כשנה לאחר שלשכת סוכני ביטוח, בראשות הנשיא אריה אברמוביץ, הקימה ועדה לבחינת עתיד ענף הביטוח וסוכני הביטוח, בראשותו של השר לשעבר גדעון סער, פורסמו המלצותיה. "הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח" מציעה שינויים דרמטיים, אף ברמת המאקרו. נציין כי למרות שמה, מדובר בוועדה מייסודה של לשכת סוכני הביטוח, והיא לא זכתה לשיתוף פעולה ושותפות בדרך מצד הפיקוח או חברות הביטוח, וככזו המלצותיה אינן מחייבות אף גורם, להוציא אולי הלשכה עצמה (שאינה גוף סטטוטורי), כך שמדובר בהמלצות שהן "רק" הצהרתיות במהותן.
בוועדה חברים, פרט לסער ולאברמוביץ, גם שמואל סלבין, דורון שורר, וגלית אבישי.
מהן, אם כן, המלצותיה העיקריות של הוועדה, שנועדה בתחילה לשרטט את עתיד ענף הביטוח בשנת 2030? חברי הוועדה מצטרפים לקריאות שנשמעות מעת לעת, בין היתר מצד רשות ני"ע, בדבר "הקמת הרשות להגנת החוסכים", במטרה ליצור "הפרדה בין הפיקוח על חברות הביטוח והשמירה על יציבותן, לבין רשות חדשה שתכליתה תהיה הגנה על החוסכים". בוועדה סבורים כי "האינטרס הציבורי האמיתי יישמר רק אם הציבור יוכל להשמיע את דעתו על הכיוונים אליהם מתפתח ענף הביטוח, על התוכניות המוצגות בו ועל התנהלותו. קולו של הציבור צריך להישמע לא רק בעת תכנון תוכניות ביטוח חדשות, או בעת עריכת תוכנית אסטרטגית לענף הביטוח, אלא גם בקביעת מנגנוני מימוש הזכויות בפוליסות".
המלצה נוספת היא "קידום מדיניות של תמיכה והענקת רשת ביטחון למוצרי הפנסיה בישראל, באמצעות הקצאת אג"ח מיועדות בשיעור של 50%-60%, שתמנע את שחיקת הקצבאות ותכניס ודאות במערך הקצבאות". נציין שכיום רק קרנות הפנסיה החדשות המקיפות זוכות לאג"ח מיועדות, בשיעור כולל של 30% מנכסיהן (בחלוקה שונה לפי גיל החוסך). בנוסף, הוועדה קוראת לסיים את האפליה ביחס למיועדות בין קרנות הפנסיה לאפיקי החיסכון האחרים, ולאפשר אג"ח מיועדות גם בגמל ובביטוחי המנהלים - מוצרים שנחשבים לנחותים מבחינת חלק מהציבור, ואשר רווחיים יותר מהפנסיה עבור סוכני הביטוח.
עוד בעולם הפנסיוני, הוועדה ממליצה גם על "שינוי גיל הפרישה - יצירת מנגנוני פרישה גמישים ודיפרנציאליים", כשלצד זאת הם ממליצים על "קידום חוק ביטוח סיעוד ממלכתי" באמצעות "יצירת רובד ביטוח סיעודי ממלכתי בחקיקה, שיעניק ביטוח סיעוד בסיסי לכל אזרח בישראל בגובה 3,000-4,000 שקל בחודש", ושימומן באמצעות תוספת למס הבריאות.
כל הנושאים האחרונים הם משמעותיים ו"חמים" מאוד ונמצאים על סדר היום של הרגולטורים האחראים, הכנסת ובעיקר צמרת האוצר, וזאת בשל עלויות העתק של מהלכים שכאלה. אגב, הוועדה מספקת המלצה מעניינת בהקשר של הביטוחים הסיעודיים: להכיר בפרמיית ביטוח סיעוד כ"הוצאה מוכרת, במסגרת תקציב שיוגדר, בדרך דומה לנעשה במקרי אובדן כושר עבודה".
עוד ממליצה הוועדה "לחייב את חברות הביטוח לפרסם את שיעור ההחזר לציבור מתוך הפרמיות שהן גובות (Loss Ratio)", וכן "ליצור טריבונל משפטי לבירור תביעות שלא טופלו 'בדרך המלך' באופן הוגן ומהיר, מבלי שיהיה על המבוטח להגיש תביעה לבתי המשפט".
"לבטל את ההפרדה בין יועץ לסוכן"
לצד כל אלה, הוועדה גם ממליצה על כמה שינויים במעמד סוכן הביטוח, ובהם חזרה מאחד העקרונות של חקיקת בכר מאמצע העשור הקודם - אשר שמה את המחויבות של הסוכן ללקוח במרכז, על חשבון מארג האינטרסים האדיר שקיים לו עם חברות הביטוח ובתי ההשקעות.
עתה קוראים בלשכה ובוועדה לחזור מכך ולתמוך בסוכנים ו"לבטל בחקיקה את ההפרדה בין יועץ לסוכן", וגם לפתוח בפני הסוכנים עולמות מוצרים חדשים, כולל כאלה שדורשים רשיונות מרגולטורים נוספים, וזאת על מנת לספק להם מקורות הכנסה נוספים. לצד זאת, הם ממליצים "ליצור מעמד נפרד בין סוכן עצמאי לסוכן 'קשור', כלומר סוכן שהוא בבעלות חברת ביטוח", כשהאחרון "יהיה זכאי לעמלה מהחברה בלבד".
המלצה נוספת קוראת לפתיחת השוק לתחרות מחו"ל: "הוועדה ממליצה לאפשר לחברות זרות להיכנס לשוק הביטוח, ולהקל עליהן את נטל הרגולציה" נכתב, תוך שהוועדה מציינת כי "מצאה שענף הביטוח סובל מריכוזיות המונעת תחרות".
נציין כי זה שנים מנסים כמה בעלי שליטה בחברות ביטוח מקומיות, וגופי פיננסים אחרים, למכור את החברות שבשליטתם לגורמים זרים, ללא הצלחה של ממש. זאת, בעיקר בשל חשש הרגולציה המקומית מזהות הרוכשים הפוטנציאליים, בשל השאיפה לשמור על מצב הלקוח הישראלי.
והצעה מרכזית אחרונה ומקורית, שלשכת סוכני ביטוח מסרה ואף הדגישה בהודעתה לעיתונות: "הוועדה ממליצה לקדם מהלכים שיקדימו את היציאה לשוק העבודה והחיסכון לפנסיה - קיצור משך שנות הלימוד ל-11, קיצור החופש הגדול, וכן דחיית מועד הגיוס בשנה לתלמיד הלומד לקראת תואר אקדמי, כך שצעיר ייצא לחיי העבודה מיד לאחר שירותו הצבאי, כלומר בגיל 21-22 לערך, ומועד תחילת הפרשותיו לפנסיה יוקדם".
עיקרי המלצות הוועדה להתמודדות עם משבר הפנסיה הצפוי
לחזור למדיניות של הענקת רשת ביטחון למוצרי הפנסיה, באמצעות הקצאת אג"ח מיועדות (בשיעור גבוה מהנוכחי)
העלאת קצבאות הזקנה
מהלכים ליציאה מוקדמת יותר לשוק העבודה (ולחיסכון הפנסיוני)
מנגנוני פרישה גמישים ודיפרנציאליים