כפי שנחשף בתחילת השבוע ב"גלובס", שרי האנרגיה של קפריסין, יוון, ישראל ואיטליה חתמו היום (ג') על מזכר הבנות להקמת צינור גז מישראל לאיטליה. במסגרת הפסגה המשותפת לארבע המדינות בניקוסיה שבקפריסין, השרים הצהירו, כי זהו פרויקט תשתית אסטרטגי המייצג אינטרס משותף למדינות ולאיחוד האירופי בנוגע לגז הטבעי. הצינור המתוכנן הינו באורך של כ-2,100 ק"מ בעלות מוערכת של כ-25 מיליארד שקל, בנייתו צפוייה להסתיים בשנת 2025.
השר שטייניץ, שקידם באופן נמרץ את הפרויקט, אמר לאחר חתימה: "החזון עליו הצהרתי בישראל, קורם עור וגידים במפגש היום בקפריסין; צינור הגז התת-ימי ישראל-איטליה יהפוך את מדינת ישראל לשחקן חשוב במשק האנרגיה האירופאי". צינור כזה אמור לאפשר ייצוא של גז ישראלי ליוון, איטליה ולשווקים אירופאיים נוספים.
במסיבת העיתונאים המשותפת של שרי האנרגיה נאמר כי "פרויקט זה עתיד לחזק את הביטחון האנרגטי של האיחוד האירופי ולגוון את מקורות האספקה של גז טבעי לאירופה". בנוסף, שרי האנרגיה הביעו גם את רצונם לשתף פעולה במחקר הנוגע לבנייתו ותפעולו של הפרויקט.
נציג האיחוד האירופי העריך, כי אירופה תצטרך להגדיל את יבוא הגז הטבעי שלה ב-100BCM בשנה בגלל הירידה בתפוקת הגז בים הצפוני וכי אירופה רואה בישראל ובקפריסין מקור בטוח לאספקת גז בעתיד.
צוות מנכ"לי משרדי האנרגיה של המדינות ימשיך להיפגש ולדון בעקרונות ההסכם הממשלתי שצפוי להיחתם במהלך שנת 2018. על רקע הציפיות לחתימה, מניות הגז רשמו בשבוע החולף עליות חדות בבורסה בתל אביב.
למרות האופטימיות של הפולטיקאים יש להזכיר כי הפרויקט עדין רחוק מיישום. הקושי ההנדסי בביצוע הפרויקט התשתיתי המורכב הזה מצוי בתוואי התת-ימי, שמגיע בשיאו לעומק של 3.3 ק"מ וכן בפעילות הגעשית בקרקעית הים בין קפריסין ליוון. מאפיין זה עלול לגרום נזקים לצינורות שיהיה קשה מאוד לתקן.
קושי נוסף ולא פחות חשוב הוא ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט. מחיר הגז הממוצע בשנה האחרונה באירופה נע סביב 5.4 דולר ליחידת חום, ואילו בישראל המחיר הממוצע לא הרבה יותר זול - 5.3 דולר ליחידת חום. כדי להצדיק את הוצאות הנחת הצינור הבלתי מבוטלות יש להגיע להפרש של כ-2-3 דולר ליחידת חום.
הדבר יתאפשר אם וכאשר בישראל יימצאו מאגר גז נוספים שיובילו לירידה בעלות הגז הטבעי. כזכור, רק לפני חודש הודיע משרד האנרגיה כי הסתיים ההליך התחרותי הראשון בפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט. התוצאות לא היו מעודדות - רק שתי מדינות ניגשו למכרז: הודו באמצעות הקונסורציום של חברות ממשלתיות ויוון באמצעות חברת אנרג'יאן, שכבר אחראית על פיתוחם של שני מאגרים בישראל.