תקציב המדינה ואתם: הסעיפים שישפיעו על חשבון הבנק שלכם ב-2019

שנת 2018 רק התחילה, אבל כבר מחר (חמישי) צפויה הממשלה להחליט על מבנה תקציב 2019. הסיבה לתכנון מרחיק הלכת היא העובדה ש-2019 אמורה להיות שנת בחירות. לקראת הבחירות עשויים הלחצים על מתכנני התקציב לגדול מאוד, וקשה יהיה לתכנן אז תקציב שפוי, שאינו מושפע מגחמות פוליטיות ורצון להראות לבוחרים "הישגים".

אבל, כפי שראינו בעבר, לתכנון לטווח ארוך יש גם מחירים - קשה לחזות את צרכי המשק ומצב הכלכלה בטווח ארוך כל כך. לכן, רבים הסיכויים שיהיה זה תקציב שאינו מתאים למציאות. כרגע מדובר בהצעה ראשונית בלבד, שגובשה על ידי פקידי האוצר, בתקווה שהשרים לא יבקשו לעשות בה שינויים גדולים.

האיום הגדול על התקציב מגיע מצד משרד הביטחון. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כבר השמיע דרישות לתוספת של מיליארדי שקלים - למרות הסכם נדיב שנחתם בינו לבין שר האוצר, משה כחלון, ובו אושרה למשרד הביטחון תוכנית תקצוב נדיבה למשך 5 שנים בתמורה להתחייבות שלא להציג תביעות נוספות, למעט במקרה של אירוע חריג כמו מלחמה.

כחלון דחה את דרישותיו של ליברמן, אולם תקציב הביטחון אינו נקבע על ידי כחלון אלא על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעדיין לא הביע דעתו בפומבי. על פי מקורות לא רשמיים, הוא דווקא תומך בהגדלה מסוימת בתקציב הביטחון.

ההחלטה בה תדון הממשלה ביום חמישי לא כוללת, לפי שעה, כל תוספות למשרד הביטחון. היא כן כוללת הרחבות של מיליארדי שקלים בתקציבים חברתיים כגון חינוך, תשלומי קצבאות ורווחה. בין דפי התקציב וחוק ההסדרים ("התוכנית הכלכלית") מסתתרות גם בשורות וגזירות שעשויות להשפיע על חיי כל אחד מאתנו.

לקריאה נוספת:
לא רק ברשת: איפה אפשר להשיג תחפושת ב-17 שקלים בלבד
התוכנית של משרד הכלכלה: הטבות בעשרות אלפי שקלים למילואימניקים
מהפכה ב-yes: תחתוך מחירים ותשנה את הרכב החבילות

אופנת הייבוא האישי מתרחבת במהירות והיקף המוצרים שאנחנו קונים ישירות ברשת מתקרב כבר לשווי של 14 מיליארד שקל בשנה. הממשלה רואה בחיוב את התופעה, המורידה את יוקר המחיה ומעוניינת לעודד אותה. שורת תקנות בחוק ההסדרים מבטיחה להקל במידה רבה את הליכי הייבוא האישי, להוריד חסמים, לפטור מעמידה בתקנים ולאפשר לכל אזרח לייבא מידי שנה מוצרי צריכה בשווי אלפי דולרים ללא מע"מ וללא מכס. כמו כן, יוסרו הגבלות גם מיבוא מכשירי תקשורת שבעבר נדרשו לאישורים מיוחדים של משרד התקשורת.

המדינה החליטה לפקח על מחירי הניתוחים הפרטיים. הבדלי המחירים בין הניתוחיים המבוצעים במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים לניתוחים המבוצעים במסגרות פרטיות מגיעים לעשרות אחוזים, והסיבה העיקרית לכך היא ההבדלים בין יכולת המיקוח של הלקוח הפרטי ליכולתו של מוסד ציבורי. ההחלטה על הטלת הפיקוח טרם גובשה סופית. ועדה ממשלתית אמורה לקבוע על איזה סוגי ניתוחים יוטל הפיקוח ומה יהיו המחירים המרביים.

הרשויות המקומיות יאבדו את סמכותן הבלעדית על מתן אישורי עסק. עסקים עליהם תכריז המדינה כבעלי חשיבות לאומית יקבלו את האישורים מהממשלה והרשות המקומית לא תוכל להתנגד להם. הצעת החוק נולדה ככל הנראה נוכח סירובה של עירית חיפה לחדש את רישיון העסק של מפעל חיפה כימיקלים. ההחלטה גרמה לסגירת המפעל ולאבדן מאות מקומות עבודה בעיר.

העומס על בתי המשפט יפחת. נהג שיסרב לשלם קנס שהוטל עליו לא יוכל לבקש להישפט לפני שהגיש בקשה מוקדמת לביטול הקנס. הליך זה אמור לצמצם את הנגישות של נהגים לבית הדין לתעבורה הקורס ממילא תחת העומס. עוד הוחלט כי במאמץ להקטין את העומס גם על בית המשפט האזרחיים, יורחבו מסלולי הגישור שהתגלו כתחליף יעיל לדיונים משפטיים. יוקם גם מוסד ליישוב סכסוכים בין חברות ביטוח למבטחים.

פרסום נרחב ניתן בעבר לתוכניות שנועדו להקל על מעבר לקוחות מבנק לבנק. למרות ההקלות עליהן הוחלט בעבר, ממעטים הלקוחות להיפרד מהבנק שלהם לטובת הצעות לעמלות מפוחתות או שירות טוב יותר. על פי ההצעה שתובא לממשלה, יחויבו הבנקים לטפל בהעברה של הלקוח מבנק אחד לשני בתוך שבעה ימים וללא שייגבה תשלום מהלקוח. אולם על פי ההצעה יחויבו הבנקים לעשות זאת רק בעבור שלוש שנים מיום התיקון בחוק.

נפגעים נוספים של התקציב החדש צפויים להיות העולים. על פי ההצעה יבוטל סל הקליטה לעולים שרכושם נאמד בשווי של חצי מיליון שקלים ויותר. הקיצוץ אמור לחסוך לממשלה 130 מיליון שקל.

גם ניצולי השואה לא יינצלו מתוכניות הקיצוץ של האוצר. על פי ההצעה יקוצצו 4 מיליון שקלים בתקציב הרשות העוסקת בסיוע לניצולים לקבל את זכויותיהם. באוצר טוענים שמדובר רק בהתייעלות ואין כל כוונה פגוע בניצולים עצמם.

מענקי העבודה, המיועדים לעודד אנשים לצאת לעבודה ולשפר את מצבם של בעלי הכנסות נמוכות, יוגדלו ב-750 מיליון שקל ויושוו המענקים לגברים בעלי משפחות ולאמהות עובדות. סך התוספת מסתכמת ב-750 מיליון שקל.

במשרד האוצר לא אוהבים את הסבסוד המלא שניתן לארוחות השוטרים במשמרת, בעוד שכל יתר עובדי המדינה נאלצים להסתפק בסבסוד שנקבע בהסכם הקיבוצי בסך 16.80 שקל לארוחה. השוואת תנאי השוטרים ליתר עובדי המדינה תחסוך לאוצר 50 מיליון שקל בשנה.

קיצוצים בשכר ובתקציבי המדינה: היקף הקיצוץ הרוחבי שמבקש האוצר לעשות במשרדי הממשלה רחוק מסיכום סופי. משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה והטוטו מנהלים קרב עז שבסופו צפויות לצאת כמה מה"עזים" שהאוצר מקפיד להכניס בין דפי התקציב, במטרה להחליק את המו"מ.

על פי ההצעה הראשונית מתכוון האוצר להפחית בתשלומי שעות נוספות ודמי כוננויות לעובדי המדינה בהיקף של כשלוש מאות מיליון שקלים, לא כולל פיטורים וצמצומים שונים במרבית יחידות המדינה. אולם, אל דאגה, מצבת עובדי המדינה מעולם לא קטנה בעקבות החלטות תקציביות, וגם לא שכר העובדים.

סעיף קבוע בחוקי ההסדרים שאושרו בשנים האחרונות מגדיל את המס המוטל על הימורים. הפעם מבקש האוצר להקטין את הפטור ממס על זכיות מ-49,650 שקלים ל-10,000 שקל.