"אף שהקמח והלחם הם מוצרים פחות או יותר אסטרטגיים ובעלי משמעות חברתית, יש מקום להוציאם מפיקוח מחירים. אין ספק שבמשך השנים יצרנו במו ידינו, באמצעות הפיקוח על המחירים, קרטל בשני ענפים אלה, אף שבענף הקמח יש עודף כושר ייצור של כ-60%, וכן קיים כושר ייצור לא מבוטל במאפיות" - כך כתב לפני כחודש סמנכ"ל המינהל לתכנון וכלכלה במשרד התמ"ס, מוטי איש שלום, למנכ"ל המשרד, אמיר חייק. לדבריו, הפיקוח על המחירים יצר קרטל בענף הקמח ובענף הלחם, שבהם מתאמים היצרנים עמדות מול הממשלה בתוך כל ענף ולעתים אף בין הענפים.
משרד התמ"ס מפקח כיום על מחירי הלחם האחיד (שחור) והלבן הפרוס ושאינו פרוס, וכן על מחיר החלה הרגילה. איש שלום הציע באחרונה לבטל את הפיקוח על מחירי הלחם הפרוס, ולהשאיר את הפיקוח רק על לחם בסיסי (אחיד ולבן לא פרוס) וחלה רגילה. לדבריו, יש להעלות את המחירים של הלחם הבסיסי והחלה ב-15% כדי לצמצם את הפער שנוצר בינם לבין הלחם הפרוס, או להמיר את ההעלאה בסבסוד ייצורם במאפיות.
בכירים במשרד ראש הממשלה ובמשרד התמ"ס וכן מאיר בראל, סמנכ"ל התאחדות
התעשיינים ומנהל איגוד טחנות הקמח, אישרו כי בעלי טחנות הקמח קיבלו
את הצעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי; בעלי טחנות הקמח
הסכימו להשאיר את מחיר הקמח עד 15 בדצמבר 2002 ללא שינוי בתמורה
ל"זיכוי" מוגדל במחיר הקמח בשיעור של 5.25% שיקבלו באותו מועד.
מחיר הקמח נקבע על פי נוסחה מוסכמת המבוססת על מחיר החיטה בעולם.
לדברי בראל, בעקבות התייקרות החיטה באוקטובר, בעלי הטחנות היו זכאים
לתוספת של 0.9% במחיר הקמח. על פי הנוסחה המוסכמת - כולל התחייבות
הממשלה לכלול ב-15 בנובמבר התייקרות מספטמבר - בעלי הטחנות היו זכאים
להתייקרות של 3.25% במחיר הקמח החל באמצע נובמבר.
אם הממשלה היתה מאפשרת לבעלי הטחנות לייקר את מחיר הקמח בנובמבר, מחיר
הלחם היה עולה בכ-3.1%. כדי למנוע את העלייה של מחיר הלחם הציע יצחקי
לבעלי הטחנות לספוג בנובמבר את ההתייקרות ולקבל פיצוי מוגדל בדצמבר.
הפיצוי יכלול תוספת של 2% במחיר הקמח שהממשלה הבטיחה אותו ביולי 2002
לבעלי הטחנות. כלומר, הפיצוי שמגיע לבעלי הטחנות בגין הבטחות הממשלה
מיולי ומספטמבר, כולל התייקרות החיטה באוקטובר, מגיע ל-5.25%.
ההערכות בתמ"ס הן כי מחיר החיטה בעולם יירד לצורך נוסחת החישוב
בכ-10% עד סוף נובמבר. לפיכך, במקום להוריד את מחיר הקמח ב-15 בדצמבר
ב-10%, יירד מחירו ב-4.75% בלבד.
על פי הצעת המינהל לתכנון וכלכלה בתמ"ס, יש להמתין עד לירידת מחיר
החיטה בעולם בצורה משמעותית, ואז להוריד את מחיר הקמח, ובעקבותיו את
מחיר הלחם שבפיקוח, ומיד לאחר מכן להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם
הפרוס; לאחר מכן להעלות ב-15% את מחיר הלחם הבסיסי, שכאמור, על פי
ההמלצה, יישאר תחת פיקוח, וייתכן שגם מחיר החלה הרגילה.
איש שלום הציע כי לקראת הסרת הפיקוח תבחן רשות ההגבלים העסקיים את שני
הענפים כדי לוודא שהיצרנים אינם מתאמים מחירים, אלא מפתחים תחרות.
עוד הציע איש שלום לפתוח את שוק הקמח ליבוא מטחנות הקמח שברשות
הפלשתינית, אם בעקבות הסרת הפיקוח יפסיקו בעלי הטחנות לרכוש חיטה
מקומית. כיום מחויבים בעלי הטחנות לרכוש את החיטה המקומית ולבסס את
הייצור הנוסף על חיטה מיובאת.
בכיר בתמ"ס: הפיקוח על מחיר הלחם יצר קרטל בענף; הלחם יתייקר ב-5.25%
אורה קורן
22.11.2002 / 10:56