עתירה לבג"ץ: להעלות שיעור המס על רווחי ההון ל-27%

עקרון הצדק החלוקתי מחייב העלאת שיעור המס על רווחי הון וריבית באופן משמעותי יותר מכפי שנקבע בהצעת הרפורמה למס של ועדת רבינוביץ', כך טוען שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטה העברית, בעתירה שהגיש היום לבג"ץ. קניאל מבקש להחיל את עיקרון הצדק החלוקתי, שלפיו ביטל בג"ץ את החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין פיצוי על שינוי ייעוד קרקע חקלאית (החלטות 727, 717 ו-737) גם במיסוי.



בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד פרופסור מיכאל קורינאלדי, נטען כי שיעור מס של 15% על רווחי הון ריאליים ושל 10% על רווחים מתשלומי ריבית, שעליהם המליצה ועדת רבינוביץ' ביוני 2002, נמוכים משיעורי המס בכל המדינות המפותחות המטילות מס על רווחי הון. כך, בהצעת הרפורמה למס הכנסה שהגישה ועדת רבינוביץ' ביוני 2002 הוגשה גם הצעה לרפורמה במס הכנסה. בין היתר, נקבע ברפורמה הקובעת כי מס ההכנסה על עבודה יופחת, כך שהמס השולי המקסימלי יעמוד על 49%.



קניאל טוען בעתירה כי שיעור המס שנקבע על רווחי הון על ידי ועדת רבינוביץ נמוך באופן משמעותי משיעורי המס במדינות המפותחות בהן קיים מס על רווחי הון. בין השאר הוא מציין כי שיעור המס על רווחי הון בארה"ב הוא 20%, בשוודיה 30%, ביפאן 33% ובקנדה 41%.



לטענת קניאל, אם רוצים לקבוע כי היחס בין המס השולי המירבי, שהגיע בהצעת הרפורמה ל-49%, למס על רווחי ההון יתקרב לממוצע במדינות המפותחות, הרי שיש לקבוע מס על רווחי הון בשיעור של כ-27%. קניאל טוען גם כי אם יועלה שיעור המס על רווחי הון, המס הכולל על עבודה יירד. קניאל מבקש כי מדרגות המס ייקבעו כך שיצומצם נטל המס על מעוטי היכולת.



בעתירה נטען עוד כי בדו"ח ועדת רבינוביץ' אין הסבר לקביעת שיעור המס על רווחי הון. לדברי קניאל, הדו"ח מאשר כי מרבית ההכנסות הפיננסיות מרוכזות אצל בעלי ההכנסות הגבוהות. לפיכך, טוען קניאל, שיעור מס רווחי הון בבורסה הנמוך ממדרגת מס ההכנסה הנמוכה ביותר גורם לפגיעה בעקרון השוויון והצדק. קניאל טוען גם כי המס הנמוך על רווחי ההון מעודד את בעלי ההון להפקיד את כספם בבנק במקום להשקיע אותו במיזמים יצרניים.



"מדוע על בעלי ההון לקחת סיכון, כאשר הבנק משלם ריבית גבוהה עם שיעור מס זעיר?", שואל קניאל.