ארבעה חודשים אחרי שסוכלה יוזמתה של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות המערכת הבנקאית בעניינו של איש העסקים אליעזר פישמן, צפויה מליאת הכנסת להצביע ביום רביעי הקרוב על הקמת הוועדה בראשה יעמוד יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל.
ועדת החקירה תמנה את כל חברי ועדת הכלכלה, בצירוף חמישה חברי כנסת נוספים שייבחרו על ידי הסיעות השונות. לאחר אישור המליאה, יגיע השלב של ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש, שתאשר את הרכב הוועדה ואת כתב המינוי שלה. לפחות באופן רשמי, הוועדה לא תעסוק רק בעניינו של פישמן והגורמים השונים בפרשה, אלא ב"הקצאת האשראי במשק והסדרי החוב".
ועדות חקירה פרלמנטריות נחשבת באופן מסורתי לכלי אופוזיציוני, ועל כן הקואליציה מצליחה ברוב המקרים לבלום את הקמתן. כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כשבועיים, היוזמה של נחמיאס-ורבין דווקא זכתה בפברואר האחרון לברכתו של יו"ר הקואליציה דוד ביטן (ליכוד), אולם ההתנגדות העיקשת והאקטיבית במיוחד הגיעה מכיוונה של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, ומהמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר. השתיים קיימו בעניין מספר שיחות עם שר האוצר משה כחלון ובכירי משרדו, שהעדיפו מצידם שלא להיכנס לעימות נוסף מול הנגידה. בסופו של דבר הוחלט להקים ועדת משנה למשרד הכלכלה, שסמכויותיה מוגבלות בהרבה.
לוועדת חקירה פרלמנטרית, שלא כמו כל ועדה, יש סמכויות נרחבות הכוללות בין היתר אפשרות לזמן בעלי תפקידים לשימוע. גורמים בוועדת הכלכלה אמרו היום ל"גלובס" כי המשמעות היא שגם ראשי הבנקים, במרכזם מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, צפויים לקבל זימון לשימוע שכזה. לצד ראשי הבנקים יזומנו לוועדה גם בכירי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, לרבות נציגי הגופים המוסדיים שיתבקשו לתת דין וחשבון בעיקר בסוגיית הסדרי החוב.
בהצעה שהגיש ח"כ כבל לאישור מליאת הכנסת, נכתב כי על סמך העדויות שתשמע הוועדה ותוצאות החקירה, תייצר הוועדה חוקים ותקנות שיימנעו מקרים דומים בעתיד כמו זה של פישמן ולווים גדולים אחרים. בדברי ההסבר נכתב: "פרשת פישמן חושפת שורה של מחדלים חמורים בהתנהלות המערכת הפיננסית והבנקאית, ומצטרפת למקרים נוספים שנחשפו בשנים האחרונות, בהם אלו הנוגעים לבעלי הון כגון נוחי דנקנר, לב לבייב ושכמותם, שקיבלו הלוואות במינוף גבוה על חשבון כספי ציבור מבלי שנעשתה בחינה מקדימה באשר להעמדת בטוחות ראויות וכושר הפירעון של אותם לווים. זאת, בניגוד צורם להליך מתן האשראי לאדם מהישוב".
ח"כ נחמיאס ורבין, שצפויה לסגור מעגל עם הקמת ועדת החקירה, מסרה היום ל"גלובס": "אני שמחה שהגענו לרגע שבו בנק ישראל הפנים שאמון הציבור החיוני כל כך למערכת הפיננסית מחייב הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. צר לי שזה הצריך תהליך ארוך כל כך מרגע שבו הגשתי לראשונה את ההצעה לועדת חקירה פרלמנטרית לפני 4.5 חודשים. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות ההסדר השערורייתי גרם לאיפוס מהיר של כולם והבנה שיש דברים שהציבור, ודאי חברי הכנסת, חייבים לדעת כמו האם הפיקוח על הבנקים ידע שנים קודם לכן שפישמן פושט רגל ולא פעל מול הבנקים על מנת שיגבו חובם ו-22 מיליארד שקל נוספים שעדיין מצויים בחשיפה. יתירה מזאת, העניין הוא לא פישמן עצמו אלא הפיקוח על הבנקים ואופן פעולת הבנקים מול לווים עם הילה (טייקונים) לעומת הלווה האנונימי".