הבחירות בשבוע הבא בבריטניה נולדו במידה רבה מתוך חטא היוהרה של ראש הממשלה תרזה מיי. מנהיגת המפלגה השמרנית חשה בטוחה ועל אוזניה לחשו כי הקדמת הבחירות, שהיו אמורים להיערך רק ב-2020, יחזקו משמעותית את ידה לקראת המשא ומתן המייגע עם האיחוד האירופי על תנאי הפרישה של הממלכה ועל היחסים הפוליטיים והכלכליים העתידיים.
עם זאת, היתרון העצום שממנו נהנתה בסקרים עם החלטתה לפזר את הפרלמנט צנח במהירות, ונחתך ביותר מחצי - מכ-20% לפחות מ-10%. לכך ניתן לייחס את הפחדותיה של ראש הממשלה מפני העתיד לבוא והצהרתה כי עדיף לפרוש מהאיחוד האירופי ללא הסכם, מאשר עם הסכם רע. יריבה וראש הלייבור ג'רמי קורבין, שנתפס כמועמד שאינו מסוגל להתחרות עמה בשל עמדותיו השמאליות הרדיקליות, לקח את הזדמנות בשתי ידיו והציע לבוחרים חזון ורוד יותר - גם אם לא ברור כיצד יוכל לממש אותו.
על אף שהתחזיות הקודרות של מתנגדי הברקזיט לא התממשו והכלכלה לא התרסקה, בחודשים האחרונים התגברו הסימנים על ההשפעה הרעה שתהיה להתנתקותה של לונדון מבריסל. הכלכלה צמחה בשלושת החודשים הראשונים של 2017 ב-0.2% בלבד, הנתון הנמוך ביותר מקרב מדינות ה-G7 יחד עם כלכלתה המקרטעת של איטליה. זאת ברקע העלייה החדה של האינפלציה - 2.7% - שנגרמה כתוצאה מצניחת הפאונד והפגיעה בצריכה.
השמרנים מבטיחים כי הסכם טוב עם האיחוד האירופי יאושש את הכלכלה, שצפויה לצמוח השנה רק ב-1.9%. מפלגת השלטון רוצה לפרוש גם משוק המטבע המשותף וגם מאיחוד המכסים, אבל בו בזמן לשמור על "יחסים מיוחדים" עם בריסל אך ללא תנועה חופשית של אנשים אל תוך הממלכה. מיי מבטיחה לצמצם את מספר המהגרים החדשים במדינה אל פחות ממאה אלף - יעד שבו לא עמדו הממשלות השמרניות הקודמות.
אמרתה של מיי, שלפיה עדיף לבריטניה לפרוש מהאיחוד ללא הסכם מאשר עם הסכם רע, כבר הובילה כמה בנקים גדולים להעביר את עסקיהם למדינות אחרות באיחוד, כדי שיוכלו להמשיך לסחור בחופשיות ברחבי הגוש. קורבין, שזינוקו הלא צפוי מלחיץ את השווקים הנתונים בחרדה ממילא, מבטיח להשיג הסכם ששומר על היתרונות של השוק החופשי ושל איחוד המכסים.
כיאה להבדלים המסורתיים בין השמרנים מימין ללייבור משמאל - שבדומה למפלגות מסורתיות אחרות בעולם, שברו כל אחת בכיוונן לעמדות קיצוניות יותר - עמדותיהם ביחס למסים מנוגדות. מיי מבטיחה להעלות עד 2020 את רף ההכנסה הפטור ממס ל-12,500 פאונד בשנה וכן את מדרגת המס הגבוהה ביותר של 40% למי שמרוויח 50 אלף פאונד בשנה ומעלה.
קורבין מציג שינוי רדיקלי במיסוי. המצע של הלייבור כולל העלאת מס תאגידים מ-19% ל-21% באופן מידי, ול-26% עד לסוף השנה הנוכחית. במפלגה מקווים בכך להכניס לתקציב הממלכה עוד 20 מיליארד פאונד, שיושקעו במערכות החינוך והבריאות הסובלות מבעיות רבות.
בנוסף לכך, לפי התכנית של הלייבור, מס ההכנסה לכל מי שמרוויח יותר מ-80 אלף פאונד בשנה יגדל וכן תוכנס מדרגת מס חדשה של 50% עבור מי שמרוויח 123 אלף פאונד ומעלה בשנה. קורבין תומך גם בהלאמת שירותים רבים, כמו הרכבות, חברות אנרגה וגם שירות הדואר המלכותי, כמו גם בהטלת שכר מקסימום למנהלי חברות.
מנהיג הלייבור נמצא באותה עמדה כמו מנהיגת השמרנים סביב הפסקת התנועה החופשית בין הממלכה לאיחוד עם הפרישה, אך תומך בהקלות לסטודנטים ולהחרגתם מנתוני ההגירה. ראש הממשלה, לעומת זאת, מעוניינת להדק את החגורה ולהקשיח את תנאי קבלת הוויזה שלהם וכן את האפשרות שהם יישארו להתגורר בבריטניה.
חוסר הוודאות הכלכלי יימשך - גם אחרי הבחירות
כדי לפתור את משבר הדיור, מבטיחה מיי לבנות מיליון בתים חדשים עד לשנת 2020 וחצי מיליון נוספים עד 2022. המשבר החמור הוביל לזינוק של 151% במחירים מאז 1996, ואילו ההכנסה הריאלית עלתה רק ברבע מכך. בלייבור מעוניינים בפיקוח על מכירי השכירות וכן על בניית מאה אלף דירות ממשלתיות מדי שנה.
בניגוד למחשבה המקובלת, הפיגוע במנצ'סטר בסוף החודש שעבר לא השתלט על קמפיין הבחירות ולא חיזק את המפלגה השמרנית שמבטיחה יד קשה נגדו, אולי רק להיפך. שתי המפלגות הגדולות מבטיחות לעמוד ביעד של 2% מהתמ"ג להוצאות הביטחון וכן להמשיך בהקצאת 0.7% מהתל"ג לסיוע בינלאומי.
כפי הנראה, לא משנה מי תהיה המנצחת ותרכיב את הממשלה הבאה - הלייבור, בתרחיש הלא סביר שבו הם אכן מצליחים לעשות זאת יזדקקו לעוד כמה מפלגות - חוסר הוודאות הכלכלי של בריטניה עוד יימשך זמן רב, ובמידה רבה הוא גם תלוי בנכונותה של אירופה להתגמש במשא ומתן המתיש שטרם החל באופן רשמי.