איל המדיה ג'ון מלון מאבד את מגע הקסם

מאת ג'רלדין פבריקנט



איל המדיה ג'ון מלון איבד את מגע הקסם שלו, לפחות באופן זמני. עבור משקיעים שהיו מוכנים לתת אמון במהנדס פיננסי מסתורי, הימור על החברות של מלון, TCI וליברטי מדיה, בשנות ה-90, עלה יפה.



לאחר שמכר את חברת הכבלים TCI ל-AT&T ב-1999 ב-31.8 מיליארד דולר, הוא שמר על השליטה בליברטי מדיה, חברה בורסאית המחזיקה מניות ברבות מחברות המדיה הגדולות ביותר בארה"ב ודומה יותר לקרן נאמנות מאשר לחברה תפעולית. תחת מלון, רכשה ליברטי מניות בחברות מדיה גדולות, כולל 18% מניוז קורפ שבשליטת רופרט מרדוק, 20% מ-USA אינטראקטיב שבשליטת בארי דילר, 4% מ-AOL טיים וורנר, 3% מוויוונדי יוניברסל וכ-1% מוויאקום.



אף אחת מהמניות האלה לא הבריקה בשנתיים החולפות. אך המניות של ליברטי מדיה רשמו ביצועים גרועים במיוחד. הן נסחרות בהנחה של 40.9% לערך נכסי המדיה של החברה, אומר דניס לייבוביץ, ראש קרן הגידור ACT 11, המתמחה במדיה.



האם דעך כוכבו של אחד מאילי המדיה המפורסמים ביותר בארה"ב? "לא הנכסים הם הבעיה בליברטי, שכן הבעיות של חברות המדיה כבר מגולמות במחיר המניות שלהן", אמר ברוס גרינוולד, פרופ' למימון בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה. "העניין הוא ג'ון מלון. באחרונה הוא עשה כמה טעויות, שמעוררות את השאלה האם איבד את מגע הקסם שלו?"



מלון אכן איבד חלק מכוחו. כשניהל את TCI, בעבר חברת הכבלים הגדולה בארה"ב, הוא היה שומר הסף המרכזי במדיה. היה לו הכוח לדרוש מחברות התכנים למכור לו נתחים מהחברות שלהן, בתמורה לכך שישדר את התוכניות וערוצים שלהן.



עוד משקיע חכם



בלי המקל הגדול של TCI, מלון הוא כעת "עוד משקיע חכם", אומר בכיר בוול סטריט. אך מבחינת כמה משקיעים, האסטרטגיות המורכבות של מלון, כולל שימוש בחוזים עתידיים ונגזרים פיננסיים אחרים כדי לגדר את ההשקעות של ליברטי, נראות כעת מורכבות מדי. בעידן שאחרי אנרון, שבו משקיעים נרתעים ממורכבות, האחזקות של ליברטי כה מורכבות שגם האנליסטים החרוצים ביותר אומרים כי הימור על ליברטי דורש מידה רבה של אמון.



"ליברטי מעולם לא נודעה בשקיפות", אומר כריסטופר וסט, אנליסט עצמאי המסקר את ליברטי מדיה. "אתה פשוט מהמר על מלון, ומעבר למורכבות קיימת שאלת האמון".



מלון, יו"ר ליברטי מדיה ובעל השליטה בה, סירב להתראיין לראיון. כך גם מנכ"ל ליברטי, רוברט בנט.



סוגיית האמון רודפת את ליברטי כבר שנים. מלון הקים אותה ב-1992 בפיצולה מ-TCI. תשקיף ההנפקה, בעובי 2.5 ס"מ, ומחיר הנפקה של 256 דולר למניה (המניה פוצלה כמה פעמים מאז), הרתיעו משקיעים רבים. אכן, כמה אנליסטים טוענים עד היום כי התשקיף המסובך והמחיר הגבוה נועדו להרתיע משקיעים.



אם כל בעלי המניות ב-TCI היו משתתפים, היה מלון מקבל 4% בלבד ממניות ליברטי. ואולם בשל ההיענות הנמוכה, מלון קיבל כ-9% מהמניות. בשנתיים הבאות, עלה שווי ההשקעה שלו ב-562 מיליון דולר.



ביקורת על התמחור מחדש



השנה, חרף סדרת שערוריות פיננסיות וזעם ציבורי על התנאים המפליגים שלהם זוכים מנהלים רבים בארה"ב, תימחרה ליברטי מדיה מחדש 2.3 מיליון אופציות למניות שניתנו לשלושת מנהליה הבכירים. מחיר המימוש הופחת מ-21.7 דולר ל-14.7 דולר. כשבוצע התמחור מחדש, נסחרו המניות בפחות מעשרה דולר.



התמחור מחדש עורר ביקורת בקרב משקיעים מסוימים. מנהל קרן גידור ותיק אמר כי הפעילות של מלון מעוררת תדיר חשדות, אך כי הוא בכל זאת רכש מניות ליברטי. "לעולם לא תרוויח בהימור נגד מלון", אמר.



ליברטי עדיין לא פירסמה דו"חות כספיים לרבעון השלישי של 2002. בששת החודשים הראשונים של השנה היא דיווחה על הכנסות של 1.02 מיליארד דולר והפסד נקי של 4.5 מיליארד דולר, בעיקר בשל הירידה החדה בערך אחזקותיה הבורסאיות. חובותיה מסתכמים ב-4.3 מיליארד דולר, ואילו ניירות הערך הסחירים שלה שווים 17.2 מיליארד דולר לפחות. במילים אחרות, היא מסוגלת לבצע רכישות בעוד חברות מדיה אחרות כורעות תחת נטל חובות.



מלון גידר רבות מההשקעות של ליברטי מפני ירידות בשווקים הפיננסיים. לעתים, עם זאת, הוא לא גידר די. הוא חשש מירידה במניות AOL טיים וורנר, אך הסיר את הגדר כשהמניות נסחרו ב-25 דולר. מאז הן ירדו ל-15.3 דולר.