ועדת ההיגוי להסרת חסמים ליבוא אישי, בראשות סגנית הממונה על התקציבים באוצר שירה גרינברג, סיימה את ישיבתה האחרונה, בה סוכמו ההמלצות הסופיות של הוועדה והן יגובשו לדוח סופי בימים הקרובים. דוח הוועדה יוגש לשר האוצר, משה כחלון, ולשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, וכן ייצא לשימוע ציבורי על כלל המלצות הוועדה לאחר החגים.
הוועדה, שהוקמה בהחלטת ממשלה ביוני האחרון, בחנה במשך שלושה חודשים את החסמים הקיימים ליבוא האישי בישראל, והמליצה על שורה ארוכה של צעדים שיקלו על הציבור לבצע רכישות באמצעות הייבוא האישי, ובכך יסייעו להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחייה בישראל. עם זאת, רף הפטור ממסים לרוכשים באינטרנט יישאר על כנו - 75 דולר (לעומת הרף העולמי העומד על 200 דולר).
95% מהגולשים בישראל - גם קונים אונליין
המלצות הועדה התבססו על הנתונים והחסמים, לפיהם המשק הישראלי מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה, אשר מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת המחירים של חלק נכבד ממוצרי הצריכה בישראל גבוהה מרמת המחירים הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD.
על פי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיעור היבוא המסחרי של מוצרים לצריכת משק הבית, ביחס להוצאות משק הבית, עומד על 10% לעומת ממוצע OECD של 19%. נתון זה מעיד, בין היתר, על חסמי סחר מכסיים ולא מכסיים אשר קיימים במשק הישראלי לשם הגנה על התעשייה המקומית.
כמו כן, גם בשווקים בהם הייבוא מהווה ערוץ מרכזי, קיימת פעמים רבות דומיננטיות של יבואן או יבואנים רשמיים, כדוגמת משווקי המזון והתמרוקים, אשר מגבילה את התחרות. אלה, והעובדה שפערי המחירים בישראל לעומת מדינות ה-OECD משמעותיים במוצרי צריכה רבים, תורמים לאטרקטיביות של היבוא האישי, לצד עידוד היבוא המסחרי. בוועדה סבורים שבהיבט זה, היבוא האישי עשוי להוות ערוץ נוח המספק אלטרנטיבות זולות, וכן מגוון רחב של מוצרים, עבור הצרכן הישראלי. היבוא האישי יתרום לתחרות ולהפחתת הריכוזיות בשווקים.
מבדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה, עלה כי היקף שוק הקמעונאות המקוון בישראל עומד על כשבעה מיליארד שקלים, מתוכו היבוא האישי בישראל מוערך בכ-2.9 מיליארד שקלים ב-2016 - שהם כ-40% מסך המסחר המקוון בישראל אשר התבצע על ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה לשנת 2013, השוק גדל בשיעור צמיחה שנתי של 22% וכמות הקונים גדלה ב-5%.
לפי נתונים של חברת eBay שהועברו לוועדה, ישראל היא בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא האישי נכון לשנת 2017. 95% מהגולשים בישראל הם גם קונים, לעומת 81%, בגרמניה ו-77% בארה"ב. הישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה, לצורך ההשוואה, הכמות בארה"ב עומדת על 43 ובבריטניה על 32. כמות החבילות מחו"ל שהגיעו באמצעות חברת הדואר בשנת 2016 היא כ-51.4 מיליון חבילות לעומת 26.3 מיליון בשנת 2013.
במסגרת השימועים והדיונים בוועדה נמצא כי העובדה שלא קיימת הגדרה ברורה ופשוטה לכמות סבירה ביבוא אישי מקשה על הצרכנים בביצוע הרכישות, מייצרת חוסר ודאות לצרכן בעת הזמנת המוצרים, משפיעה על קצב שחרור הטובין מהמכס וגוררת עלויות המושתות על הפרט.
כמו כן מצאה הוועדה כי הציבור אינו בקיא בדרישות ובאיסורים הרגולטוריים הקיימים ביבוא אישי, ואינו מודע לעלויות הנלוות לכך. עודף הדרישות הרגולטוריות גורם לתהליך השחרור של המוצרים מהמכס להתארך, לעתים לתקופת זמן ממושכת ביותר, הופך למורכב ולא ברור עבור הפרט, וכן עלול להשית עלויות גבוהות על הפרט שהופכות לעיתים את העסקה ללא כדאית כלכלית.
כמו כן, עלה כי קיימים חסמים ליוזמות עסקיות בתחום היבוא האישי. לדוגמא, רק כ-30% מהמוצרים הקיימים באתר אמזון האמריקאי נשלחים לישראל, בין היתר, מכיוון שלא קיים משלוח ישיר. בנוסף, עלו חסמים נוספים כגון אופן השילוח וקבוצת מדינות השילוח אליה שייכת ישראל שהינה בעלת עלויות שילוח יקרות יותר מקבוצות מדינות אחרות ועוד.
ההמלצות העיקריות של הוועדה
כלל היבוא האישי: במטרה להגביר את הוודאות לצרכן לגבי "הכמות הסבירה" לייבוא אישי, הוועדה ממליצה לקבוע כי "כמות סבירה" ביבוא אישי לפי צו יבוא חופשי תקבע לפי הכלל הבא: "במשלוח עד כמות של 5 יחידות מוצר או עד סכום של 1,000 דולר - לפי הגבוה מביניהם ולכל היותר עד 30 יחידות של אותו מוצר במשלוח". כלומר, במשלוח שעלותו מעל 1,000 דולר עד 5 יחידות מאותו המוצר (כולל 5 יחידות);
במשלוח שעלותו נמוכה מ-1,000 דולר עד כמות של 30 יחידות מאותו המוצר (כולל 30 יחידות);
בנוסף, גם כמויות גדולות יותר יכנסו כיבוא אישי, במידה והונחה דעתו של המכס כי המשלוח יובא לשימושו האישי או המשפחתי של הפרט; כלומר מדובר ביבוא אישי. כמו כן, ייקבע נוהל שיתחשב ביבוא אישי לטובת תוכניות בנייה ושיפוץ בית.
מטרת הכלל להוות סטנדרט אחיד וברור ככל הניתן אשר באמצעותו מצד אחד, הצרכן יוכל לקבל ודאות לגבי הכמויות שביכולתו להזמין ביבוא אישי, וכן ימקד את עבודת פקידי המכס במניעת יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי.
יצירת מדרג ברור לחוקיות היבוא: לא תחול חוקיות יבוא על מוצרים ביבוא אישי. במידה והרגולטור מעוניין בחוקיות יבוא למוצר, ברירת המחדל תהיה לשימוש בהצהרה אשר עליה חותם הצרכן בעת קבלת המוצר. במקרים חריגים הנובעים מחשש מהותי לנזק בריאותי או בטיחותי יידרש אישור למוצר.
הפחתת הרגולציה בכל רשות מוסמכת: במהלך עבודת הוועדה, משרדי הממשלה השונים התבקשו להציג לה את דרישות הרגולציה בתחום היבוא האישי למוצרי הצריכה שבאחריותם, וכן את השינויים שבכוונתם לבצע על מנת להביא להסרת החסמים ביבוא האישי בתחומם.
דוגמאות עיקריות: במוצרי התעבורה, יישום ההמלצה יוביל לשינוי משמעותי בכמות מוצרי התעבורה הנעצרים במכס לצורך בדיקה (הפחתה מ-20 אלף מוצרים לפחות מ-70 מוצרים); משלוחי מזון ותוספי התזונה לא יועכבו יותר במשלוחי בלדרות ולא תיגבה אגרה בגינם; במוצרי תמרוקים ממליצה הוועדה כי לא תידרש חוקיות יבוא עבור מוצרים ביבוא אישי; במוצרים אלחוטיים (עליהם אחראי משרד התקשורת) הוועדה המליצה כי משרד התקשורת יפעל ליצירת מנגנון לפיו לא תידרש חוקיות ייבוא של לפחות 90% מהמוצרים בייבוא אישי; במוצרים הדורשים אישור מכון תקנים ליבוא אישי, כגון גריל גז, מומלץ כי ייעשה מעבר למודל הצהרה בעת קבלת המוצר; במוצרי מזון לבעלי חיים שאינם מייצרים מזון הוועדה ממליצה שלא תידרש חוקיות יבוא ועוד.
יצירת פלטפורמה רגולטורית נפרדת עבור ייבוא אישי: על מנת לייצר הפרדה ברורה בין ייבוא מסחרי לבין ייבוא אישי, שאינה קיימת בחקיקה כיום, ועל מנת לייצר שקיפות ובהירות לצרכן, יש לאגד את כלל הדרישות הרגולטוריות לעניין יבוא אישי במקום אחד. על כן מוצע לייחד חקיקה ליבוא האישי.
הוועדה מציעה כי שר הכלכלה והתעשייה יתקין "צו יבוא אישי": צו זה יקבע הפרדה ברורה בין צו יבוא חופשי שיעסוק בדרישות הרגולטוריות ליבוא מסחרי, לבין הדרישות הרגולטוריות מייבוא אישי.
הנגשת המידע לצרכנים: על מנת שהדרישות יהיו ברורות, שקופות ופשוטות עבור הפרט, מוצע שיוקם אתר אינטרנטי שיאפשר את כל מגוון הפעולות הרלוונטיות ליבוא האישי. למשל, חיפוש המוצר וקבלת מידע על חוקיות היבוא הנדרשת, ופרטי קשר של המשרדים הרלוונטיים לצורך בירורים ויכלול קישורים לטפסים מקוונים וכן עלויות המיסוי והאגרות הצפויות. כמו כן, מומלץ כי אישורי המשרדים יהיו מקוונים וכי המערכות תהיינה מסונכרנות עם מערכות המכס לצורך פישוט וזירוז שחרור המוצר מהמכס.
קביעת "אמנת שירות": מוצע שהרשויות המוסמכות יקבעו "אמנת שירות" לעניין הייבוא האישי, על מנת להגביר את מידת השקיפות ואת מידת הוודאות של הפרט בהליך הייבוא האישי ובזמני קבלת אישורים, אשר תעוגן במסגרת החקיקה לעניין יבוא אישי ויתבצע מעקב אחר זמני שחרור המוצרים בין הרשויות המוסמכות השונות. ההמלצה היא לעגן בצו יבוא חופשי כי ככלל אישורים רגולטורים ליבוא האישי יינתנו תוך שני ימי עסקים, אלא אם קבע שר הכלכלה והתעשייה אחרת ועיגן זאת בצו יבוא אישי.
עידוד תחרות במקטע השילוח לשיפור השירות לאזרח ביבוא אישי: הוועדה ממליצה להרחיב את הפעולות אותן יכול לבצע "עוסק" ביבוא אישי בשים לב לכך שמדובר רק בייבוא לצורך אישי או משפחתי, וזאת על מנת לעודד יוזמות עסקיות למתן שירותים ליבוא אישי ולהוביל להגברת התחרות במקטע זה אשר יטיב עם הצרכנים בהיבט ההנגשה, השירות והפחתת המחיר.