פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המורים הם הפתרון ולא הבעיה: הקושי הגדול של ההורים בחופש הגדול

      גם אתם נאנקים תחת התשלום לקייטנות ומציאת סידור לילדים בזמן הקיץ? זה בגלל שאתם סובלים מ"עומס חופש". מה זה, ומדוע כמות ימי החופשה של המורים היא דווקא הדרך להתגבר על הבעיה הכי גדולה של ההורים? התשובות בפנים

      מורה בכיתה (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      אם מקננת בכם התחושה שאתם עובדים המון שעות ולא מספיקים דבר, אז לא מדובר בתחושה אלא בעובדה. ישראלים עובדים יותר בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. ב-2011 לדוגמה, שבוע העבודה בישראל עמד על 43 שעות שבועיות לעומת כ-40 בארצות הברית, 39 בשבדיה ו-35 בלבד בצרפת.

      לפי נתוני ה-OECD מספר שעות העבודה השבועיות בישראל - 40.4 הינו גבוה באופן משמעותי מהממוצע עבור שאר מדינות הארגון שעומד על 37.7 שעות. לפי נתוני ה-OECD מ-2016 מספר שעות העבודה השבועיות בישראל - 40.4, הוא גבוה באופן משמעותי מהממוצע עבור שאר מדינות הארגון שעומד על 37.7 שעות. גם מדד איכות החיים של ה-OECD מ-2015 מציב את ישראל כולה כאחת המדינות שבהן עובדים הכי הרבה שעות - 1,867 שעות בשנה לעובד.

      אבל יש פרט נוסף שלא נלקח בחשבון במדדים השונים והוא סמוי מן העין אם כי מורגש על ידי כל אחת ואחד - שינוי תרבות העבודה בישראל. מאז תחילת שנות האלפיים ישראלים רבים מוצאים עצמם עובדים גם מהבית לאחר שעות העבודה. משיחות ועידה ומענה למיילים ועד לבניית מצגות והשלמת פרטים שלא הספיקו במהלך היום בגלל העומס - הישראלים מביאים את העבודה הביתה. באירופה המגמה הפוכה ומקפידים יותר ויותר על הפרדה בין הבית לעבודה. בצרפת, לדוגמה, חוקקו בינואר 2017 חוק המעניק לעובדים זכות להתעלם מאימיילים שנשלחו מהמעסיק לאחר תום שעות העבודה הרגילות, ומטרתו היא הורדת רמות הלחץ והשחיקה הנובעים מעבודה מסביב לשעון.

      הלחץ שיוצרים סביבת העבודה ותרבות התעסוקה בישראל מגיע לשיאו בקיץ, כאשר בימי החופש הגדול מאות אלפי הורים מוצאים את עצמם חסרי אונים נוכח החופשה הארוכה לה זוכים הילדים, ונאלצים לשלם ממיטב כספם לקייטנות, או להיעזר בחברים או בני משפחה כדי למצוא סידור לילדים. כתוצאה מכך מופנים חצי ביקורת לעבר המורים ומערכת החינוך, אשר נהנים לכאורה מימים רבים של חופש לעומת העובדים בשוק העבודה. "המורים בבתי הספר העל יסודיים מלמדים 210 ימים בשנה", אומר יו"ר ארגון המורים רן ארז, "בכך הם מועסקים 30 ימים עד 35 ימים יותר מאשר במדינות ה-OECD". כלומר גם המורים, ככלל העובדים במשק, עובדים יותר ממקביליהם האירופאים. המשמעות היא שהמורים בישראל אינם זוכים להטבות מופלגות או לזכויות יתר, אלא שיש כשל מבני בשוק העבודה בישראל – פער בין מספר ימי החופש של הילדים (ללא שבתות וחגים) למספר ימי החופשה השנתית שמגיעים לעובדים על פי חוק. הפער הזה מכונה "עומס חופש". כמה גדול הפער? גדול מאוד.

      הישראלי הממוצע מקבל פחות ימי חופשה ועובד יותר שעות

      פנאי הוא אבי התרבות, כך נהוג לומר, ולישראלים אין הרבה פנאי ביחס לאירופאים. עומס החופש בישראל עומד על 66 יום והוא השני בגודלו ב?25 המדינות שנבדקו, כשרק ליטא לפנינו עם 71 יום. ממוצע המדינות שנבדקו הוא 50 ימי עומס חופש. אחת הסיבות לעומס החופש הגדול אצלנו היא המספר הקטן של ימי החופשה השנתית של ההורים - מתוך 25 מדינות מערביות שהושוו רק בישראל ובקנדה מינימום ימי החופשה בחוק הוא 10 ימים. סקירה משווה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 בדק כמה ימי חופשה מקבלים התלמידים בבתי הספר היסודיים לעומת ימי החופשה במשק, והשוואתם למדינות ה-OECD והמספרים בטבלה לא משקרים.

      הורים בישראל הסבורים שבישראל יש כמות גדולה של ימי חופש, הרבה יותר מהמקובל בעולם, טועים. בישראל, כך מלמדים כל המדדים העולמיים, יש יותר ימי לימודים ופחות ימי חופשה מאשר בכל מדינת אחרת בארגון ה-OECD ובפער גדול מהבאות אחריה. ב?2015 היו בבתי הספר היסודיים בישראל 223 ימי לימודים. יפן, הסגנית של ישראל בכמות ימי לימודים, פיגרה אחרינו ב?22 יום. בישראל 142 ימי חופשה, הכוללים חגים ושבתות ואילו ממוצע ה?OECD עומד על 180 ימי חופשה. ההורים בישראל רחוקים מאוד מצרפת שבה יש 203 ימי חופשה מלימודים, כולל סופי שבוע.

      "כשהמורים לא מלמדים, ימיהם מנוצלים להשתלמויות מורים, בדיקת בחינות בגרות, תגבור תלמידים לקראת בחינות הבגרות, תגבור תלמידים לקראת מועד ב' בבחינות הבגרות והימצאות בבית הספר בזמן בחינות הבגרות", אומר רן ארז. "בנוסף לכך, המורים מכינים את פתיחת שנת הלימודים, תכניות לימודים, הכנת מערכי שיעור ועוד, לפני פתיחת שנת הלימודים. למעשה למורים, יש כחמישה שבועות של חופשה מלאה".

      להורים שאינם מורים זה נשמע המון, אבל המורים בישראל לא זוכים לפריבילגיה מיוחדת משום שהם עובדים יותר ממקביליהם במערב. המשמעות היא שהמורים וימי החופשה שלהם אינם הבעיה אלא הפתרון עבור שוק העבודה הישראלי. העובד הישראלי הממוצע מקבל מעט מדי ימי חופשה ביחס למקבילו האירופאי ועובד יותר שעות ממקבילו האירופאי. במקום להפנות אצבע מאשימה למורים, אולי כדאי לבחון מחדש את שוק העבודה הישראלי ולהתאימו לסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      לאחרונה דווח בכלי התקשורת בישראל על יוזמת משרד החינוך לקיצור ימי החופש הגדול (צילום: shutterstock)

      הפתרון: לאמץ את המודל האירופאי

      לאחרונה דווח בכלי התקשורת בישראל על יוזמת משרד החינוך לקיצור ימי החופש הגדול. פתרון נוסף שהממשלה יזמה ואישרה הוא ארבעה סופי שבוע ארוכים בשנה (חופש בשישי, שבת וראשון). אולם זה וגם זה אינם מהווים פתרון לבעיית המבנית של שוק העבודה הישראלי ואינם מגשרים על הפער שמכונה "עומס חופש" הקיים בישראל. ארגון המורים כבר הציג את קירוב מספר ימי העבודה של הישראלים לזה של הממוצע ב-OECD כפתרון לפער. לאחר שעות העבודה בבית הספר המורים בודקים מבחנים ועבודות, משוחחים עם ההורים, מכינים הפעלות ומערכי שיעור, וארגון המורים פועל כעת שהמורים יקבלו תשלום על עבודתם מהבית – עוד שינוי שהמשק הישראלי צריך לאמץ כדי לתגמל את עובדיו.

      "צריך לשים לב לכך שמדובר בפתרונות שמיועדים לגילאים הצעירים, שכן בגילאים הבוגרים יותר אין צורך בהשגחה צמודה של מבוגרים", מדגיש רן ארז, "התלמידים בגילאי העל-יסודי מעוניינים למצות את ימי החופשה כדי לבלות ולעבוד בהם. הפתרון לבעיית החופשות שממנה סובלים הורים, שבחלקם הם גם מורים, הוא הגדלת ימי החופשה להורים – בעניין זה, ארגון המורים מוכן להצטרף למאבק ההורים".