ממשלת ישראל אישרה בישיבתה היום את הצעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, לאמץ את המלצות ועדת דוד מילגרום לזכויות החקלאים בקרקע. ההמלצות אומצו, למעט אלה הנוגעות להפשרות הקרקע הגדולות - נושא שאליו התייחס באחרונה בג"ץ החקלאים.
ההצעה לאמץ את המלצות ועדת מילגרום טעונה בכל מקרה את אישור מועצת מקרקעי ישראל. המועצה, הכוללת 19 חברים, מורכבת ב-50% מנציגי משרדי הממשלה וב-50% מאנשי מינהל מקרקעי ישראל, כשהיו"ר והחבר ה-19 הוא ראש הממשלה. לפי חוות דעת של מבקר המדינה, על שרון להימנע מהשתתפות בדיונים העוסקים בזכויות החקלאים בקרקע.
הסעיף החשוב ביותר של דו"ח מילגרום, שנכלל גם בהצעת הממשלה, הוא מתן זכויות נרחבות לחקלאים בתחום הנחלה. לפי ההחלטה, כל חקלאי במושב או בקיבוץ יוכל לרשום על שמו חלקה בגודל של 2.5 דונמים, הכוללת את יחידת המגורים שלו. בנוסף, ניתן יהיה לבנות ללא הגבלה וגם למכור יחידות שייבנו באותה חלקה, בכפוף לתוכנית בנייה בתוקף. על מכירת בתים, מעבר ל-3 היחידות הראשונות, ישלמו החקלאים על הקרקע לפי 66% משוויה. שלוש היחידות הראשונות הן בגדר הזכויות הקיימות כבר כיום בקרקע - יחידה מרכזית, יחידת הורים ויחידת בן ממשיך, שעבורן לא מקבלת המדינה כל תמורה.
על פי ההצעה, יוכלו החקלאים להמשיך בהפשרת קרקעות לבניית נדל"ן מניב (בנייה שלא למגורים, כמו מסחר, מלונאות, מחסנים וכו') וכן להמשיך בביצוע ההרחבות לבנים ממשיכים (מגרשים לבניית וילות בשכונות חדשות), אך עליהם יהיה לשלם את המחיר המלא של הקרקע.
דו"ח מילגרום הוגש לממשלה בסוף 2000 וזכה להתנגדות גדולה של החקלאים. זאת, מכיוון שהוא הפחית את גובה הפיצויים שקיבלו עד אז על הפשרות הקרקע מ-27% ל-10%. ראשי תנועות ההתיישבות כינו את הדו"ח אז בין היתר כהצעה לא רצינית וחסרת תוקף. אבל בשנתיים האחרונות, גם בשל הבג"ץ, חל סחף במעמד החקלאים וסביר שחלק מההחלטות הסופיות שיתקבלו במועצת המינהל יהיו נדיבות פחות אפילו מדו"ח מילגרום.
ועדת מילגרום הוקמה על ידי ממשלת ברק כדי לגבש את תשובת המדינה לבג"ץ החקלאים. בסופו של דבר, לאחר דיונים של קרוב לשנה והגשת דו"ח מפורט, חששה הממשלה לאמץ את ההמלצות והן לא הוגשו כעמדה רשמית. עם זאת, 7 שופטי בג"ץ בפסק הדין שביטל את ההחלטות הקיימות על הפשרת קרקע, נשענו במידה רבה על הדו"ח.
יצוין עוד כי היועץ המשפטי לממשלה, בדומה להצעת יצחקי, תומך בהמשך הרחבות במושבים ובנייה שלא למגורים בכפוף לתשלום מלא על הקרקע, כך שלא צפויה התנגדות שלו לאישור הצעת הממשלה במועצת המינהל.
הפשרות הקרקע הגדולות לצורך הקמת פרויקטים של אלפי יחידות דיור לא נכללות בהחלטה, בשל פסילת ההחלטה הנוגעת להפשרות אלה - החלטה 727 - בבג"ץ. גם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להמשך ביצוע החלטה זו.
בשל התנגדות שר השיכון, נתן שרנסקי, הוחלט כי הצעת החלטה מפורטת בנוגע למנגנון הפיצוי על הפשרת קרקעות, תובא לאישור הממשלה, ולא כפי שקבעה ההצעה המקורית, לאישור מועצת מקרקעי ישראל. יש לציין כי ההצעה עמדה על סדר היום של הממשלה ב-4 השבועות האחרונים, בגירסת יצחקי, ולפני התפטרות שר החקלאות, בגירסה דומה של שלום שמחון. היא לא הועלתה עד היום בשל הערכה כי לא יהיה רוב לאישורה.
המועצה אמורה להתכנס היום ולדון בין היתר באישור הוראות מעבר - קביעת מנגנון פיצוי זמני להפשרות קרקע, בעקבות פסיקת בג"ץ החקלאים ועד שיוכנו החלטות קבע חדשות. החלטת הממשלה מבקשת למעשה לקבוע את החלטות הקבע.
עמירם כהן מוסיף: מזכיר התנועה הקיבוצית ויו"ר מטה ההתיישבות למאבק על זכויות המתיישבים בקרקעות, גברי ברגיל, אמר בתגובה להחלטת הממשלה כי החקלאים סבורים כי היה זה מן הנכון לדחות כל דיון בנושא זה עד לאחר הבחירות אך "לצערנו החליטה הממשלה לקבל החלטה כבר היום".
עוד אמר ברגיל כי בכוונת החקלאים ללמוד את ההחלטה לפרטיה ולקיים מו"מ עם גורמי המדינה לשם הכנסת תיקונים ראויים בהחלטה לפני סיכום הנושא במועצת מינהל מקרקעי ישראל. לדבריו, החקלאים יראו בחיזוק הפריפריה יעד מרכזי בדיונים הללו.
גם שר החקלאות לשעבר שלום שמחון אמר כי מן הראוי היה לדחות את כל ההחלטות בנושא הקרקעות עד לאחר כינון ממשלה חדשה.
הממשלה אימצה המלצות ועדת מילגרום: כל חקלאי יוכל לרשום על שמו חלקת מגורים של 2.5 דונם
זיו מאור
17.11.2002 / 21:43