למרות הכל משקיעים בהיי-טק

קרנות הון הסיכון בישראל מצליחות לשמור על רמה סבירה של למעלה ממיליארד דולר בשנה. לאחרונה, התפרסם הדו"ח לרבעון השלישי של חברת המחקר IVC בנושא השקעות בהון סיכון. בהתאם לדו"ח, במהלך הרבעון השלישי של 2002 גייסו 92 חברות היי-טק ישראליות 266 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון מקומיים וזרים. סכום זה מהווה ירידה של 9% מהרבעון השני של 2002, וירידה של כ-35% מהרבעון המקביל אשתקד.



סך כל ההשקעות בתשעת החודשים הראשונים של 2002, היו מעל 900 מיליון דולר. סביר להניח כי סך כל ההשקעות במגזר ההיי-טק בחברות בשנת 2002 תהיה כ-1.1 1.2 מיליארד דולר. סכום זה מהווה עדיין סכום עתק בכל הקשור להשקעות במשק הישראלי וגבוה משמעותית מסך כל ההשקעות במגזר בשנת 1998.



אם נתבונן על ארץ הדוד סם, הרי שהירידה בסך כל ההשקעות במגזר ההיי-טק בארה"ב ברבעון השלישי, הגיעו בפעם הראשונה מזה חמש שנים אל מתחת לסף של 5 מיליארד דולר ברבעון - 4.7 מיליארד דולר. ההשקעות ברבעון השלישי ירדו בכ-20% בהשוואה לרבעון הקודם, כלומר למרות המצב הקשה בכלכלת העולם ובישראל, עדיין מגזר ההיי-טק מצליח לגייס סכומים משמעותיים בהשוואה לפעילויות במגזרים האחרים.



סך כל השקעות קרנות הון סיכון ישראליות היוו כ-45% מהגיוס ברבעון השלישי - שיעור דומה להשקעותיהם ברבעונים לפני כן. למרות שסך כל השקעות קרנות הון הסיכון הישראליות היו נמוכות בכ-7% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-35% פחות מאשר ברבעון המקביל אשתקד. משמעות הדבר היא כי ממשיכה מגמת הירידה של השקעות קרנות הון הסיכון הישראליות - תופעה שתלך ותחמיר ככל שתתארך תקופת השפל. זאת, לאור העובדה כי לקרנות ההון סיכון הישראליות אין סיכוי לגייס קרנות המשך לשנה-שנתיים הקרובות.



במקביל, אנו רואים חלקם של המשקיעים הזרים גבוה מאוד. השקעותיהם של משקיעים אלה היוו כ-55 אחוז מכלל ההשקעות ברבעון השלישי.



השקעות ה-First היוו כ-49% מסך כל ההשקעות, שיעור דומה להשקעות ה-First של קרנות הון הסיכון ברבעון הקודם. יתרת ההשקעות היו השקעות המשך בהן קרנות הון הסיכון השקיעו בחברות פורטפוליו קיימות, מתוך מגמה לתמוך בהמשך פעילותן. מכאן, ברור כי סך כל מספר החברות הזוכות להשקעות חדשות של קרנות ממשיך להיות יציב ברבעון השלישי.



ראוי לציין כי ב-85% מסך הגיוסים שבוצעו, השתתפה לפחות קרן הון סיכון ישראלית אחת, דבר המראה על כך שכאשר קיימות השקעות של זרים ואחרים, הרי שבדרך כלל הן נסמכות על מעורבותן של קרנות הון הסיכון הישראליות. מעטים המקרים בהם משקיעים בחברות ישראליות ללא מעורבות של לפחות אחת מקרנות הון הסיכון הישראליות המובילות.



באם ננתח את מגמת גיוסי החברות על פי השלבים, הרי התופעה המדאיגה ביותר היא כי היקף גיוסי ה-seed היווה בסך הכל 6 מיליון דולר, כלומר כ-2% בסך הכל מסך הגיוסים ברבעון.



בעיית המשך ההשקעות בחברות seed, ממשיכה להיות חמורה: ביצוע השקעות seed יפגע בצמיחתן של חברות סטארט אפ מבטיחות בהמשך. קרנות הון סכון נזהרות, לאור היקף המשאבים המוגבל והמצב הכספי של התעשייה מלהשקיע משאבים יקרים ב-seed.



לעומת זאת, השקעות בחברות בשלבי צמיחה הסתכמו בכ-169 מיליון דולר. כלומר עיקר ההשקעות בוצעו בחברות בהן כבר יש מכירות, מגמה המשלימה את הימנעות הקרנות מלהשקיע בחברות seed.



גם ההשקעות בחברות EARLY STAGE, כלומר חברות שבהן משקיעות קרנות הון סיכון בפעם הראשונה ירדו באופן דרסטי ברבעון השלישי, והיוו כ-32% מסך הגיוסים בהשוואה ל-50% ברבעון הקודם.



אם נסתכל על החלוקה למגזרים, הרי שמגזר התוכנה היה הבולט ביותר. מגזר זה גילה גידול משמעותי של כ-170% בהיקף ההשקעות בהשוואה לרבעון השני, לעומת ירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בתחום התקשורת, ובתחום מדעי החיים.



בסך הכל, תמונת המצב ממשיכה לשקף את המשך הירידה. התמונה דומה ואף אולי טובה יותר מבחינת שיעורי הירידה בהשוואה לירידות בחו"ל, ומראה על קיום פעילות בהיקף מאוד משמעותי, גבוה בהרבה מהיקף הפעילות שהיה לפני חמש שנים.