פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: אייפקס קיבלה פטור ממס בשווי מיליארד שקל על עסקת תנובה

      לפי מבקר המדינה, קרן ההשקעות הבריטית קיבלה מרשות המסים פטור על כל הרווחים שתפיק מהשקעותיה בישראל - לא כולל רווחים מעסקאות נדל"ן. למרות זאת, מצאה אייפקס דרך חוקית להימנע מתשלום מס על מכירת נכסי הנדל"ן של תנובה - שטח השוק הסיטונאי

      זהבית כהן באירוע המנהיגים העסקיים של דן אנד ברדסטריט מרץ 2010 (אורי לנץ)
      זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס (צילום: אורי לנץ)

      דוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) מותח ביקורת חריפה על הקלות בשווי מיליארד שקלים שקיבלה קרן ההשקעות הבריטית אייפקס במהלך פעילותה בישראל. אייפקס פועלת בישראל מזה כ-20 שנה. בתחילה עסקה בהשקעות קטנות בחברות היי טק, אך ב-2005 היא רכשה מהממשלה את השליטה בחברת בזק, בשיתוף עם אנשי העסקים חיים סבן ומורי ארקין.

      ב-2009 היא מכרה את אחזקותיה בבזק ברווח גדול. ב-2007 רכשה אייפקס את חברת המזון תנובה, וב-2015 מכרה אותה לחברת ברייט פוד הסינית תמורת 8.5 מיליארד שקל. בעסקת ענק אחרת רכשה אייפקס תמורת 2.7 מיליארד שקל את חברת ניהול ההשקעות פסגות, בה היא שולטת עד היום.

      מבדיקת מבקר המדינה עולה שאייפקס קיבלה יחס מרשות המסים, שאפשר לה להפיק רווחים של מיליארדי שקלים מעסקאות הענק שביצעה - מבלי לשלם את מלוא המסים ללא הפטור. על פי ההסכם החריג, ניתן לאייפקס פטור על כל הרווחים שתפיק מהשקעותיה בישראל, מלבד רווחים מעסקאות נדל"ן.

      לקריאה נוספת:
      נכנסת לזירה: טיב טעם משיקה אתר מכירות מקוון
      אפליקציית הסטלנים מחפשת עובדים: דרושים מתכנתים לטלגראס
      "ביצים מזויפות": כך תאתרו מאות אלפי ביצים עם חשש לסלמונלה

      עיקר הרווח - מכירת מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב

      עיקר הרווח של אייפקס ממכירת תנובה נבע, אכן, ממכירת נכסי הנדלן של"ה, ובראשם מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב. רווחי המכירה של נכסים אלה נכנסו לתנובה, ולכן הרווח שנבע לאייפקס מהעסקה מומש באמצעות מכירת תנובה, ולא ישירות ממכירת הנכסים. בכך נמנעה הקרן גם מתשלום המס על אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות בישראל.

      הטבת המס שקיבלה אייפקס בעסקת תנובה בלבד נאמדת על ידי המבקר במיליארד שקל, אשר בגינה הייתה אמורה לשלם על הרווח שגזרה מהעסקה כ-4 מיליארד שקל. רשות המסים הסבירה למבקר כי מטרת הפטור היא לעודד קרנות בינלאומיות גדולות להשקיע בישראל, אולם מבדיקתו עולה כי הפטור הנדיב שקיבלה קרן ההשקעות ניתן ללא דרישה שהיא תשקיע כסף בחברות ותתרום לפיתוחן. במקרה של תנובה, לפחות, קובע המבקר כי "הקרן לא הזרימה כספים לתנובה, אלא להיפך: משכה ממנה דיבידנדים הנובעים, בין השאר, ממימוש נדל"ן, וגם על דיבידנדים אלה קיבלה פטור ממס".

      כשגילתה המדינה שאייפקס עוסקת ב"חליבת" חברות ישראליות, אינה תורמת לכלכלה ובנוסף זוכה לתמריץ ממשלתי ופטור ממס על הרווחים שהיא גורפת מפעילות זו - ניסתה רשות המסים לשנות אל כללי הפטור. היא הציעה שהקרן תשלם מס גם על רווחים עקיפים מעסקאות נדל"ן, ותזכה לפטור ממס רק על רווחים שנוצרו בתקופה בה היא שולטת בחברה, ולא על רווחי העבר. אייפקס דחתה על הסף את ההצעה.

      מתחם השוק הסיטונאי גינדי בתל אביב (ראובן קסטרו)
      מתחם השוק הסיטונאי כשהיה בבנייה (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      נציבת מס הכנסה לשעבר: "הפטור אכן חריג"

      המבקר קובע שהסמכות של רשות המסים להעניק פטור כזה לאייפקס אינה מעוגנת בלשון החוק. על פי המבקר, מיועד החוק לאיפשר לישראל לפטור משקיע זר ממס על מנת למנוע אפשרות שיחוייב במס גם בארצו וגם בישראל, אולם אין הרשות יכולה להעניק פטור כזה מראש. מהביקורת עולה שרשות המסים נתנה את הפטור ללא כל בדיקה מיהם המשקיעים באייפקס, והאם הם עלולים להיפגע ממיסוי כפול - במקרה שבו יחויבו לשלם מס על רווחיהם העצומים בישראל.

      עו"ד טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, אמרה בתגובה לביקורת המבקר כי הפטור שניתן לאייפקס אכן חריג. לדבריה, הקרן פועלת בישראל באמצעות חברת בת, שבאופן רגיל חלים עליה כל המסים, בעוד שרשות המסים החליטה להפוך את החברה ל"שקופה" - כלומר, לראות אותה כחלק מהקרן.

      קרנות אחרות שניסו לבקש פטור דומה מרשות המסים, נתקלו לדברי אלדר בסירוב. עם זאת, אומרת אלדר שאין כל רע בחקיקה שתאפשר לקרנות זרות הפועלות בישראל להמשיך וליהנות מפטורי מס על רווחים, במסגרת התנאים שייקבעו.

      רשות המסים דוחה את הביקורת

      ברשות המסים דחו את הביקורת על ההקלות שניתנו לאייפקס, ומסרו כי "מטרת הרשות בהענקת האישורים לקרן הייתה לעודד השקעות של 'מגה קרן', שכמוה קיימות קרנות בודדות בעולם. כניסה של 'מגה קרן' מסוגה תמשוך אחריה השקעות נוספות של משקיעים בינלאומיים חשובים ובעלי ממון, שיראו את ההשקעה בחברות ישראליות כהשקעה כדאית יציבה ובטוחה יותר".

      לגבי החלטת הרשות להעניק למשקיעים זרים פטור ממס מראש, במקום בדיקה פרטנית והחזרים על מסים ששולמו, נמסר בתגובה: "בהתייחס לטענה כי הסמכות המופעלת בפועל על ידי המנהל במסגרת סעיף 16א היא של פטור ממס, כשלשון הסעיף מתייחסת להחזר ממס, נציין כי פרשנותה המשפטית של רשות המסים למעלה מ-20 שנה הייתה כי ניתן לעשות שימוש בסעיף 16א, כל זמן שיש חשש מבוסס לקיומו של עודף מס בישראל (קרי: תשלום מס בישראל מעבר למס ששולם בחו"ל), וזאת גם בדרך של החלטה מראש בנסיבות בהן בהתאם למדיניות, הרשות תצטרך מאוחר יותר להחזיר את עודף המס.

      "הפרשנות, כאמור, מתיישבת עם השכל הישר, ונובעת מהתפיסה כי קרן ההון סיכון מורכבת מפיזור רב של משקיעים זרים, הבאים ממדינות רבות ומאוגדים בצורות התאגדות שונות וחלים עליהם משטרי מס שונים (פיזור משקיעים זהו תנאי בסיסי של מתן האישור מכוח 16א).

      "במצב דברים כזה, מתן ההקלה בדיעבד באופן של החזר מס לכל משקיע מסורבל והופך את האמור לנטל על המשקיע - נטל שהיה מונע בפועל את ההשקעות הזרות בישראל. הפרשנות שאימצה הרשות חוסכת בירוקרטיה מיותרת ומקילה על המשקיעים הזרים. המחוקק לא הגביל את סמכות המנהל, אך המנהל צמצם את סמכותו, בעיקר למתן הקלות לקרנות לגביהן ברורה התרומה הגדולה של המשקיעים הזרים לפיתוח המשק ותעשיית ההיי טק הישראלית. יודגש כי רשות המסים פעלה לערוך תיקון חקיקה שיבהיר באופן מפורש את עמדתה, לפיה הסמכות הקבועה בסעיף 16א מקנה סמכות למנהל לפטור או להחזיר מס. תיקון החקיקה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת".

      מקרן אייפקס נמסר בתגובה: "אייפקס פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לכל דין, ובכלל זה על פי חוקי המס בארץ ובעולם".