השופטת אלשיך נעתרה לבקשת עו"ד גד שילר והקטינה ההוצאות האישיות שהטילה עליו ל-2,500 שקל

השופטת ורדה אלשיך נעתרה לאחרונה לבקשתו של מפרק חברת פ.י קראוס, עו"ד גד שילר, לעיון חוזר בבקשתו להגיש ערעור על פסק דינה של השופטת הילה גרסטל כנגד החברה לביהמ"ש העליון. אלשייך בהחלטתה גם מחליטה להקטין את גובה ההוצאות האישיות שהטילה לאחרונה על שילר מ-10,000 שקל ל-2,500 בלבד.



לאחרונה החליטה אלשיך שלא להתיר לשילר להגיש ערעור על פסק דין שדחה תביעה שהגיש בשם חברת קראוס, תוך שהיא מותחת על התנהלותו בעניין הגשת הערעור ביקורת קשה ואף הטילה עליו הוצאות אישיות גבוהות.



החלטתה של אלשיך נבעה מהודעה שנתן שילר לביהמ"ש, לפיה הוא הגיש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון וזאת בטרם קיבל את אישורו של ביהמ"ש לפירוק (במקרה זה השופטת אלשיך). שילר הוסיף בהודעה כי הוא מבקש להמשיך למרות הגשת הערעור לעליון בהליכים לקבל את האישור הנדרש לצורך כך.



אלשיך התרעמה על כך ששילר לא פעל כפי שדרשה ממנו וקיבל את הסכמת נושי החברה להגשת הערעור בהחלטתה היא קבעה כי "התנהגות המפרק הינה שלא כדין, וזו בלשון המעטה ואין להשלים עמה. המפרק בחר להתעלם מן הדין ולהגיש ערערו בלא שקיבל את אישור ביהמ"ש לכך, מעשה זה חמור עוד יותר בנסיבות המקרה כאשר הכונס הרשמי טען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים". לאור זאת החליטה השופטת לדחות את בקשתו לאשר לו להגיש את הערעור לעליון.



אלא שבכך היא לא מסתפקת. השופטת החליטה להטיל על שילר הוצאות אישיות בסך 10,000 שקל לטובת הכונס הרשמי, וסכום זה יקוזז משכר טרחתו לכשייפסק.



בעקבות ההחלטה פנה שילר לאלשיך בבקשה לעיון חוזר בהחלטה. בבקשה זו מציין שילר כי עקב קוצר הזמן, שביתת בתי המשפט והצורך להמתין לעמדת הנושים הוא נאלץ להגיש את הודעת הערעור לביהמ"ש העליון במהירות ובטרם הספיק לקבל החלטה על כך מביהמ"ש לפירוק.



שילר מציין בנימוקים כי הוא פעל בשקדנות להשיג את תגובת הנושים והכנ"ר, ולו היה יודע על כך, ביהמ"ש לא היה נותן את ההחלטה שקיבל. עוד טען שילר כי השיג את הסכמת הנושים להגשת הערעור, וכן שבמידה שהערעור שיגיש יידחה הרי שלדעתו צפויים להיות מוטלים עליו לכל היותר 40 אלף שקל הוצאות, בעוד שאם יזכה בערעור כפי שהוא סבור שיהיה יכנסו לקופת הפירוק סכומים ניכרים שיגדילו את גובה הדיווידנד שיחולק לנושים בסכום של מיליוני שקלים.



לעניין ההוצאות האישיות שהוטלו עליו, אומר שילר כי לו ידע ביהמ"ש את כל הנסיבות לא היה מחייב אותו בסכום שכזה, וכי לאחר שעמל שנים כה רבות על התיק, חיובו בתשלום הוצאות אישיות היא סנקציה כבדה.



עוד מציין שילר כי לאור פסיקת ביהמ"ש העליון יש לתת לעו"ד שכנגדו עומדות להיפסק הוצאות אישיות זכות טיעון. שילר מציין כי פעל בתום לב בהגשת הערעור ולטובת הנושים, ומתוך ידיעה שאם בית המשפט המחוזי לא ייתן אישורו הוא ימשוך את הערעור. משכך, ביקש שילר לבטל את ההוצאות האישות. כאמור, אלשייך מסכימה להפחתת ההוצאות "לפנים משורת הדין" ומאשר לו הגשת הערעור, אך קובעת כי היה עליו לפנות בבקשה דחופה למתן החלטה בעניין זה.