יורוקום: "מתנהלים מגעים עם משקיע שעשוי להביא פתרון"

לפני שעה קלה (ב') תם הדיון בבקשה למנות נציגים לבנקים בסיוע במימוש נכסי יורוקום. עו"ד צוריאל לביא, המייצג את החברה, הציע לדחות בשבוע את הכניסה לתוקף של מינוי המשקיפים, ולאחר חילופי דברים קבע השופט איתן אורנשטיין כי החלטה תינתן בהמשך.

בתום הדיון נאמר על ידי עו"ד חגי אולמן כי "נתי סיידוף מבקש לקבוע פגישה בשעה 16:00, וזו כשלעצמה הייתה כבר סיבה להגיש את הבקשה". כוונתו לבקשת נושי יורוקום נדל"ן למינוי כונס נכסים, לפירעון מיידי של חוב יורוקום נדל"ן כלפיהם העומד על 260 מיליון שקל ומימוש של הנכסים המשועבדים, בהם חברת חלל המוחזקת על-ידי יורוקום תקשורת.

טרם הדיון התגברו ההערכות כי הבנקים יסכימו להשהות את בקשת הפירוק ליורוקום תקשורת, על-מנת לבחון את העסקה של סיידוף וכן אפשרויות לעסקאות נוספות.

2.5 מיליון דולר הוא החוב של חברת HSBC, עונה מייצגה לשאלת השופט עם פתיחת הדיון. לדברי עו"ד פיני רובין, אין ספק כי החברה חדלת פירעון. לשאלת השופט אורנשטיין מה יעשו המשקיפים, ענה עו"ד רובין כי הם יממשו בתבונה ובזהירות את הנכסים של החברה. "אין להם ירידה ממרומי הפירמידה", הקשה אורנשטיין, אך עו"ד רובין ענה כי "אנו לא מבקשים להחליף את האורגנים הקיימים, לא כי ישמעו אותנו, לאו דווקא ישמעו לנו".

"אין לכם כשירות להשקיף לחברות שלמטה", אמר השופט, ורובין ענה: "זה לא על הפרק, אבל אולי יהיה צורך לשנות הרכב של דירקטוריון בחברות התחתונות".

הדיון עבר לבקשת יורוקום נדל"ן שהוגשה הבוקר. לדברי עו"ד רובין, "אני רוצה לשתף את בית המשפט ברגישות הסיטואציה. מדובר ביורוקום נדל"ן, שנערב על-ידי החברה הרלוונטית שהיא יורוקום תקשורת, והעמידה כשיעבוד מניות של חלל שעליהם מבקש חברו להתמנות ככונס נכסים, אבל יש בטוחה אינטנסיבית, והיא מידטאון - נכס המקרקעין.

"הנזק שעלול להיגרם ממימוש לא זהיר ובעיתוי לא מוצלח של חלל, לעומת מימוש שקול של הנכס הנד"לני ששייך לנדל"ן עצמה מבלי צורך ללכת עד הערבים לממשה - מחייב זהירות ושיקול-דעת מוקפד. גם מצד בית המשפט, אבל גם מצד כל מי שיתמנה ככונס לבצע המהלכים. הציפייה איננה שירוצו לממש את חלל, כי אז ייגרם נזק לחברה".

לשאלת אורנשטיין איזה נזק עלול להיגרם, ענה רובין: "אנו מקווים ששווי המניות ישתפר בעיתוי המימוש. החוב שבזק טוענת לו טרם התגבש", המשיך רובין. "ההסדרים ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים".

אורנשטיין אמר: "אתם מציעים שהמשקיפים ישמשו בתפקיד עד סוף מארס או אפריל", ורובין אישר: "נכון, או עד שיימצא קונה".

עו"ד צוריאל לביא, המייצג את יורוקום, אמר: "בכפוף לכך שמשרד התקשורת יאשר שאין פגיעה, הסכמנו לכך הבוקר. יחד עם זאת, בסיס ההנחה שלנו היא שהאחזקות סובלות מסנטימנט שלילי - החקירות ועוד. בלוח זמנים סביר הדברים ישתפרו".

"היינו שקופים לגמרי בחודשים האחרונים כלפי הבנקים. הגענו לאן שהגענו ואולי משנכנסנו למסדרונות בית המשפט הדברים יירגעו. זה לא סוד שבימים האחרונים מתנהלים מגעים עם משקיע שסרק את שלושת הבנקים, ושלפי ההתרשמות שלנו עשוי להביא פתרון. יש לחברה הוצאות שוטפות של מיליון וחצי שקל בחודש", המשיך עו"ד לביא. "אני מציע בזהירות לדחות בשבוע את ההחלטה".

נציג בזק, עו"ד רונן מטרי, ציין כי "בקשת הפירוק הבהירה כי החברה יורוקום נטוורקס רושמת שיעובדים כבר משנת 2015 להבטחת חובות של חברה שמעליה - יורוקום תקשורת. יודעים היום שצריך להחזיר 117 מיליון שקל, ולטעמנו יש חוב ישיר של יורוקום תקשורת לבזק. מפת הנשייה של יורוקום תקשורת לבזק לא ברורה עד הסוף".

השופט אורנשטיין קטע את דבריו של עו"ד מטרי ואמר: "הייתם צריכים לעגן כבטוחות בהסכם הקיים, אני ער ליחסים בין בזק ליורוקום תקשורת, אבל זה מישהו חיצוני". עו"ד מטרי השיב: "השאלה האם בעלי המניות שנותנים הכשר פוטר את הבעלים מחובת ההגינות קיבלה תשובה בעניין מכתשים אגן, והיא שלילית".

עו"ד מטרי המשיך וטען כי "יש לשים לב שהמשקיפים שעליהם מדובר רוצים להיות במידה מסויימת של מעורבות, גם על תהליכי מימוש והסדר שקורים בימים אלה". עו"ד מטרי הביע רצון להצטרף לתהליך ואמר: "אין לנו התנגדות לנושא המשקיפים".

עו"ד אורי גאון, נציג הבנק הבינלאומי, הצטרף והשמיע את דבריו: "בזק היא נשייה לא ברורה. לנו יש חוב של 140 מיליון שקל". עו"ד לביא השיב: "יש התחשבנות תלת-שנתית. ניתנו 114 מיליון שקל, וחצי עברו ליורוקום תקשורת. יש את HSBC שנתנה ערבות לחברה-נכדה. אם היא תמומש, אז היא תהיה העריבה".

לדברי עו"ד אולמן, "החוב של יורוקום נדל"ן ויורוקום תקשורת הוא 260 מיליון שקל. יש שיעבודים מרכזיים של עודפים מפרויקט מידטאון, בו יורוקום היא רק שותפה, וצריך לטפל בנכס הזה בעדינות. מכירת הנכסים זה אירוע שצריך לנהל.

"השיעבוד השני הוא על מניות חלל שבבעלות יורוקום תקשורת", המשיך אולמן. "החברה חדלת פירעון, והחוב הועמד לפירעון מיידי, ולכן אנו עומדים על בקשת הכינוס. לא יכול להיות שיהיה משקיף שישקיף על נכס מובטח (מניות חלל). זה צריך להיות מנוהל על-ידי הנושה המובטח".

עוד אמר אולמן כי "לא ניתן לממש מניות שליטה בלי היתר שליטה, זה אירוע מורכב שצריך לטפל בו. לא ניתן למשקיפים המיועדים לנהל את האירוע עבורנו".

לאחר חילופי הדברים, שאל השופט אורנשטיין האם ישנה הסכמה לבקשת עו"ד לביא לדחות בשבוע את הכניסה לתוקף של מינוי המשקיפים. נציג דיסקונט הביע הסכמה, ועו"ד רובין ביקש כי יופקד פיקדון ל-48 שעות. אורנשטיין השיב כי הוא מבין שהנוכחים מעוניינים בדמי רצינות, אבל לאור העובדה שזהו הסדר בין הצדדים, להעדפתו יש לבקש לעכב הבקשה לתקופה של 48 שעות.

לדברי נציג המדינה, "אחת היא לנו אם מדובר ב(עיסקת) מכר מלא או במישהו עם שיקול-דעת". בהמשך ציין כי "זהות המשקיף יכולה להעלות שאלה אגב אינטרסים שיש לו. יש הגבלה על אחזקות צולבות. אנחנו לא שם. אבל נניח שאחד המשקיפים הוא גורם שמייצג באופן קבע חברה מתחרה בתחום התקשורת - אולי האינפורמציה לא צריכה להיות גלויה. לא יודע איך לפתור את השאלה, אבל צריך הלעלות אותה.

"בנוסף, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לא לבוא שוב - בסופו של יום מדברים על מימושים או העברות של אמצעי שליטה בחברות. אנו שבעי קרבות מחברות שנאלצו להחליף ידיים, דווקא לא בשוק התקשורת, ואנו מבקשים שהדברים ייעשו תוך שהמשקיעים, והנושים, והנושים של הנושים - מודעים לבעיות ומודעים לזהות המשקיע".

אולמן העיר כי "לא יכול להיות ניהול מיוחד על הנכסים המשועבדים לנו", ואורנשטיין הגיב ואמר כי "אין זה אדם שבודק מה נעשה בחברה - אלא זה מי שמנהל משא-ומתן וקובע לשבט או לחסד. יציבו תנאים למשקיע, או לא. הם לא חיצוניים שממונים על-ידי השופט, אלא מייצגים נושה. האינטרסים בשני המקרים שונים, ועו"ד מטרי רמז לכיוון הזה".

באת-כוח הכנ"ר ציינה כי "רצוי להימנע ממהלכים שיזעזעו את החברה. אם בית המשפט יסבור כי יש מקום למינוי משקיף ניטרלי, אנו נתייעץ".

השופט אורנשטיין סיים את הדיון וסיכם כי החלטה סופית תינתן בהמשך.

קבוצת יורוקום, שבשליטת שאול אלוביץ' הגיעה הלילה להסכמות באשר למכירת החברה לאיש העסקים נתי סיידוף. הכדור עובר כרגע לאישורם של הבנקים. לפי הערכות, בנק הפועלים נוטה לאשר את העסקה, ואילו דיסקונט, הנושה הגדול ביותר של החברה, עדיין לא החליט. מדובר בעסקה גדולה ומשמעותית, ובדיסקונט רוצים לבחון אותה לעומק אל מול האלטרנטיבות של הצעות נוספות. הבנק לא מתכוון לקבל החלטה סופית בסוגיה הזו היום (ב').

סך החובות של קבוצת יורוקום עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. במסגרת המתווה שגובש סיידוף להזרים ליורוקום כ-400-350 מיליון שקל, שמרביתם ייפרעו לבנקים. במקביל לכך סכום דומה יימחק לבנקים. בסה"כ יוותר חוב של כ-700 מיליון שקל (כולל החוב לחברה האחות יורוקום נדל"ן, שם לא צפויה להיות מחיקה), וסיידוף אמור להוביל תוכנית מימושים של חלק מנכסי יורוקום לצורך פירעון חוב זה. מן הסתם תוכנית שכזו לא תכלול את מכירת אינטרנט זהב, ולפי הערכות גם חברת חלל תקשורת לא צפויה להימכר. בנוסף הבנקים אמורים לקבל מנגנון אפסייד במידה ושווי הנכסים בחברות יעלה משמעותית.

אלוביץ' צפוי להישאר עם מניות מיעוט ביורוקום תקשורת, אבל עדיין לא ברור מה יהיה היקף ההחזקה.

בשבועות האחרונים ניסו בקבוצת יורוקום לגבש עסקה שכזו, ובן היתר ניהלו שיחות עם מאיר שמיר. גורמים בנקאיים מציינים כי מאז הגישו הבנקים בקשה לפירוק יורוקום לבית המשפט בשבוע שעבר גדל משמעותית זרם הפונים בהצעות לרכישת בזק, שהבינו שכעת הכוונה למכור את השליטה רצינית יותר יחד עם זאת, סיידוף הראה רצינות ויכולת מהירה לבצע את העסקה, שכן הוא הצטייד בסכומי הכסף הנדרשים, מכיוון שהתמודד באחרונה על השליטה בחברת הנדל"ן אפריקה ישראל.

עד לאחרונה השם נתי סיידוף לא היה מוכר כ"כ בשוק ההון. סיידוף פעיל בעיקר בשוק הנדל"ן. בעבר ניסה לרכוש את השליטה בחברת כלכלית ירושלים, שהייתה בשליטת אליעזר פישמן, וכאמור באחרונה התמודד על רכישת השליטה באפריקה ישראל. כעת נראה כי סיידוף מנסה לבצע עסקה משמעותית נוספת בשוק ההון הישראלי.

עדכון ראשון 7:53

גילוי נאות: וואלה! NEWS היא חלק מקבוצת בזק