רפורמת המס של טראמפ: האם תשפיע על יוקר המחייה בישראל?

(בווידאו: הסנאט האמריקני אישר את רפורמות המס)

אחרי מאבק ארוך וממושך, הצליח נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להעביר אמש (רביעי) את הרפורמה הגדולה ביותר מאז נכנס לתפקידו - הרפורמה במס שתכלול קיצוץ במס ההכנסה וכן את הקיצוץ החד ביותר אי פעם של מס החברות במדינה, שיירד מ-35% ל-21%. אחרי שהסנאט האמריקני אישר את הרפורמה ברוב של 51 תומכים רפובליקנים מול 48 מתנגדים דמוקרטים, הגיע תורו של בית הנבחרים להצביע בעד המהלך - ולשלוח אותו לשולחנו של הנשיא לחתימה סופית.

עלות התכנית נאמדת ב-1.46 טריליון דולר ל-8 השנים הקרובות, מהם טריליון דולר שמקורם בקיצוץ הצפוי בהכנסה ממיסוי תאגידים במעצמה החזקה בעולם. מדובר בשינוי של סעיפים רבים בחוקי המיסוי האמריקניים וברפורמה הגדולה ביותר בעשרות השנים האחרונות. טראמפ התייחס לכך ואמר כי בניגוד לתחזיות, הוא צופה שחברות ישובו להתבסס במדינה - דבר שדווקא יגדיל לטווח הארוך את ההכנסות.

"אלה קיצוצי המסים הגדולים בהיסטוריה. משפחה ממוצעת של 4 נפשות עם שכר שנתי של 75 אלף דולר תחסוך 2,000 דולר בשנה", ציין אתמול טראמפ בבית הלבן, "החברות יחזרו לעשות כאן עסקים, הן יישארו כאן. נשיב כך לפחות 4 טריליון דולר בחזרה לארה"ב. אנחנו משיבים את אמריקה לגדולתה. אנחנו צוות, עבדנו יחד. זה כל כך כיף לעבוד קשה ובסופו של דבר גם לנצח. אפילו לא עברה שנה, והשגנו את זה".

לקריאה נוספת:
עובדים 14 שעות ועושים צרכים בבקבוק: התנאים הקשים של נהגי אמזון
ארבעה חודשים לפתיחה: המדפים בדקאתלון עדיין ריקים
מתיחת פנים לקופיקס: מחירי הקפה והסנדוויץ' חוזרים ל-5 שקלים

אז מה בדיוק כוללת הרפורמה והאם יש לה השפעה על ישראל? "קיצוצי המס יהיו דרמטיים, וכמותם לא נראו בארה"ב ב-30 השנים האחרונות", מסביר לוואלה! עסקים רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ניירות ערך זרים בלאומי שוקי הון. לדבריו, "לב הרפורמה של טראמפ היא הפחתת מס החברות מ-35% ל-21% בלבד".

אשר לזווית הישראלית, מציין יוניסיאן כי "כבר היום, מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, חברות ההייטק הגדולות בארץ צפויות ליהנות ממס מופחת ביחס למיסוי הצפוי בארה"ב. החברות הגדולות ישלמו 6% והקטנות 12%. כלומר, לחברות האמריקאיות באופן כללי יהיה עדיין יתרון מיסויי להישאר ולפעול בארץ".

בנוסף, מציין יוניסיאן "צריך לזכור שחברות הייטק אמריקאיות רבות פועלות בארץ לא רק בגלל שיקולי מס, אלא גם בגלל הערך המוסף וכוח האדם האיכותי; ולכן סביר להניח שעסקי ייצור מסורתיים יותר (בעיקר מסין) יחזרו לארה"ב לפני שישראל תיפגע, אם בכלל".

השפעה ישירה יותר, עליה כבר הצהיר שר האוצר, משה כחלון, בתגובה לרפורמת המס האמריקאית, היא הפחתה נוספת במס החברות - שצפוי לרדת כבר בינואר 2018 ל-23%. לדברי יוניסיאן, "הפחתה של נקודת אחוז תפחית מהכנסות המסים כ-900 מיליון שקל בשנה. התגובה הישראלית, אם אמנם תהיה כזו, תתבטא בהפחתת מיסוי מתונה הרבה יותר ביחס להפחתה החדה במיסוי בארה"ב; והשלכותיה בשלב הראשון והמיידי יהיו עלייה ברווחי החברות הפועלות בארץ. בשלב מאוחר יותר, כאשר התחרות תעשה את שלה, גם הצרכנים הישראלים יהנו ממחירים נמוכים מעט יותר".

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס גם הוא להשפעת אישור תוכנית המיסוי בבית הנבחרים על ישראל. "עיקר רפורמת המס בארה"ב נוגעת להפחתת מס החברות והפחתת מס ההכנסה ליחידים. הרפורמה צפויה בשלב ראשון לתמוך בסך הפעילות הכלכלית בכלכלה הגדולה בעולם, מה שצפוי לבוא לידי ביטוי גם ברווחי החברות - במיוחד בארה"ב, אבל בעקיפין בכל העולם", הוא אומר.

לדבריו, "הישראלים נהנים בינתיים מהעלייה בשוקי ההון מתחילת השנה, שמיוחסת, לפחות בחלקה, להשפעות החיוביות הללו. בשלב השני ישנן דאגות כי הביקוש החזק והחוב הממשלתי יובילו לאינפלציה ולהתייקרות הריביות - אך אנו לא מצטרפים לחששות אלה. אנו מעריכים כי החברות יאלצו לגלגל חלק מהפחתות המס אל המחירים לצרכן, מה שיתמוך גם בשמירה על סביבת ריבית נמוכה. כך שבסך הכול, השפעות הרפורמה יהיו חיוביות - לא רק לתיק הנכסים של הישראלים אלא גם יוזילו להם את יוקר המחייה".

כהנוביץ מוסיף כי "אם הפחתת המס בארה"ב תפגע בכושר התחרותיות של ישראל, נראה לחץ להפחתת מסי החברות גם בארץ - מה שעשוי לאלץ את הממשלה לקצץ בהוצאותיה, ולפגוע, בין היתר, בשירותי הרווחה שהיא מספקת לתושבים.

לפי אתר החדשות האמריקני ה-BBC, החל משנת 2018 יעמוד מס החברות בארה"ב על 21% בלבד. עד כה לא היה המס אחיד והוא הוטל בשיעור משתנה על פי הכנסות החברה. המס הנמוך ביותר היה בגובה 15% אך הוא יכול היה להגיע לרמה של 35% לחברות בעלות הכנסה שנתית של 10 מיליון דולר ומעלה. בטיוטה קודמת של הרפורמה הוצע להוריד את המס ל-20%.

החוק הנוכחי מחייב את האזרחים להשיג ביטוח רפואי – אזרח ללא ביטוח נדרש עד כה לשלם מס גבוה יותר. כעת בוטלה דרישה זו ועל פי הערכות יתווספו 13 מיליון אמריקאים למניין האזרחים חסרי ביטוח הבריאות.

עד כה נע מס ההכנסה בארה"ב מרמה של 10% לבעלי הכנסות נמוכות ועד לרמה של 39.6% לבעלי הכנסות של 418 אלף דולר לשנה ומעלה ליחידים או 471 אלף דולר לשנה ומעלה לזוג. שיעורי מס אלה יירדו כעת כאשר מדרגת המס העליונה תעמוד על 37% לבעלי יחידים בעלי הכנסה של 500 אלף דולר לשנה ומעלה וזוגות בעלי הכנסה של 600 אלף דולר לשנה ומעלה. תקנות אלה יהיו בתוקף עד שנת 2025.

כיום, ירושות בסכום של 5.5 מיליון דולר ומעלה של יחידים או 11 מיליון דולר ומעלה של זוגות מחוייבות במס בשיעור 40%. הרפורמה החדשה מכפילה בקירוב את גובה סכום הירושה הפטור ממס. גם תקנה זו תהייה בתוקף עד שנת 2025.

כיום, יכולים משלמי המסים בארה"ב לבחור בין מסלול ניכויי הוצאות כללי לבין בקשת ניכויים פרטנית בהתאם לפריטים הספציפיים. במטרה להקטין את האטרקטיביות של בקשות הניכוי הפרטניות מכפילה הרפורמה החדשה בקירוב את סכום הניכוי הכללי ל-12 אלף דולר לשנה ליחידים ו-24 אלף דולר לשנה לזוגות.

במקביל בוטלו שורה של ניכויים פרטניים אותם יכלו משלמי המסים לבקש דוגמת ניכוי הוצאות מעבר דירה או ניכוי ההוצאות על הכנת תשלומי המס. גם תקנות אלה יהיו בתוקף עד שנת 2025.

הרפורמה מבטלת פטורים ממס בשווי 4,000 דולר שיכלו משלמי המסים לדרוש בעבור כל בן משפחה. במקביל לצעד זה מגדילה הרפורמה פטורים אחרים שכרגע שווים 1,000 דולר לכל ילד. כעת יהיו שווים פטורים אלה 2,000 דולר לכל ילד - ויותר משפחות יוכלו להנות מהם.

סעיף זה עורר ויכוח בקרב חברי המפלגה הרפובליקנית וכמעט גרם להפלת ההצעה כולה. הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה ביקש שלשנות את הרכב הפטורים כך שייטיב עם משפחות בעלות הכנסה מועטה. גם תקנות אלה יהיו בתוקף עד שנת 2025.

הרפורמה תבטל את החובה המוטלת כיום על חברות רב לאומיות לשלם מס על רווחים שהושגו שלא בארה"ב. מספר חוקים שהוכללו ברפורמה נועדו למנוע חברות מניצול לא הוגן של תקנה זו. בנוסף יוטל מס חד פעמי על נכסי תאגידים המוחזקים כעת מחוץ למדינה. המס יהיה בגובה של 15.5% על נכסים נזילים ו-8% על נכסים לא נזילים.

בנוסף לנקודות העיקריות מגבילה הרפורמה את ניכויי המס האפשריים על מסי מדינה ומסים מקומיים ל-10,000 דולר, מפחיתה את סכום המשכנתא הזכאית לניכוי ממיליון דולר ל-750 אלף דולר, ומרחיבה את הניכויים על הוצאות בריאותץ מסוימות. סעיף נוסף שנכלל ברפורמה מתיר קידוח נפט בשמורות הטבע הקרובות לחוג הקוטב הצפוני.