהאביב - מאפריל עד סוף אוגוסט. הוא גדל על עץ ננסי, השופע פרי לאורך כל השנה.

פרי הביצה - פרי דרום אמריקאי שקיבל את השם בשל צבעו כשל חלמון הביצה. בעל טעם אגסי, מרשים ביופיו ובטעם שלו, כמו של בטטה מתוקה מאוד.

פרי השוקולד - פרי שמקורו במרכז אמריקה, שהגיע לארץ דרך המכון למחקר שימושי בבאר שבע. לדברי אברהם חסידים, בעלי "בוסתן הכרמל", הפרי משמש את העניים במדינות מרכז אמריקה כממרח על הלחם. הוא שחור מאוד ובלי הקליפה הוא בעל מרקם חמאתי, בעל טעם מתקתק. "עונת הפרי כבר נגמרה, אולם אני מקפיא את הפירות ומכין מהם גלידת סורבה - מבלי להוסיף סוכר הגלידה יוצאת מתוקה", אומר חסידים.