ארכיאולוגים החופרים בחברון: העיר הייתה יהודית בתקופת בית שני

בתחילת יולי השנה ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם - אונסק"ו - החליטה כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הנן אתרי מורשת פלסטיניים. לעומתה, טוענים חוקרים החופרים בעיר כבר מספר שנים, שהממצאים מתקופת ימי בית שני חושפים אזור תעשייה מפותח, שבו ייצרו יין ושמן זית, מקוואות גדולים וכלי חרס בעלי סגנון ייחודי שמעידים על יישוב יהודי ששמר על חוקי הטוהר והכשרות.

על פי המסורת היהודית לחברון תפקיד חשוב בסיפורי המקרא. הסיפור בו רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה מובא בפירוט, וכן הטקס במהלכו אברהם קבר את שרה אשתו ונקבר גם הוא במקום, ולאחר מכן גם יצחק ורבקה, יעקב ולאה. העיר הייתה בירתו של דוד המלך במשך שבע שנים ומתוארת כעיר חשובה באזור ההר. לאחר חורבן בית ראשון בשנת 587 לפני הספירה, הוגלו רוב יהודי חברון ואת מקומם תפסו האדומים. בשל כך נודע האזור בתקופה זו בשם "א?ידו?מיא?ה". בשלהי ימי בית שני הורדוס, כך סבורים רוב החוקרים, בנה את המבנה המפואר שקיים עד היום מעל מערת המכפלה.

פרופ' דוד בן-שלמה מהמחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל חופר בתל חברון (תל רומיידה) שבחברון במשך כמה שנים, כחלק ממיזם של המכון ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם רשות העתיקות. החפירה החדשה בחברון, בניהולו בשותפות עם עמיתו עמנואל אייזנברג, חשפה בשנת 2014 חלק משרידי העיר מימי בית שני, וגילתה עדות לרובע מגורים ותעשייה שתושביו יהודים. הממצאים שנתגלו שופכים אור על אורח חייהם של היהודים במקום בתקופה ההיא, והחפירות שנמשכות במקום חושפות עוד ועוד פרטים מן העבר.

בשנת 2017 הושלמה חפירת שני המקוואות הגדולים והובררה סופית תכניתם המיוחדת, השונה ממקוואות באזורים אחרים בארץ ומאפיינת יותר את סגנון המקוואות מהר חברון וקומראן. הרובע שנחפר אינו עשיר במיוחד והוא ממוקם בשוליים של האתר כיאה לאזור תעשייתי, כך שנוצרה הפרדה בינו לבין אזור המגורים – הפרדה שמעידה על יכולת תכנון וביצוע. כמו כן התגלו מערכת ניקוז עירונית, מה שמלמד על יישוב מפותח ובעל תשתיות.

"לפי הממצאים סביר להניח כי השטח התחתון של מערת המכפלה שימש כמתחם פולחני ואולי גם כבית קברות", אומר ד"ר בן שלמה. "המקוואות, כמו גם כמה כלי אבן גיר שנמצאו בשכבות החשמונאית והרומית הקדומה בתל, מצביעים על כך שבמהלך תקופות אלו העיר יושבה על ידי אוכלוסייה יהודית".

הממצאים הארכיאולוגיים מראים בבירור שבחברון הייתה אוכלוסייה יהודית בכל ימי הבית השני. בחפירות נחשפה עיר מתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. בחפירה נמצאו גם כמה בתי מגורים פשוטים יחסית ובהם בית ובו מרתף ששימש כמטבח או מזווה ונשרף בימי המרד הגדול. חדר זה השתמר על כל תכולתו, כולל סירי בישול, קערות וכלים אחרים, והוא צמוד לאזור שבו היו סדנאות לייצור כלי חרס ובתי מלאכה קטנים היה אזור של מקוואות טהרה ובריכות מים. הממצא המרשים ביותר הוא שני מקוואות גדולים ציבוריים – עדות לאופייה היהודי של אוכלוסיית חברון ולמנהגי הטהרה המיוחדים של תושביה.

בחפירות נמצאו גם כמה מטבעות מהמרד הגדול וכן מטבע אחד ממרד בר-כוכבא. נוסף על כך נמצאו גם כלי אבן גיר אשר אינם מקבלים טומאה על פי ההלכה היהודית (ומכאן גם עדיפותם על כלים אחרים המקבלים טומאה) וגם הם אלמנט זיהוי משותף לאתרים יהודיים. גם חשיפת מעט מאוד כלי חרס מיובאים מחזק את אפיון המקום כיישוב יהודי השומר על חוקי הטוהר.

החרסים שנתגלו מספקים תובנה מעניינת לגבי תעשיית הכלים והיין המקומיות. באתר החפירה נמצאו עשרות אמפורות - כלי אחסון עם שתי ידיות וצוואר גבוה. אמפורות אלה נחשבות ככלי הובלה ואחסון ליין איכותי ונקראות בשם "אמפורות קוס", שכן הן דומות לאניות דומות שיוצרו באי היווני קוס בתקופה הפרסית וההלניסטית. בתקופה הרומית סוג זה של כלים היה פופולרי ברחבי הים התיכון. החוקרים גילו שבאזור חברון, בשונה משאר המקומות, המינרלים שנמצאו בחימר מעידים כי הכלים יוצרו בחברון ולא יובאו ממקומות אחרים ולכן יועדו כנראה ליין המקומי הכשר. ריבוי הכלים מרמזת על כך שתעשיית היין המקומית הייתה מפותחת ואפשר להניח שתושבי חברון בימי בית שני נהנו לשתות כטוב לבם ביין. בחפירות נחשף תנור כבשן תנור המשמש לייצור כלי חימר וכן מערכת ברכות רדודות, ריבועיות ומטויחות לניפוי וטיוב טין. באזור התעשייה נמצאו גם משטחי דריכה – גתות ליין ובתי בד, וכן בתי מלאכה לתעשיית הקרמיקה, השמן והיין.

מממצאי המחקר של פרופ' דוד בן-שלמה והמחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל אפשר ללמוד כי בימי בית שני חברון הייתה עיר מחוז חשובה, ומעבר לקדושתה ליהודים היא הייתה מרכז יצרני וכלכלי חשוב, מקום שתושביו מייצרים כלים לאזור יהודה, מעבדים את התוצרת החקלאית של האזור והופכים אותה למוצרי צריכה.

אזור חברון הוא אחד הבסיסים ההיסטוריים של העם היהודי והמחקר בו מסייע להבין את אורח החיים היהודי בעיר האבות בעבר הרחוק, ולאפיין את השינויים שחלו בו בתקופות השונות. החוקרים מקווים להמשיך למצוא גם עדויות מימי בית ראשון ומימי דוד המלך, שבעזרתן אפשר יהיה לעמוד על התמורות שחלו בארץ ישראל בימים שלפני גלות בבל ואחריה.

למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל