החשב הכללי: לאוצר אין מושג מהי עלות הפנסיה התקציבית בצה"ל

שנה וחצי אחרי הסכם כחלון-יעלון, טרם נקבעו תקנות ליישום תקציב הביטחון ל-2015-2020. הגירעון הממשלתי הסופי לשנת 2016 הסתכם ב-2.1% תוצר - כ-25 מיליארד שקל

עמירם ברקת
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

שנה וחצי לאחר סיכום כחלון-יעלון, אין לאוצר יכולת לאמוד את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל - כך מודה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו.

בהערה מודגשת בצהוב ובבולד בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו היום (ב'), כותב חזקיהו כי "עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה". משום כך, קובע החשכ"ל כי "חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות".

על-פי הסכם כחלון-יעלון שנחתם בדצמבר 2015, פנסיית גישור היא הפנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים). יצוין, כי הערת החשכ"ל בדוחות 2016 זהה כמעט לחלוטין להערה שפרסמה לפני שנה החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו במסגרת דוחות המדינה ל-2015 - כך שניתן להניח שלא הייתה כל התקדמות בנושא בשנה האחרונה.

הפנסיה של פורשי מערכת הביטחון גבוהה בהרבה מזו של כל מגזר אחר בממשלה, גם לפי האומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה שיקבלו הגמלאים הקיימים, או 200 מיליארד שקל מתוך 405 מיליארד. חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל וכוללת גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה אשר יהיו זכאים עם פרישתם לפנסיה תקציבית.

את מצעד הגמלאות מובילים השופטים והדיינים עם פנסיה ממוצעת של 41,022 שקל ואחריהם נבחרי הציבור (19,352 שקל), גמלאי גופי הביטחון (שב"כ ומוסד) עם פנסייה ממוצעת של 18,557, גמלאי מבקר המדינה (16,794 שקל) גמלאי צה"ל (13,565 שקל), שוטרים וסוהרים (10,770 שקל), גמלאי מערכת הבריאות (7,201 שקל לחודש), כלל גמלאי המדינה (6,587 שקל) וגמלאי מערכת החינוך (6,521 שקל לחודש)

ההבדל העיקרי בין ההערות הוא שעבאדי-בויאנג'ו האשימה במפורש את צה"ל בסחבת, בעוד שחזקיהו נמנע מלהעלות את שמו המפורש של הצבא. בתשובה לשאלת "גלובס" מי אחראי לאי-סיום הכנת התקנות המונעת מהחשכ"ל לאמוד את גובה ההתחייבויות לפנסיה התקציבית בצבא, השיבה דוברת האוצר כי "הנושא נמצא בעבודה משותפת של משרד האוצר ומשרד הביטחון".

על-פי דוחות המדינה, המאגדים למעשה את הנתונים הכספיים של 191 ישויות שונות, משרדי ממשלה, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, הגירעון הממשלתי הסופי לשנת 2016 הסתכם ב-2.1% תוצר (כ-25 מיליארד שקל). מדובר למעשה בגירעון הנמוך ביותר מאז משבר האשראי העולמי של 2008, והוא נמוך בכמעט 10 מיליארד שקל מהגירעון שהיה מתוכנן בתקציב 2016.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
על-פי הסכם כחלון-יעלון שנחתם בדצמבר 2015, פנסיית גישור היא הפנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל ועד הגיעם לגיל הפנסיה. משה כחלון (צילום: ערן גילווארג)

לעומת זאת, הגירעון החשבונאי של מדינת ישראל ב-2016 עמד על 123 מיליארד שקל, והסיבה העיקרית לכך היא עדכון לוחות התמותה בביטוח הלאומי. כתוצאה משינוי זה (ושינויים נוספים כמו הגדלת קצבאות הזקנה) זינק היקף התשלומים העתידיים של הביטוח הלאומי ב-100 מיליארד שקל ל-652 מיליארד שקל.

בנוסף, ב-2016 נרשם גידול משמעותי הן בהוצאות הממשלה והן בהכנסות המדינה לעומת 2015: הכנסות המדינה גדלו ב-5% ל-460 מיליארד שקל, והוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-8%. הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו ב-9% ל-225 מיליארד שקל, והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-4% ל-72.9 מיליארד שקל.

במבט על השנים 2010-2016 עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים נמצאות במגמת גידול (מ-65.3% ל-70.3% מההוצאה התקציבית); הוצאות מערכת הביטחון שומרות על יציבות עם ירידה קלה (מ-22.6% ל-20.2% מההוצאה התקציבית); והוצאות הריבית על החוב במגמת ירידה ברורה (מ-12.1% ל-9.4%), הודות לריבית הנמוכה בשווקי ההון.

ניתוח תקציבי של משרדי הממשלה על-פי נתוני הביצוע הסופיים, מצביע על ירידה של 40% בתקציב הכנסת, עלייה של 18% בתקציב משרד רה"מ ו-20% באוצר, 112% בבינוי ושיכון ו-9% בסה"כ משרדים אזרחיים.

סך נכסי המדינה עומד נכון לסוף 2016 על 549 מיליארד שקל (לעומת 525 מיליארד בסוף 2015). סכום זה אינו כולל נכסים בעלי ערך כמו קרקעות המדינה (ששווין נאמד בכ-421 מיליארד שקל) והתמלוגים הצפויים למדינה מאוצרות הטבע שלה (22 מיליארד שקל). התחייבויות המדינה עומדות על 2.424 טריליון שקל (לעומת 2.3 טריליון שקל בסוף 2015). המרכיבים העיקריים של התחייבויות המדינה הם חוב פיננסי (724 מיליארד שקל), התחייבויות פנסיוניות לעובדי המדינה (691 מיליארד שקל) ועתודות בגין אירועי ביטוח (659 מיליארד שקל).

הסכם כחלון-יעלון, שנחתם ב-18 בנובמבר 2015, קובע את מסגרת תקציב הביטחון לשנים 2015-2020 ושורה של שינויים מבניים בצבא. בין היתר, ההסכם קובע שגיל הפרישה מצה"ל לקצינים יוקדם מ-47 ל-43, בעוד שגיל הפרישה לנגדים יועלה ל-53. מיום הפרישה ועד הגעה לגיל הפנסיה החוקי, יקבלו הפורשים פנסיית גישור - פנסיה תקציבית לכל דבר. קצבת פנסיית הגישור המשולמת כיום לאנשי הקבע הפורשים עומדת על 19,200 שקל בממוצע. צה"ל התחייב להוריד את גובה גמלת הפנסיה הממוצעת ל-12 אלף שקל עד 2023 - אך רבים, ובהם מבקר המדינה, מטילים ספק ביכולתו של הצבא לעמוד בהתחייבות זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully