בנקל: אשתו של פישמן צריכה להיחשב שותפה מלאה בחובותיו

הנאמן בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן: "הכרעת השופט במקרה תכריע בשאלה, האם רשאים חייבים מתוחכמים להשתמש ברעיותיהם כ'אי מפלט' החסין מדיני פשיטת הרגל, ודרכן להוסיף ולחיות ברמת פאר והדר מנקרת עיניים של האלפיון העליון"

חן מענית
אליעזר פישמן (צילום: ניב אהרונסון)

עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, דורש כי אשתו, טובה פישמן, תיחשב כשותפה מלאה בחובות בעלה פושט הרגל לנושים. בנקל הגיש היום (שני), באמצעות עו"ד אלון קזיוף, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, בקשה לשיתוף בחובות ובנכסים בין החייב ורעייתו.

בבקשתו, עו"ד בנקל פונה לבית המשפט ומבקש ממנו לקבוע כי בין פישמן ורעייתו חל שיתוף מלא בחובות ובנכסים אשר הושגו ונרכשו על-ידם במהלך חייהם המשותפים.

את הבקשה פותח בנקל בהצגת תופעה, שלדבריו הפכה ל"מכת מדינה" של ממש, של "חייבים הנכנסים אל תוך ההליך של פשיטת רגל בלא כל כוונה להתאמץ ולפרוע חלק משמעותי מחובותיהם, מנצלים פרצות בדין או את העומס בבתי המשפט ואצל כונס הנכסים הרשמי, בכדי להוסיף לחיות ברמת חיים גבוהה (ולעתים אף מנקרת עיניים) - בעוד לנושיהם לא ניתן לעשות דבר, מלבד להביט במחזה בעיניים כלות".

לדברי עו"ד בנקל, פעם אחר פעם עולות ידיעות על חייבים המתגוררים בדירות פאר, עורכים נסיעות יקרות לחו"ל, אוכלים במסעדות יוקרתיות וכך הלאה; וכל זאת בעוד הם נמנעים מהגשת דוחות מהימנים על רמת חייהם, או מעלים טענות-שווא, במטרה "למשוך זמן", עד שיוכלו להתיש את נושיהם ואת בעלי התפקיד די הצורך בכדי לזכות בהפטר בלא תמורה - או בתמורה להסדר שאינו מקנה לנושים אלא "פירורים" מיכולתם האמיתית.

לפי הנטען בבקשת בנקל, "עניין לנו, בנסיבות המקרה (של פישמן), ב'סמן קיצוני' לסוגיה זו, שבמרכזה חייב אשר גלגל במהלך תקופה ארוכה חובות במיליארדי שקלים, אותם יצר מאשראי נדיב שהועמד לו ולעסקיו, בהתעלם ממצבו הכלכלי ההולך ומחמיר" - וזאת, לטענת בנקל, כאשר פישמן ורעייתו וכל יתר בני משפחתו נהנים מחיי מותרות ופאר, העומדים בניגוד מוחלט למצבו הכלכלי האמתי ובוודאי להכרזתו כפושט רגל; לא כל שכן, אלא שלשיטתם, מוקנית להם זכות להמשיך וליהנות מהם אף כעת, תוך התעלמות מוחלטת מקריסת אותם עסקים מהם באו להם כל אותם נכסים.

"מכאן, שהסעד לו עותר הנאמן הינו, פשוטו כמשמעו, - שיתוף מהותי של הרעיה בחובות שיצרו עסקי בעלה החייב, וזאת במובנו הפשוט והחד-משמעי, על כל המשתמע מכך".

בנקל מוסיף וטוען כי "ייחודו של המקרה שבפנינו - בעיקר ככל שהוא נוגע לסוגיה הספציפית של שיתוף רעייה בחובות בעלה פושט הרגל - נובע גם מן ההבדל התהומי שבין נסיבותיו לבין נסיבותיהם של מקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה, בהם דובר בחייב שניהל עסקים הרחק מרעייתו, קרס ולאחר מכן ביקשו אי-אלו מנושיו לשים ידם על 'כבשת הרש' של הרכוש המשפחתי-פרטי של בני הזוג ולנשל את הרעיה, שלא הייתה מעורבת בעסקים, מקורת-הגג הצנועה תחתיה התגוררה".

לפי הבקשה, "אין עסקינן במצב בו מתבקש שיתוף בחובות ובנכסים בין בני זוג אשר ניהלו קריירות נפרדות, שרק באחת מהן דבקו החובות והנושים או בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל המבקש לשים ידו על מה שנצבר עקב קריירה שונה ונפרדת. נהפוך הוא - בענייננו מדובר ברעיית חייב, אשר אין ולו צל של מחלוקת כי נרשמה פעם אחר פעם כבעלת נתח משמעותי, הן בנכסים המשפחתיים המובהקים והן בנכסי הקריירה של בעלה".

עו"ד בנקל מוסיף וכותב כי טובה פישמן קיבלה מניות בעסקים שהקים וניהל אליעזר פישמן, נרשמה וישבה כדירקטורית בחברות שהוא-הוא היה מייסדן, פניהן, מנהלן והרוח החיה בהן, "וזאת - ואין מנוס מלומר זאת בלא כחל ושרק ובלא כל כוונה לפגוע - בלא מיומנות עסקית או יכולת ניהול עסקים (קל וחומר מורכבים כאלה נשוא הדיון) משל עצמה".

בכך, טוען הנאמן, "הפכה רעיית החייב את עצמה לשותפה מרכזית, ובאורח מובהק שבמובהקים, באותם עסקים אשר במסגרתם נוצרו חובות החייב, כולל ובעיקר ערבויות אישיות לבנקים, המהוות, לשיטת החייב עצמו, כ-95% ממצבת חובותיו נשוא הליך פשיטת הרגל".

בנקל כותב כי "אי לכך ונוכח ההלכה הפסוקה המכירה במקרים כגון זה שבפנינו באפשרות של שיתוף בחובות ובנכסים, יטען הנאמן כי אי-הכרה בשיתוף כאמור משמעו בענייננו - סיכול האפשרות לנהל הליך פשיטת רגל אפקטיבי כנגד חייב מתוחכם, אשר יוסיף לחיות חיי הדר ופאר תחת 'נכסי רעייתו'".

את בקשתו מסכם בנקל באמירה כי "הכרעת השופט במקרה תכריע בשאלה, האם רשאים חייבים 'מתוחכמים' להשתמש ברעיותיהם כ'אי מפלט' החסין מדיני פשיטת הרגל, ודרכן להוסיף ולחיות ברמת פאר והדר מנקרת עיניים של 'האלפיון העליון', כולל 'בתי אחוזה' רחבי-ידיים שנרשמו על שם הרעיה מבעוד מועד, הכול בעוד אותה משיבה חיה, במהלך כל השנים, וצברה את כל הונה אך ורק מעסקי החייב, שקרסו בסופו של יום והותירו אחריהם חוב של 1.5 מיליארד שקל לפחות; חוב שקיים יותר מחשש גרידא כי חלק גדול ממנו יגולגל בעקיפין, בסופו של יום, על כתפי הציבור".

בנקל מתריע כי "פסיקה אשר 'תחסן' את רעיית החייב מדיני חדלות הפירעון, מהותה כמעט הודאה כי הדין עומד חסר אונים מול חייבים מתוחכמים בעלי ראיה משפטית ארוכת-טווח ממולחת ועסקים מסועפים, באורח ההופך אותם, כמעט פשוטו כמשמעו, ל'חסינים' מהדין החל על 'חייבים מהיישוב'".

לדבריו, "אין מנוס מפסיקה אשר תעביר מסר משפטי, כלכלי וציבורי חד-משמעי, לפיו לא ניתן להשלים עם מצב דברים שכזה, ומי שנהנה לאורך שנים מעסקי החייב והפיק מהם את כל הונו ורכושו, חב אף בסיכונים ובחובות שיצרו, ובוודאי שהוא אינו חסין אך ורק מפני שנכסים פרי אותם עסקים נרשמו - פורמלית ומבעוד מועד - על שמו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully