מטבע יציב, במחיר אובדן העצמאות הפיסקלית והמוניטרית

לפני 19 שנים, בעידן האינפלציה התלת ספרתית, נפלה פצצה במערכת הפוליטית כלכלית בישראל: שר האוצר יורם ארידור תיכנן בסודי סודות תוכנית לדולריזציה של המשק. הדלפת התוכנית בשלב מוקדם הביאה לטירפודה, מבלי שיתקיים דיון רציני במשמעויותיה. הראשונים לתקוף את ארידור היו דווקא חבריו לסיעת הליכוד וח"כים מהימין הקיצוני, שטענו כי הוא מנסה לפגוע באחד הסממנים המובהקים של מדינה לאומית עצמאית - המטבע שלה. אתמול פורסם כי בנימין נתניהו הציע לבצע דולריזציה של המשק, אם ייבחר בשנית לתפקיד ראש הממשלה. נתניהו הכחיש את הפרסומים בתוקף, אולם הסוגיה שבה להעסיק את המערכת הפוליטית והכלכלית.



דולריזציה פירושה הצמדת המטבע המקומי ביחס של 1:1 לדולר האמריקאי באמצעות מעבר לשימוש בדולר או שימוש במטבע מקומי צמוד דולר. היתרון העיקרי של הדולריזציה הוא בייצוב המערכת הכלכלית עם שערי ריבית נמוכים, הקרובים מאוד לאלה הנהוגים בארה"ב. יתרונות נוספים של המהלך הם מניעת אפשרות למתקפה ספקולטיווית, כפייה של ניהול מערכת כלכלית אחראית ורכישת אמונם של משקיעים זרים ומקומיים. החיסרון הגדול של השיטה הוא שמעצבי המדיניות מאבדים חלק גדול מהכלים שעמדו לרשותם לניהול המשק. כך, למשל, מופקעות קביעת גובה הריבית במשק וקביעת שער החליפין מהבנק המרכזי והמדינה מאבדת מהגמישות הכלכלית שלה.



חולשה בולטת של הדולריזציה באה לידי ביטוי ברגעי משבר. במצב של בהלת משיכות מהבנקים, עלול להיווצר מצב שבו ייגמרו יתרות המטבע של המדינה, משום שהבנק המרכזי אינו יכול להדפיס כסף ואינו יכול למשוך את הציבור למטבע המקומי על ידי העלאת הריבית. הצלחת הדולריזציה, אם כן, תלויה רבות בהשגת הסכם אסטרטגי מוקדם עם ארה"ב, שיעמיד לרשות ישראל "חלון דולרים" בזמן משבר.



מדינות שביצעו דולרזיציה - כמו פנמה, ארגנטינה, הונג קונג וסינגפור - אכן איבדו חלק ניכר מעצמאותן הכלכלית והתנהלו למעשה בהתאם להחלטות של מעצבי המדיניות הפיסקלית בוואשינגטון והמדיניות המוניטרית בניו יורק. בפנמה, שזכתה לסיוע מאסיווי מארה"ב, המהלך הצליח בעירבון מוגבל. בארגנטינה, שזכתה לסיוע מוגבל יותר מארה"ב, המערכת קרסה לחלוטין. הניסיון המעניין ביותר נערך כעת באירופה, שבה 12 מדינות מנסות, בינתיים בהצלחה, לנהל מדיניות מוניטרית משותפת על אף ההבדלים ביניהן. הצלחה בניסוי באירופה עשויה להעלות את שיתוף הפעולה בין המדינות דרגה אחת נוספת למישור המדיני.



באוצר סירבו אתמול להתייחס לרעיון הדולריזציה וגם לא לרעיון היורוזציה - הצמדה למטבע האירופי, בשל הרגישות הפוליטית ערב הבחירות. בישראל מתנגדים לדולריזציה וליורוזציה, אם כי לא גובשה עדיין עמדה רשמית בעניין.



בעת כהונתו כנגיד בנק ישראל, המליץ פרופ' יעקב פרנקל על היצמדות ליורו. ואולם היום אומרים בבנק כי בשנים האחרונות, עם הורדת האינפלציה לאזור ה-0%, הוכח כי ישראל יכולה לנהל את המשק שלה בכוחות עצמה, תוך שמירה על יציבות מחירים, צמיחה גבוהה ועצמאות וגמישות מלאה של קובעי המדיניות. לשם מה עלינו להשתעבד מרצון למדיניות כלכלית זרה לנו ולאינטרסים שלנו, שואלים בבנק.



בבנק ישראל מוסיפים כי הדולריזציה הומלצה בעבר למדינות שהיו בחוסר שליטה, בסחרור מוניטרי ושהמטבע שלהן סבל מחוסר אמון של האזרחים, בעוד שבישראל המצב שונה. כמו כן אומרים בבנק כי מעבר לדולריזציה יקבע את שער הדולר, כך שאם הדולר יעבור תיסוף, הרי שכל היצוא לאירופה - יעד היצוא העיקרי של ישראל - ייפגע. במקרה כזה, אומרים בבנק, המפעלים ישרדו רק אם יורידו עלויות בהיקף של 15%, למשל על ידי קיצוץ בשכר או פיטורים. הפגיעה בגמישות המשק עלולה לגרום לרעשים רבים בתחום הריאלי, כולל אבטלה.



מעבר לגימיק



נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אמר בהרצאה באוניברסיטת תל אביב לפני כשנתיים, תחת הכותרת "האם אפשרי ורצוי לשלב את השקל בגוש מטבע היורו", כי התקווה שישראל תהיה חברה מלאה באיחוד המוניטרי האירופי "נראית כרגע בבחינת חזון אחרית הימים, אם בכלל". באשר לאפשרות כי ייחתם הסכם מיוחד בין ישראל לאיחוד, הכולל מחויבות למשטר שער חליפין, אמר: "קרוב לוודאי שלאיחוד לא יהיה ענין בכך, כי זה בדרך כלל שלב פורמלי להצטרפות לאיחוד". האפשרות היחידה איפוא היא שישראל תיצמד חד-צדדית ליורו, שלדעת קליין אינה רצויה.



ד"ר רפי מלניק, לשעבר המשנה לראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, חושב אחרת: "מצוין שנתניהו העלה את הנושא, שכן עכשיו תהיה אליו התייחסות יותר רצינית. דולריזציה היא לא גימיק של מטבע אלא שינוי בשיטת המשטר הכלכלי".



מלניק תומך בהצמדת השקל למטבע חזק, בתנאי שישראל תיערך לכך. לדבריו, לא ניתן ללכת למהלך כזה חד-צדדית וההצמדה מחייבת הסכם מוקדם עם ארה"ב או האיחוד המוניטרי האירופי, בין השאר כדי להבטיח שלישראל יהיה חשבון אשראי לאומי מיוחד למצבי משבר.



לדעתו, ארה"ב או אירופה יציבו לישראל תנאים להצטרפות, כפי שהאיחוד האירופי הציב תנאים למדינות שהצטרפו לגוש היורו. מלניק מוסיף כי מאחר שאין ארוחות חינם, ישראל תצטרך לשלם עבור ההצטרפות לגוש מטבע גדול באיבוד חלק מהחופש הכלכלי. לדבריו, פרמיית הסיכון למשק הישראלי תישאר בעינה, אבל הריבית תהיה הרבה יותר נמוכה. עם ריביות נמוכות, הוא מוסיף, למשק יהיה קל יותר לצאת מהמיתון.