שר האוצר עסוק בעניינים הבוערים שעל סדר היום. הפריימריס

מאז הוחלט על הקדמת הבחירות עוסק שר האוצר, סילבן שלום, יותר בענייני פריימריס ופחות בניהול כלכלת ישראל. התמונה לא תשתנה לפחות עד ל-8 בדצמבר, מועד הפריימריס הפנימיים בליכוד. לשלום חשוב לסיים את הפריימריס במקום גבוה, כדי להגדיל את סיכויו לחזור לממשלה הבאה - אם הליכוד יהיה חלק ממנה - בתפקיד בכיר.



אם לשלום יהיה תפקיד מפתח במערכת הבחירות של הליכוד, סביר להניח שבאוצר כמעט לא יראו אותו גם בדצמבר ובינואר. זאת, כאשר על סדר היום הכלכלי עומדים עניינים רבי חשיבות, כמו העברת תקציב 2003 בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ויישום הרפורמה במס.



כמו כל שרי האוצר מהליכוד מאז המהפך ב-77' גם לשלום תהיה קדנציה קצרה במשרד, כשנתיים. לפי הסקרים, התפקיד לא היטיב עמו. ואולם לשלום מחנה מאורגן, גדול ומגובש בליכוד והוא מתבסס עליו לקראת הפריימריס. לא ברור אם שלום שואף לחזור לאחר הבחירות לתפקיד שר האוצר, הקשה והתובעני, או שהוא מעוניין בתפקיד מינסטריאלי אחר.



בממשלה היוצאת היה שלום אחד האנשים המקורבים לראש הממשלה, אריאל שרון. עם זאת, במאבק בין שרון לבנימין נתניהו, משתדל שלום לשמור על נייטרליות, במיוחד לאחר שיחסיו העכורים בעבר עם נתניהו הופשרו באחרונה. במשרד האוצר, על כל פנים, התקבלה באחרונה הנחיה לא להגיב לתקשורת על ההצעות הכלכליות החדשות העולות כמעט מדי יום מלשכת רה"מ ומכיוונו של נתניהו.



בכל זאת, לשלום בעיה קשה עם נתניהו והוא לא יכול למשוך אותה זמן רב. ראש הממשלה לשעבר החליט למקד את מערכת הבחירות הפנימיות שלו בליכוד בענייני כלכלה וחברה. לדבריו, המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתים האחרונות היתה מוטעית, וגרמה לנזקים כבדים למשק ולאזרחי המדינה. נתניהו גם סבור כי הרפורמה המוצעת במס אינה הרפורמה לה זקוקה ישראל. על אף שנתניהו מכוון את הדברים נגד שרון, הקליעים עוברים דרך שלום.



במשרד האוצר טוענים כי ההדלפה לתקשורת השבוע על הבקשות הכספיות שיעלה ראש לשכת רה"מ, עו"ד דב וייסגלס, בביקורו בארה"ב, היתה בבחינת ספין תקשורתי של לשכת רה"מ. על פי הפרסום, וייסגלס אמור לבקש בוואשינגטון מיועצת הנשיא לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, ערבויות בסך 10 מיליארד דולר. לטענת מקורות באוצר, וייסגלס נסע לארה"ב כדי לטפל בעניינים אחרים, בעיקר מדיניים-ביטחוניים, וכן בדרישת ארה"ב כי ישראל תעביר לרשות הפלשתינית כספים המעוכבים אצלה. ייתכן כי בפגישותיו יעלה גם עניין הסיוע.



לשרון, אומרים במשרד האוצר, היה נוח להדליף במסגרת מאבקו בנתניהו את דבר הנסיעה ולייחס אותה לערבויות. עניין הסיוע מארה"ב נדון עתה בוועדה פנימית באוצר, בראשות מנכ"ל המשרד, אוהד מראני. עד כה לא התקבלו החלטות, ובשלב זה לא ברור אם יוחלט על בקשת ערבויות, וודאי שלא בגובה 10 מיליארד דולר.



כלכלת בחירות?



לפני שבוע, ביום רביעי בשעות הלילה, החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל בראשות רה"מ שרון, על כמה צעדים שכל מטרתם להיטיב עם אזורים אלה. רה"מ היה השר היחיד שהשתתף בישיבה, שנכחו בה ראשי פורום הנגב והגליל. בלשכת ראש הממשלה אומרים כי הישיבה נקבעה לפני כמה שבועות, עוד לפני שמישהו חשב על הקדמת הבחירות. בכל מקרה, להחלטות שהתקבלו, וגם לניסיונות הנמרצים והלא אופינים של הלשכה לדחוף אותם לתקשורת, היה ריח בחירות אופייני.



למרבה הפלא, מרבית ההחלטות כבר התקבלו בעבר, אך עד כה לא מומשו. בין היתר קבעה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל כי בסיסי הדרכה של צה"ל ומפעלי תעש יועברו לנגב. בית הספר הטכני של חיל האוויר יעבור ממפרץ חיפה לגליל.



החלטה אחרת קובעת כי אדמות בנגב יוחכרו בהיקף גדול ליחידים. בעתיד הקרוב יוחכרו אדמות נוספות, לנטיעות של קק"ל. בשני המקרים הכוונה היא למנוע השתלטות של בדווים על קרקעות המדינה. עוד נקבע כי חיילים משוחררים יהיו זכאים לקבל ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בהנחה של 90% באזורים הכפריים של הגליל והנגב, אם יתחייבו לגור במקום לפחות חמש שנים.



סוכם גם על פיתוח מואץ של הרכבת בצפון. היעד הוא הוא סלילת מסילת ברזל בין עכו לכרמיאל וחידוש רכבת העמק. תואץ סלילת השלוחות הצפוניות והדרומיות של כביש חוצה ישראל, במטרה לקרב אזורים אלה למרכז. כמו כן נקבע בישיבה כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, הפעילה בעיקר בשטחים, תפעל החל ב-2003 בנגב והחל ב-2004 גם בגליל.



תיתכן פשרה מופז-שלום



עד כה לא הגיעו משרדי האוצר והביטחון לסיכום על תקציב הביטחון ב-2003. ב-30 ביולי, כמה שעות לפני ההצבעה בממשלה על תקציב המדינה לשנה הקרובה, נפגשו מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, סגן ראש אגף תקציבים לעניין מערכת הביטחון, קובי הבר, עם מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, והיועץ הכלכלי לרמטכ"ל, תת אלוף שמואל בן-צבי, במטרה לנסות ולהתגבר על המחלוקת בין הצדדים. הפגישה נערכה במשרד ראש הממשלה. לדברי משתתפיה משני הצדדים, הושגה התקדמות גדולה ועם דחיפה קלה נוספת של שרי האוצר והביטחון, היה ניתן להגיע אף להסכמות.



ואולם הדחיפה לא ניתנה. יו"ר העבודה ושר הביטחון אז, בנימין בן אליעזר, התנגד לתקציב 2003 וגם לפשרות בביטחון. בהצבעה שנערכה באותו הלילה אושר תקציב 2003, כולל תקציב הביטחון, על פי הצעת האוצר, ברוב קולות קטן של 14 לעומת 12.



מינוי שאול מופז לשר ביטחון בשבוע שעבר, איפשר את חידוש השיחות בין משרדי האוצר והביטחון על הפשרה שהושגה ב-30 ביולי. מערכת הביטחון דורשת פשרה פלוס. ביום ראשון השבוע דנו בעניין זה שר האוצר, סילבן שלום, ומופז, בשיחה שהתקיימה בארבע עיינים. זו היתה הפגישה הראשונה ביניהם מאז מונה מופז לשר ביטחון. לישיבה הצטרפו ירון, מראני וסגן הרמטכ"ל, אלוף גבי אשכנזי. נקבע כי ייערכו פגישות נוספות בין הצדדים, במטרה להגיע לפשרה.



תקציב משרד הביטחון ברוטו ל-2003, שאושר בכנסת בקריאה ראשונה, יהיה 46.68 מיליארד שקל; גובה התקציב נטו הוא 41.6 מיליארד שקל. זהו התקציב הגבוה בין תקציביהם של משרדי הממשלה. בשל האינתיפאדה הוקצו למשרד הביטחון ב-2002-2000 משאבים נוספים בהיקף של כ-7 מיל