ההודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות בשבוע שעבר הכניסה את סגן יו"ר הכנסת, ח"כ אברהם
הירשזון (ליכוד) למרוץ מטורף נגד הזמן. הירשזון מתאמץ להבטיח שהצעת החוק שלו, שנועדה
לאפשר מינוי חופשי של חברים במרכזי מפלגות לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות, תאושר עוד
השבוע במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. הוא מודע לכך שאם ייכשלו מאמציו, לא רק שהצעת
החוק שלו תיקבר, אלא גם יפחתו מאוד סיכוייו להיבחר בפריימריס של הליכוד לכנסת הבאה.
הצעת החוק השנויה במחלוקת נועדה לשנות את המצב החוקי הקיים (שנקבע ב-1993 ביוזמתם של דדי צוקר וחיים אורון, אז ח"כים ממרצ), שלפיו, על הוועדה לבדיקת במינויים בשירות הציבורי להימנע מלאשר את מינויו של אדם לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, אם יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה. מינוי כזה אפשרי, קובע החוק, רק אם לאותו אדם יש כישורים מיוחדים או שיש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
צוקר יזם את התיקון בחוק כדי לבטל את השיטה הפסולה שהיתה נהוגה עד אז,
כששרים נהגו לחלק ג'ובים ביד רחבה למקורבים - לרוב חברי מרכז המפלגה,
כדי להבטיח את בחירתם מחדש. התופעה הזאת בלטה בעיקר בליכוד, משום שעל
פי שיטת הבחירות הפנימית של המפלגה, חברי המרכז הם אלה שבוחרים את
הח"כים. עדיין זכורה הסערה שחולל נאומה של לימור לבנת בוועידת הליכוד
ב-1997, כאשר שאלה: "'על מה ביקשנו וקיבלנו את אמון הציבור בבחירות
לפני 17 חודשים? האם רצינו את השלטון כדי לסדר לי ג'וב? כדי שחברי
הכנסת והשרים ילקקו לחברי המרכז? האם כדי לסדר ג'וב למישהו אחר?'
'כן', השיבו הצירים, 'לא', קראה לבנת בהתרגשות. ("לבנת: 'בלי
הפריימריס הליכוד יחזור ל-15 מנדטים'", "הארץ" 12.11.97 )
החוק קובע: "מצאה הוועדה לבדיקת מינויים כי למועמד לכהונת דירקטור,
יו"ר דירקטוריון או מנהל כללי בחברה ממשלתית, יש זיקה אישית, עסקית
או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא תמליץ על מועמדותו, זולת אם מצאה כי
יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה, או שקיימים לגביו
שיקולים של כשירות מיוחדת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה
לאותה כהונה". דו"ח מבקר המדינה ל-1989 קבע כי 80% מהדירקטורים
בחברות הממשלתיות היו חברי מרכזי מפלגות שנבחרו ללא כל בחינה של
כישוריהם ומידת התאמתם. בעקבות התיקון לחוק פחת שיעורם של הדירקטורים
חברי מרכזי המפלגות לכ-25% בלבד.
כלומר, גם לאחר התיקון לחוק המשיכו השרים למנות אנשים שיש להם זיקה
פוליטית או אישית אליהם לדירקטורים, אלא שמועמדים אלה היו חייבים
לעבור את הסינון של הוועדה המיוחדת לבדיקת מינויים בראשות השופט
בדימוס יצחק רביבי, שבחנה את כישוריהם ומידת התאמתם לכהן
כדירקטורים.
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ציין כי "מינוי אנשים בלתי
מקצועיים או חסרי ניסיון מספיק לחברות הממשלתיות ותאגידים ציבוריים
המהווים חלק חשוב מנכסי המדינה, ואף מופקדים על הספקתם של שירותים
חיוניים ורגישים, עלול לפגוע בהתנהלותם וביעילותם. כמו כן, מינויים
כאלה עלולים לפגוע פגיעה אנושה באמון הציבור בתפקודן של רשויות
השלטון כנאמניו, להשגת הניהול הטוב ביותר לגופים הללו ולהבטחת
פעילותם התקינה ללא שיקולים זרים".
כישורים מיוחדים
ב1999- התייחס בג"ץ לפרשנות שיש לתת לדרישת הכישורים המיוחדים ממועמד
שיש לו זיקה פוליטית או אישית לאחד השרים (בפרשת מינויו של מוריס
ניסן למנכ"ל חברת "עמידר"). בג"ץ קבע אז כי "מועמד בעל זיקה לשר,
כשיר לעבור תנאי סף זה רק אם בשל כישוריו המיוחדים משקלה הסגולי של
תרומתו לחברה צפויה להיות כה מכרעת, עד כי הדבר מצדיק לקחת את הסיכון
הטבוע במינויו בשל קשריו עם שר משרי הממשלה".
מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, הביע התנגדות נמרצת לתיקון
החוק. בדיון שקיימה ועדת החוקה של הכנסת בנושא זה בחודש ינואר, הוא
ציין כי בחוק כיום יש איזון שמטרתו לאפשר מינוי של אנשים בעלי זיקה
פוליטית רק בכפוף להוכחת כישורי-יתר, כדי למנוע מצב שבו המינויים
יהיו על בסיס הקשרים ולא הכישורים. יעקובס ציין שגם כיום הסיכוי של
אזרח רגיל להיות דירקטור בחברה ממשלתית הוא קטן מאוד, ממש שואף לאפס,
שהרי הוא איננו מכיר שר בממשלה שימליץ עליו לתפקיד הנכסף.
גם השופט רביבי הזהיר כי "אם ישנו את החוק, יחזירו אותנו למצב שהיה
בעבר כאשר הודות לפתק קטן שהיית מקבל מגורם שלטוני, היית מקבל תפקיד
של דירקטור בחברה ממשלתית כשהשיקול העיקרי היה הזיקה הפוליטית של
המועמד".
כל הנימוקים הללו לא עשו שום רושם על הירשזון כשהניח ביולי אשתקד את
הצעת החוק שלו, שנועדה להחזיר את הגלגל לאחור ולפתוח שוב בפני חברי
מרכזי המפלגות את השערים לדירקטוריונים של התאגידים והחברות
הממשלתיים ללא הגבלה. ב-28 בנובמבר 2001 אושרה הצעת החוק בקריאה
טרומית במליאת הכנסת והועברה לוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה. "יש
היום אלפי חברי מרכזי מפלגות ואי אפשר לפסול אותם מראש ולומר שמשום
שהם חברים שתמכו במפלגה, הם לא יכולים להיות כאנשים מהשורה, רק משום
שהם רצים כמטורפים כל השנה", אומר הירשזון.
הירשזון, המכהן בכנסת יותר מעשר שנים, איננו מחוקק מצטיין. בכנסת
הנוכחית רק חוק אחד שיזם אושר בקריאה שניה ושלישית. דומה שהצעת החוק
הזו חשובה בעיניו במיוחד כדי לרצות את חברי מרכז הליכוד שלוטשים עין
לג'ובים שמזמנות החברות הממשלתיות.
בישיבת ועדת השרים לחקיקה התעורר ויכוח בנושא זה. השר דן מרידור הביע
התנגדות חריפה לשינוי החוק. הוא אמר ש"זו הצעת חוק משחיתה, שתשחית את
החיים הציבוריים ברמה הנורמטיווית". בעקבות ערעורו קיימה הממשלה שני
דיונים. ראש הממשלה אריאל שרון, התומך בלהט בתיקון החוק, אמר בישיבת
ממשלה ב-11 בנובמבר 2001, כי "אין שום סיבה שחברי מרכז במפלגה כלשהי
לא יוכלו, אלא בנסיבות מאוד יוצאות דופן, ליהנות מסיכוי שוויוני
להתמנות לדירקטורים... בעניין זה החשש ממינויים פוליטיים הביאו את
המצב לקיצוניות הפוכה... בכל מקרה חשו
הצעת חוק שנועדה להסדיר מינויים פוליטיים לדירקטוריונים ממשלתיים תובא היום לאישור
גדעון אלון
11.11.2002 / 12:27