ההישגים הפרטיים של הכנסת ה-15

חברי הכנסת ה-15 שיצאו בסוף
השבוע שעבר לפגרת הבחירות,
הפגינו פעילות חקיקה נמרצת
בתקופת פעילותה הקצרה של
הקדנציה הנוכחית - שלוש שנים
וארבעה חודשים. הח"כים, חדשים
כמו גם ותיקים, קידמו 239
חוקים פרטיים שאושרו בקריאה
שנייה ושלישית, לעומת 140
חוקים פרטיים שהתקבלו בכנסת
ה-14. המדובר בגידול של 70%
בהיקף החקיקה הפרטית.



מה שמעניין עוד יותר הוא העלות
הגבוהה של החוקים הפרטיים
בשלבי החקיקה השונים 11 -
מיליארד שקל. עשרות חוקים התקבלו בקריאה טרומית אבל בשל התפזרות
הכנסת הם יימחקו מעל סדר היום.



מניתוח שנערך במשרד האוצר עולה כי המדינה תיאלץ לממן 38 חוקים פרטיים
מרכזיים שהתקבלו בכנסת היוצאת בעלות של יותר מ-3 מיליארד שקל בשנה.



בנוסף, 39 חוקים פרטיים מרכזיים שהתקבלו בקריאה הראשונה בכנסת יעלו
לקופת המדינה יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה - אם יתקבלו במתכונת המוצעת
גם בקריאה השנייה ושלישית.



החוקים הפרטיים מיטיבים עם מגזרים מקורבים ובוחרים פוטנציאליים. שיאי
החקיקה הפרטית בכנסת ה-15 הם חוק הנגב שמעניק לתושבי הנגב הטבות במס
הכנסה והשקעות הון וסיוע ברכישת דירה, וכן חוק משפחות ברוכות ילדים
שמגדיל את קצבת הילדים למשפחה שבה חמישה ילדים ויותר.



חוק הנגב הוגש ביוזמתם של הח"כים ישראל כץ (ליכוד), ויצמן שירי
(עבודה) ויצחק סבן (ש"ס). במקור עלה החוק לתקציב המדינה יותר
ממיליארד שקל בשנה. ואולם בעקבות קיצוצים בהטבות שאושרו בכנסת לפני
כחמישה חודשים, עם הפעלת תוכנית החירום הכלכלית, נאמדת כעת עלותו
השנתית לתקציב ב-600-500 מיליון שקל.



עלותו של חוק משפחות ברוכות ילדים, שהיתה במקור כ-500 מיליון שקל,
קוצצה בתוכנית החירום הכלכלית והיא כיום כ-400 מיליון שקל.



ההגדלה הניכרת של הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים עוררה ויכוח ציבורי
וגרמה בסופו של דבר לקיצוץ הקיצבה ביוני 2002. כיום מקבלות משפחות
ברוכות ילדים שראשיהן לא שירתו בצבא קצבאות חודשיות נמוכות מאלו
שקיבלו לפני חקיקת החוק.



הח"כים מגלים רגישות



בכנסת ה-15 גילו ח"כים רבים רגישות יוצאת דופן לילדים וחוקקו למענם
חוקים. חוק הספריות הציבוריות שהתקבל ביוזמתם של הח"כים זבולון אורלב
(מפד"ל), נעמי חזן וענת מאור (מרצ) קובע כי המדינה תשתתף במחצית
מתקציב הספריות הציבוריות. העלות השנתית של החוק לתקציב המדינה כ70-
מיליון שקל.



באוצר מתנגדים לחוק אך אורלב, שחוקק 19 חוקים בכנסת היוצאת - המספר
הגבוה ביותר, אינו מוכן לוותר; הוא הודיע כי ייאבק למען הפעלתו
כמתוכנן ב1- בינואר 2004, אך יסכים להפעלתו באופן מדורג.







כן מתנגד האוצר להפעלה מלאה של חוק לרכישה וחידוש ספרי לימוד בבתי
הספר תמורת אגרה, שהתקבל ביוזמת הח"כים יהודית נאות (שינוי), מיכאל
נודלמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) ומיכאל קליינר (חרות). יישומו
מוערך בעשרות מיליוני שקלים; בינתיים הקציב האוצר להפעלתו 2.5 מיליון
שקל בשנה.



האוצר מנסה גם לדחות את הפעלתו המלאה של חוק חינם לילדים חולים שנחקק
ביוזמת ח"כ עוזי לנדאו (ליכוד). החוק קובע כי כל תלמיד שאינו מגיע
לבית הספר זכאי לקבל שיעורים ממורה במקום שהייתו. עלותו לקופת המדינה
מאות מיליוני שקלים בשנה.



עוד מתנגד האוצר לתיקון לחוק החינוך המיוחד, שקובע כי ילד בעל צרכים
מיוחדים יוכל לקבל זכויות גם אם הוא לומד בחינוך הרגיל. בג"ץ קיבל
עתירה שנועדה לחייב את המדינה לממשו ואולם האוצר טוען כי עלותו של
נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.



לטייסים מגיע יותר



מזכ"ל מפלגת העבודה והשר לשעבר, רענן כהן, פעל במשך שנים להגדלת
הסיוע הממשלתי לחיילים משוחררים ולא נרתע מעימות עם הממשלה והאוצר.
בכנסת היוצאת חוקק כהן חוק שמגדיל את הפיקדון והמענק לחיילים
משוחררים, בעלות מוערכת של 130 מיליון שקל.



ח"כ זבולון אורלב חוקק חוק שלפיו יינתן לחיילים משוחררים המועסקים
כמאבטחים בתחום החינוך, מענק עבודה מועדפת. לפי נתונים שהציג אורלב,
עלותו של החוק כ-4 מיליון שקל בשנה; באוצר טוענים כי המדובר ב21-
מיליון שקל, ולפיכך מבקשים לבטלו במסגרת חוק ההסדרים.



ח"כ אבשלום וילן (מרצ) ביקש לסייע לחיילים הקרביים, לאחר שנודע לו כי
חיילי גולני אינם מקבלים פנסיה זהה לזו שמקבלים טייסים. החוק שנחקק
ביוזמתו מגדיל את שיעור צבירת הפנסיה של חיילים ביחידות השדה ל-3%.
באוצר טוענים כי עלות החוק היא 70 מיליון שקל בשנה ומנוגדת למדיניות
הממשלה בנוגע לשיעור צבירה אחיד של 2% לכלל האוכלוסייה. האוצר מבקש
להקפיא את יישומו במסגרת חוק ההסדרים.



האוצר גם לא מאושר מהחוק להשוואת הפנסיה בין אלמן לאלמנה, שנחקק על
ידי יו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ (עם אחד). הערכת האוצר היא כי החוק
יעלה 35 מיליון שקל בשנה הראשונה להפעלתו וכ-100 מיליון שקל בשנים
שלאחר מכן. אשתקד הופעל החוק באופן חלקי.



חוק אחר שקודם על ידי פרץ וח"כים נוספים משווה את תנאי העסקתם של
עובדי חברות כוח אדם לאלה של עובדים קבועים וקובע הפיכתם לעובדי
מעסיק לאחר תשעה חודשים. האוצר, שמעריך את עלותו בעשרות מיליוני
שקלים, פעל לדחיית כניסתו של החוק לתוקף וכעת הוא מבקש לדחותו בשנה
נוספת. לפי הצעת האוצר יהפכו העובדים לעובדי המעסיק רק באפריל 2004.



בינתיים מוקפא גם החוק שחוקקו הח"כים יורי שטרן ומיכאל נודלמן (האיחוד
הלאומי ישראל ביתנו) לפיו תשולם קצבת הבטחת הכנסה גם לבעלי רכב ישן,
בעלות מוערכת של כ200- מיליון שקל בשנה.



שטרן וח"כ אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) חוקקו חוק
שמעניק הנחה בתרופות לאזרחים ותיקים ולעולים חדשים בשלוש השנים
הראשונות לישיבתם בישראל. עלותו של החוק 120 מיליון שקל בשנה וגם הוא
מוקפא.



האוצר נגד נשים מוכות



לאחר שנכשל בהדיפת חוקים פרטיים רבים ניסה האוצר כוחו בביטולם או
בהקפאתם באמצעות חוק ההסדרים. אשתקד הצליח האוצר להקפיא כמה חוקים
וכעת הסיפור חוזר על עצמו בחוק ההסדרים שמונח כעת על שולחנה של ועדת
הכספים.



כך מבקש האוצר