חברת מיקרוסופט תשלם מסים בסך של למעלה מ-100 מיליון שקל כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה עתירה שהגישה חברת-בת של מיקורסופט כנגד שומות מס שהוצאו לה.
השופט ד"ר שמואל בורנשטין קיבל את עמדת פקיד שומה כפר-סבא ברשות המסים בערעור שהגישה חברת ג'יטקו, חברת-בת של חברת מיקרוסופט, נגד שומות המס שהוצאו לה, לפיהן יש לשלם מס בהעברת פעילות בין חברות קשורות. בעקבות פסק הדין תשלם מיקרוסופט מסים בסך של למעלה מ-100 מיליון שקל כאמור.
פסק הדין עסק בעסקה לרכישת חברת ג'יטקו על-ידי מיקרוסופט. בשנת 2006 רכשה מיקרוסופט ארה"ב את מניותיה של חברת ג'יטקו בתמורה לסך של 90 מיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן הועברה כל פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט, וכן עברו עובדיה למיקרוסופט ישראל.
כחצי שנה לאחר רכישת המניות נחתם הסכם בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני בתמורה ל-26.6 מיליון דולר. המחלוקת העיקרית בתיק הייתה בקשר לסיווג העסקה האם המדובר בעסקה למכירת קניין רוחני בלבד כפי שהצהירה ג'יטקו, או שמדובר במכירת מלוא פעילותה כעמדת פקיד השומה? בנוסף, הצדדים היו חלוקים בקשר לשווי העסקה אותו יש למסות.
בפסק הדין קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים, שיוצגה בידי עורכי הדין אריק ליס, ניצן זגרינסקי ועדי חן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), לפיה יש למסות את מכירת מלוא הפעילות, וכי אין לקבל את עמדת המערערת (ג'יטקו), לפיה נמכר קניין רוחני בלבד.
בית המשפט קבע כי שווי לא "מתאייד" בחיסול פעילות, וכי יש למסות את מלוא השווי של רכיבי הפעילות שיצאו מהחברה: "דומה כי די בתיאור שדלעיל על-מנת להטיל נטל כבד על זה המבקש לטעון כי קיים ערך - בגובה ההפרש שבין התמורה בעסקת המניות ובין התמורה בעסקת הטכנולוגיה - שנעלם כלא היה. הדעת נותנת כי ערך זה, ששולמה בגינו תמורה רבה זמן קצר קודם לכן בעסקה בין צדדים שאינם קשורים השוקלים שיקולים כלכליים גרידא, הועבר בעסקת הטכנולוגיה. קשה לומר כי הוא נעלם או 'התאייד'. הכלל הוא שערך כלכלי נשמר, גם אם הוא משנה את צורתו... המערערת לא עמדה בנטל הכבד המוטל עליה להראות כי כלל זה בדבר 'שימור הערך' אינו חל במקרה דנן".
לעניין שווי הפעילות שהועברה, בית המשפט דחה את טענת ג'יטקו לפיה הסכום ששולם בגין מניותיה משקף תמורה בגין סינרגיה (יתרון ייחודי שהיה רק למיקרוסופט, לטענתה) בין עסקי מיקרוסופט לעסקיה שלה, ועל כן אינו חלק מהתמורה בגין הפעילות שהועברה.
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי יש להניח שצדדים לעסקה פועלים באופן רציונלי ואינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים באותם תנאים: "איני סבור כי העובדה שקיים יתרון ייחודי לרוכש מסוים ברכישת נכס מסוים, משמעה כי המחיר ששולם על-ידו אינו משקף את שווי השוק של הנכס. המערערת אכן הוכיחה כי למיקרוסופט היה קיים יתרון ייחודי ברכישת המערערת, לאור ציפייתה לסינרגיה ורצונה לשלב את פעילות המערערת בפיתוח מוצר ה-OneCare, תוך חיסכון ניכר - time to market, אך המערערת בוודאי לא הוכיחה כי לרוכש אחר לא היה קיים 'יתרון ייחודי' מסוג אחר, באופן שאף הוא היה נכון לשלם מחיר דומה בעסקת המניות".
ביחס לטענת ג'יטקו, לפיה העברת העובדים למיקרוסופט ישראל אינה מהווה עסקה, משום שאלה אינם מהווים "קניין" שניתן לסחור בו - בית המשפט קבע כי אכן לא ניתן למכור עובדים. עם זאת, ניתן לייחס לחברה נכס שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדים יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת. ליכולת זו יש פן משפטי ומעשי כאחד.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העברת עובדים מהווה העברת פונקציה משמעותית בעלת ערך כלכלי רב, אותה ניתן למסות: "אכן העברת צוות העובדים של המערערת, כמכלול, לרבות הדרג הניהולי, עמד במוקד עסקת רכישתה, וזאת על-מנת לשלבו בפעילותה של מיקרוסופט ולאור רצונה להקדים את שיווקו של המוצר שפותח אותה עת על-ידה... המערערת אף אישרה כי מבחינתה, ערך הטכנולוגיה של המערערת, ללא צוות העובדים שלה, הוא כמעט אפסי...
"אכן, לא ניתן 'למכור' עובדים. אלה בוודאי אינם בבחינת 'נכס' השייך למערערת, כשם שלאחר מעברם למיקרוסופט, הם אינם 'נכס' שלה. עם זאת, אינני רואה קושי של ממש, לא עקרוני ואף מעשי, לייחס למערערת 'נכס' שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדיה יעברו כמקשה אחת, או כמעט כמקשה אחת, לחברה אחרת.
"בנסיבות אלה אני מתקשה שלא לראות בהעברת העובדים כאירוע שבו ויתרה המערערת על פונקציה משמעותית ובעלת ערך כלכלי רב. ערך כלכלי זה השתקף היטב בתמורה ששולמה בעסקת המניות, ואיני רואה הכיצד ניתן לומר כי בעסקת הטכנולוגיה ערך זה התפוגג ואינו קיים יותר".