יצרנית שבבי הזיכרון אם סיסטמס (M-systems) ביקשה ממשרד התמ"ס להצטרף כחברה בעלת זכויות לביצוע השקעות במסגרת קרן הסיד הממשלתית, בדומה לזכויות שמקבלות קרנות ההון סיכון. הצטרפותה תאפשר לה להשקיע לצד המדינה בחברות סטארט-אפ שיפוצלו ממנה (ספין-אוף). כך אמר אתמול מנכ"ל משרד התמ"ס, אמיר חייק.
חייק והמדען הראשי במשרד התמ"ס, אלי אופר, ערכו אתמול מפגש עם איגוד קרנות ההון סיכון שבו הציגו את מבנה קרן הסיד החדשה שהשיק המשרד. תקציב הקרן הוא 50 מיליון שקל, המיועדים להשקעות בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. חייק אמר כי תפקיד הממשלה הוא ליטול חלק מהסיכון בלא לדרוש מעורבות בחברות שבהן היא משקיעה. "החלטנו לפתוח את הקרן לא רק לקרנות הון סיכון, אלא גם לחברות טכנולוגיות ולמשקיעים זרים המחפשים השקעות בחברות צעירות", אמר.
המדען הראשי במשרד התמ"ס, אלי
אופר, לשעבר שותף בקרן ההון
סיכון גיזה, אמר כי אין
הגבלה על מספר החברות שיקבלו
מימון מהקרן, שכן ביכולתו
להוסיף לתקציבה מתקציב הסיוע
במו"פ של המדען הראשי. אופר
פנה ישירות לקרנות ואמר:
"תביאו חברות, ואז יהיה לנו
כסף להשקיע בהן. אם יהיה תור
של חברות להשקעה, נמצא את
מקורות המימון מעבר ל50- מיליון השקלים שהוקצבו לקרן מתקציב המדען.
אני מציע לכם להתנפל על ההצעה הזו ולהתחיל להשקיע אתנו בחברות סיד".
במפגש נכחו נציגיהן של יותר מעשר קרנות הון סיכון, ובהן יוזמה,
פיטנגו, גיזה, ורטקס, דלתא ואוורגרין.
בשלב זה מתוכננת קרן הסיד של משרד התמ"ס לפעול במסגרת התקציב המקורית
של שנת 2002, בהיקף של 50 מיליון שקל. מנהלת הקרן, נילי שלו, הסבירה
כי הקרן הממשלתית מציעה לקרנות המשקיעות עמה סיכון נמוך יחסית. לדברי
נציגי המשרד, הקרן לא נועדה לחברות הפונות למדען בבקשת מענקים, אלא
למשקיעים. אלה יוכלו להציע לקרן לבצע השקעה בחברות שבהן השקיעו, גם
אם החברות קיבלו בעבר מענקים במסגרת תוכניות אחרות של המשרד, ואולם
לא בחברות שפעלו במסגרת חממות המדען.
על פי התוכנית, ההשקעה בחברות תחולק בין הקרן הממשלתית לבין הקרנות
שישקיעו עמה, כאשר חלקה של המדינה לא יעלה על 50% מההשקעה. בנוסף,
המדינה תשקיע רק בחברות הפועלות לא יותר מחצי שנה ואשר היקף ההשקעות
הקודמות בהן לא היה יותר מ-800 אלף שקל. שווי החברה שבה תתבצע ההשקעה
ייקבע על ידי הקרנות המשקיעות, כאשר ועדת ההשקעות של הקרן הממשלתית,
המורכבת מנציגי קרנות ההון סיכון, נציגי התעשייה ומשרדי ממשלה, תוכל
לאשר או לדחות את הערכת השווי.
היקף ההשקעה של המדינה יהיה עד 5 מיליון שקל למשך שנתיים בכל חברה,
והמדינה לא תשתתף בהשקעות המשך בחברות. על כך טענו נציגי הקרנות
שנכחו במפגש כי בעייתן העיקרית של החברות כיום היא היעדר מימון
המשך.
בשלב חלוקת המניות בחברה יקבלו הקרנות המשקיעות מניות בכורה מלאות,
בעוד המדינה תקבל מניות בכורה זהות ובאותם תנאים אך ללא זכויות ניהול
ושליטה בחברה (זכות הצבעה או חברות בדירקטוריון). היזמים והעובדים
בחברות אלה יקבלו מניות רגילות, ואילו המשקיעים בגיוסי המשך שלהן
יקבלו מניות בכורה מסוג שני ושלישי.
היזם והמשקיעים הראשונים יוכלו לרכוש את חלקה של המדינה בחברה בתוך
חמש שנים מיום ההשקעה, בעלות ההשקעה בנוסף לריבית והצמדה. המדינה
תקבל זכויות ייחודיות במסגרת הסכם ההשקעה, שיאפשרו לה להיות שותפה
בקבלת החלטות מהותיות ולקבל מידע על החברה וכן תוכל לקבל מידע מהקרן
לגבי דיווחיה לשותפים המוגבלים שלה.
בנוסף, ההשקעה בחברות תהיה בכפוף לחוק המו"פ ולסעיפים שלא שונו בו,
האוסרים מכירת קניין רוחני לחברה זרה והוצאתו מחוץ לישראל. "נשמח
לצאת מהחברות ולמכור את מניות המדינה לגוף שלישי ברגע שיתאפשר. אין
למדינה כוונה להיות בעלת החברות ולהיות פעילה בהן", אמרה שלו.
אם סיסטמס תצטרף להשקעות קרן הסיד
עודד חרמוני
21.11.2002 / 10:42