נגידת בנק ישראל יוצאת שוב נגד הכוונה להשתמש בעודפי הגבייה של 2017 לצורך הפחתות מסים. בדברה בממשלה לרגל הצגת מסגרת התקציב הרב-שנתית (הנומרטור) על-ידי האוצר אמרה ד"ר קרנית פלוג כי "בהינתן תמונת התקציב, ברור שהפחתת מסים בעת הזו, שתגרע מהיקף המסים בשנים הבאות אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות. המשמעות היא, שבמידה ויופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה)".
עודפי הגבייה השנה צפויים להגיע ליותר מ-16 מיליארד שקל בעקבות גביית סכום חד-פעמי ענקי של 13 מיליארד שקל (מעבר לסכום השנתי הרגיל) במסגרת המבצע לגביית מס דיבידנדים מחברות הארנק. סכום בלתי צפוי נוסף של כ-4 מיליארד שקל הגיע ממיסוי בעלי מניות ישראלים במובילאיי שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.
בהתייחסה לכך אמרה פלוג כי "חשוב לציין שאין סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד פעמי בתקבולי המסים. אף על פי שבארבע השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מן התחזית, הרי שאין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות, על רקע התפתחויות בכלכלה העולמית שהם אקסוגניות לחלוטין ואינן בשליטת קובעי המדיניות בישראל.
בנוסף, בעת הזו הפחתת מסים תהיה פרו מחזורית, כלומר תרומתה להרחבת הפעילות תהיה קטנה, שכן המשק מצוי בתעסוקה מלאה. הפרו-מחזוריות תחריף אם בעקבות הפחתת המס היום, יעלה צורך בהעלאת מסים אם וכאשר תחול האטה בפעילות.
שר האוצר, משה כחלון, אמר בישיבת הממשלה כי "הצמיחה מחלחלת למטה, ומהפירות נהנים העשירונים התחתונים יותר מהעשירונים העליונים". בדיון ממושך אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר, משה כחלון לקביעת מסגרות התקציב ל-3 השנים הקרובות ולשחרור הרזרבה התקציבית.
במסגרת הדיון שוחררה הרזרבה בהיקף של 3.5 מיליארד שקל שנקבעה כמנגנון הגנה שדרש שר האוצר במסגרת התקציב הדו שנתי. אופן השימוש בכספי הרזרבה יובא לדיון בממשלה בשבועות הקרובים.
בין היתר הוצגו לשרי הממשלה נתוני המאקרו של המשק הישראלי. ניתן אמרו ראשי האוצר לשרים כי הכלכלה הישראלית מציגה נתונים חזקים, המשק נמצא בתעסוקה מלאה, האבטלה בשפל חסר תקדים וכי העשירונים התחתונים נהנים מהצמיחה יותר העשירונים העליונים. בנוסף, ציינו באוצר כי בעקבות חוק הנומרטור חל היפוך מגמה המתבטא בצמצום ניכר בהיקף ההתחייבויות שלקחה הממשלה לשנים הבאות.