מיזוג בנק אגוד לתוך בנק מזרחי-טפחות צפוי לבסס את מעמדו של מזרחי-טפחות כבנק השלישי בגודלו, ואולם בפרמטר אחד - מספר הסניפים - המיזוג אף צפוי להפוך אותו לבנק השני בגודלו. מזרחי-טפחות הוא היום הרביעי בגודלו מבחינת מספר סניפים (כולל סניפי בנק יהב שבשליטתו), ואולם אם המיזוג ייצא לפועל ובנק לאומי ודיסקונט ימשיכו במגמת ההתייעלות וסגירת הסניפים, הוא צפוי לעקוף אותם ולהפוך כאמור לבנק השני בכמות הסניפים אחרי בנק הפועלים.
כיום יש למזרחי-טפחות 187 סניפים, זאת לאחר שפתח 3 סניפים השנה; ואילו לבנק אגוד יש 36 סניפים. לאחר המיזוג צפוי מזרחי-טפחות למזג חלק מסניפי בנק אגוד, כאשר לפי הערכות ייסגרו סניפי אגוד הממוקמים ברדיוס של עד 1 ק"מ מאלו של מזרחי-טפחות. הערכות הן שכמחצית מסניפי אגוד ייסגרו, כך שקבוצת מזרחי-טפחות תחזיק לאחר המיזוג סדר גודל של כ-200 סניפים. זהו אגב היעד שהציב לעצמו הבנקים בתוכנית האסטרטגית שלו להגיע אליו בעוד כ-4 שנים.
לעומת זאת, בבנק לאומי ודיסקונט ממשיכים להציג קצב גבוה של סגירת סניפים. מבדיקת "גלובס" עולה כי לאומי סגר מתחילת השנה 11 סניפים, ונכון להיום יש לו 192 סניפים. בנק דיסקונט, שמחזיק פריסת סניפים גדולה מאוד ביחס לגודלו, הקטין השנה את כמות הסניפים ב-10 ל-190 סניפים (כולל סניפי מרכנתיל שבבעלותו). כלומר, לאחר המיזוג של מזרחי-טפחות עם אגוד, יחזיק מזרחי-טפחות בכמות סניפים דומה לזו של לאומי ודיסקונט, אולם מכיוון ששני הבנקים האחרונים צפויים להמשיך במגמת ההתייעלות - הרי שמזרחי-טפחות צפוי להפוך לבנק השני בגודלו בכמות הסניפים.
החלטה לא טריוויאלית
הגידול בכמות הסניפים של הבנק, שבניהולו של אלדד פרשר, הוא חלק מהאסטרטגיה שלו ליצור בידול משאר הבנקים שמצמצמים כאמור את מספר הסניפים. הדבר בא לידי ביטוי גם בקמפיין השיווקי שמוביל הבנק בימים אלה בנושא זה. ללא קשר למיזוג עם בנק אגוד, צפוי מזרחי-טפחות לפתוח עד סוף השנה עוד שני סניפים, וכן בכוונתו לפתוח סניפים נוספים גם בשנים הקרובות, בעיקר במגזר הערבי והחרדי.
ההחלטה של מזרחי-טפחות להרחיב את מספר הסניפים אינה טריוויאלית ומנוגדת לא רק למגמה בבנקים בישראל, אלא למגמה של בנקים רבים בעולם שסוגרים סניפים. עם זאת, הבנק גם עובר במקביל באופן הדרגתי למודל של שכירת נכסי נדל"ן במקום בעלות, כדי לשפר את הגמישות במידה שיחליט על שינוי באסטרטגיה.
ירידה של 10% במספר הסניפים
עוד עולה מבדיקת "גלובס", כי תהליך סגירת הסניפים בבנקים נמשך ביתר שאת גם בשנת 2017. בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי סגרו מתחילת השנה 33 סניפים. כאמור, את מגמת הסגירה מובילים בנק לאומי ודיסקונט שסוגרים סניפים בקצב הגבוה ביותר, ומתחרים כרגע באופן צמוד על התואר מי הבנק השני בגודלו במספר הסניפים.
גם הבנק הבינלאומי ביצע מהלך התייעלות לא מבוטל השנה כשסגר 7 מתוך 165 סניפיו, והוא מחזיק כעת ב-158 סניפים. מדובר בירידה של 4% בתוך שנה. לעומת זאת, בבנק הפועלים ממתנים את קצב סגירת הסניפים והשנה הבנק הקטין את כמות הסניפים שלו רק ב-5 סניפים ל-235 סניפים ונראה כי הוא ימשיך להחזיק ביציבות בתואר הבנק בעל כמות הסניפים הגדולים בישראל.
ב-5 השנים האחרונות ירד מספר הסניפים במערכת הבנקאית בקרוב ל-140 לכ-1,010 סניפים - ירידה של מעל ל-10% לעומת נתוני סוף שנת 2012. במערכת הבנקאית מעריכים כי מגמת סגירת הסניפים תימשך בשנים הקרובות, כך שבעוד כעשור מספר הסניפים יהיה נמוך בשליש לעומת נתוני 2012. בבנקים מעריכים כי הסניפים לא ייעלמו, אבל יעברו שינוי מהותי. כך, ביצוע פעולות בנקאיות בסיסיות יילך וייעלם מהסניפים והם יהפכו למקום שבו מתבצעות בעיקר פעולות מורכבות יותר, בעיקר בתחום הייעוץ.
תהליך סגירת הסניפים הוא תוצאה של עולם משתנה ושל מעבר לקוחות מביצוע פעולות בסניף לערוצים הדיגיטליים. המהפכה הטכנולוגית הזו נוחה מאוד לבנקים ומשתלבת בתוכניות ההתייעלות שלהם לשיפור מבנה ההוצאות הכבד שלהם. סגירת סניפים מאפשרת התייעלות בכוח אדם והתייעלות בשורת הוצאות נוספות בתחזוקת סניפים. בנוסף, בחלק מהמקרים הבנק הוא הבעלים של שטח הנדל"ן של הסניף, כך שסגירת הסניף מאפשרת לו למכור אותו. הבנקים נהנים מהגאות בשוק הנדל"ן והרוויחו מאות מיליוני שקלים, אם לא מעבר לכך, ממימוש נכסי הנדל"ן בשנים האחרונות.
עם זאת, מגמת סגירת הסניפים בשנים האחרונות גם הביאה לתרעומת בקרב חלק מהלקוחות, במיוחד בפלח השוק המבוגר יותר או באזורים שבהם אין הרבה סניפים. תרעומת זו הגיעה לשולחנה של הכנסת, שאף חוקקה חוק ולפיו כל סגירת סניף חייבת את אישור בנק ישראל.