בכירה לשעבר בבנק ישראל: "דירוג המדינה אינו נקבע ע"פ קסמו האישי של שר האוצר - צפויה הורדת דירוג נוספת"

"דירוג המדינה אינו נקבע על-פי קסמו האישי של שר האוצר המופעל על חברות הדירוג. אין למאמצים אלה יכולת לשנות את מצב המדינה, לא את דרך החשיבה המקצועית של חברות הדירוג, או את הנתונים המשמשים אותן בשיקוליהן. את הדירוג קובעות חברות הדירוג ע"פ פרמטרים מקצועיים בלבד. לכן, ללא שינוי בנתונים הכלכליים צפויה הורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל", כך כותבת סילביה פיטרמן מנהלת מחלקת מט"ח בבנק ישראל לשעבר.



פיטרמן כותבת את דבריה המסגרת נייר עמדה שהוגש לחברי הכנסת מטעם עמותת "סנאט", עמותה על מפלגתית. "ללא שינוי מהותי במצב המדיני ובסדרי העדיפויות הלאומיים יכולתה של ישראל להחזיר חובות תלך ותקטן וכתוצאה מכך צפויה הורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל, ייתכן אף בכמה רמות. הורדה כזה תביא את ישראל אל סיפו של משבר פיננסי חמור", כותבת פיטרמן.



פיטרמן ציינה כי לא נעלם מעיניהן של חברות דירוג האשראי כי תקציב המדינה מפנה משאבים רבים לגורמים סקטוריאליים ובמיוחד למפעל ההתנחלויות. לדבריה, כל עוד התוצר הלאומי היה בצמיחה ניתן היה להעלים עין מכך, אך במצב של תוצר מתכווץ, חברות דירוג האשראי מאבחנות בכך תהליך כלכלי הרסני. "ככל שהתקציב מופנה פחות לתמיכה בצמיחת המשק, כמו השקעה בתשתית, חינוך והקטנת פערים חברתיים, כך גדל חששן של חברות דירוג האשראי לגבי מידת יכולת פירעון החובות", כותבת פיטרמן.



פיטרמן הדגישה בנייר העמדה כי "בניגוד לדעה הרווחת חברות דירוג האשראי הבינלאומיות אינן מתייחסות אך ורק למשתנים כלכליים טהורים. לדבריה, ככל שהיציבות הפוליטית במדינה הנבחנת רעועה יותר, וככל שמידת ההסכמה בין קובעי המדיניות לגבי המטרות הכלכליות נמוכה יותר, אזי הדירוג נמוך יותר.



כמו כן, לטענתה התערערות האמון של הציבור בממשלה גורמת לכך שהציבור מעדיף שלא להלוות לממשלה לזמן ארוך ולכן נאלצת הממשלה ללוות לזמן קצר יותר ויותר עד כדי הידרדרות לשמיטת חובות כפי שקרה ברוסיה ובארגנטינה. "עבור משק מפותח שמיטת חובות וחוסר היכולת לפעול בתוך מסגרת שוקי ההון העולמיים משמעותה משק המצוי בצניחה חופשית כפי שמתרחש בארגנטינה בימים אלה", אמרה פיטרמן.