הצרכנים מסוגלים לשנות הרגלים כך מוכיח חוק השקיות: ברבעון השני של 2017 נמכרו 95 מיליון שקיות על-ידי הקמעונאים הגדולים, מספר המשקף ירידה של כ-80% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כך מפרסם היום (ד') המשרד להגנת הסביבה.
עם זאת, ברבעון הראשון של 2017, אחרי עדכון מספרי שביצע המשרד, נמכרו פחות שקיות מהרבעון השני, כשברבעון הראשון נמכרו 78 מיליון שקיות.
נזכיר כי החוק, שעבר לידה לא פשוטה עד להחלתו, קובע כי הרשתות הגדולות יגבו מהצרכנים סכום של 10 אגורות על כל שקית נשיאה (גופיה), ובכך יופחת השימוש בשקיות הפלסטיק המסבות נזק עצום לסביבה.
עם כניסת החוק לתוקף היו מי שהביעו סקפטיות באשר לשינוי המבוקש בהרגלי הצריכה, לאור העובדה שהסכום הנגבה, הנמוך משמעותית מסכומים שגובות רשתות באירופה למשל, לא יהווה גורם הרתעתי לצרכנים.
עם זאת, המספרים מוכיחים כי הצרכנים הפנימו: בתקופה המקבילה אשתקד, טרם כניסת החוק לתוקף, דווח על היקפי שימוש גבוהים משמעותית של 450 מיליון שקיות שנרכשו על-ידי הקמעונאים הגדולים לחלוקה. כלומר, מאז שהתשלום עבור השקיות עבר באופן רשמי לכיס הצרכנים, חלה הפחתה של יותר מ-350 מיליון שקיות, המהווים יותר מ-1,800 טונות פלסטיק.
עוד קובע החוק כי הרשתות המוגדרות כגדולות יעבירו דיווח למשרד להגנת הסביבה, כולל הוכחת הפקדת היטל השקיות שהם גובים מהצרכנים לקרן לשמירה על הניקיון. הכסף הנצבר בקרן יועבר לטובת שימושים שנקבעו בחוק, בהם עידוד השימוש בשקיות רב-פעמיות, חינוך והסברה להטמעת מטרות החוק וביצוע פעולות ניקיון.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מתוך 21 קמעונאים גדולים החייבים בהוראות החוק (בהתאם לרשימת הקמעונאים הגדולים שפורסמה ביום 28 במאי 2017), 19 קמעונאים מסרו את הנתונים. עוד נמסר כי "המשרד להגנת הסביבה ימצה את הדין בכל האמצעים העומדים לרשותו לגבי קמעונאים גדולים שלא דווחו על-פי החוק או באופן חסר, וכפועל יוצא לא הפקידו היטל לקרן לשמירת הניקיון" .
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מסר כי "הירידה הדרמטית שראינו ברבעון הראשון לכניסת החוק לא הייתה חד-פעמית. האפקט של המהלכים שביצענו - ובהם חלוקת סלים רב-פעמיים לציבור וקמפיין הסברה בדבר נזקי שקיות הפלסטיק - ממשיך גם חודשים אחרי. הציבור מפגין שיקול-דעת וצורך שקיות חד-פעמיות באופן מושכל".
ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הוסיף כי ההפחתה בשימוש בשקיות הניילון מהווה "חלק ממגמה הולכת ומתעצמת במשרד להתמקד במניעה במקור והפחתת עומסים סביבתיים, ולא רק הפחתה של זיהומים וסיכונים לאחר שנוצרו - בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה".