המדען הראשי מחייב חברות ישראליות לייצר שבבים שפיתחו במפעל של טאואר

המדען הראשי במשרד התמ"ס, אלי אופר, דורש
מחברות ישראליות לייצר במפעל טאואר
סמיקונדקטורס במגדל העמק לפחות 50%
מהשבבים שהן מפתחות ומייצרות. באחרונה כתב
אופר לחברות שבבים ישראליות כי עליהן לבצע
את הייצור בטאואר כתנאי לקבלת סיוע במו"פ
מהמדינה.



בנוסח ההתחייבות שדורש המדען מהחברות כתוב:
"הננו מתחייבים לפנות בעדיפות ראשונה
לחברת טאואר עוד בשלב פיתוח השבבים
האמורים ולעבוד עמה על מנת לבצע הערכת
היתכנות שתכלול פרמטרים טכנולוגיים,

עסקיים והיבטי אמינות מתוך רצון למצות עד תום את בחינת אפשרות הייצור
בישראל". במכתב הדגיש המדען הראשי כי אם הייצור בטאואר לא יתאפשר עקב
סיבות טכנולוגיות או אחרות, צריכות החברות לפנות מיידית אל לשכתו.
מקורות בתעשייה טענו שמדובר ב"שערורייה", מכיוון שבכך יוצרת המדינה
מונופול של חברה מסחרית פרטית.



במכתב מוסבר כי דרישה זו נובעת מחוק המו"פ הקיים שנחקק ב-84', ולפיו
חברות שקיבלו סיוע במימון הפיתוח מהמדינה חייבות לבצע לפחות 50%
מהייצור בישראל. מאחר שטאואר היא יצרנית השבבים היחידה בישראל, המדען
מתייחס אליה באופן ישיר.



חברות שנדרשו לחתום על המסמך טענו כי הוא פוגע בכושר התחרות שלהן
ובכושר המיקוח שלהן מול טאואר; זאת מאחר שההסכם קובע מראש את מכסת
הייצור בישראל, בלי להגדיר תנאים ברורים של תחרות מול יצרנים זרים.
בחברות אמרו כי "המכתב של המדען אינו קובע באיזה מידה טאואר צריכה
להיות תחרותית מול יצרנים בחו"ל, ובייצור של שבבים - כל סנט חשוב".



אופר אמר כי חוק המו"פ הנוכחי מציג עמדה קשיחה בעניין הזה. "מאז
שנכנסתי לתפקידי אנחנו מנסים להקל במידת האפשר, ואני נוקט בעמדה
שחברה שאין לה יצרן בתחומה בישראל, לא תחויב בכך", אמר. אופר הוסיף
כי המדינה תומכת בטאואר ובייצור בישראל "אך ניתן היה לנסח את הדרישה
בצורה אחרת ללא אזכור השם שלה".



"ההנחיות יכולות באמת לפגוע בתחרותיות של החברות הישראליות החייבות
לייצר בישראל והדבר דורש חשיבה יותר לעומק מהמשרד שלי. אני עדיין
חושב כי חשוב יותר להקים בישראל תשתית יצרנית של שבבים מאשר החשש
לפגיעה בתחרותיות של החברות. הייתי כמובן שמח אם היו שלוש חברות כמו
טאואר ולא חברה אחת שאנחנו חייבים לייצר אצלה". אחד ממייסדי טאואר
אמר באחרונה, שלא לייחוס, כי אם טאואר פועלת כמונופול שאינו תחרותי
בחסות החוק - אין לה זכות קיום.



אופר, בעצמו איש היי-טק ומומחה למוליכים למחצה, ניסה באחרונה לפתור
חלק מהבעיות שהתגלו בקרב חברות המחויבות לייצר בישראל על פי החוק.
חברת השבבים מיסטיקום לדוגמא קיבלה אישור לייצר בחו"ל, שכן המפעל של
טאואר עדיין אינו עובד בטכנולוגיה של 0.13 מיקרון שבה היא משתמשת.



עם זאת, אופר מודה כי עדיין קיימת בעיה של חברות סטארט-אפ ללא מפעל
ייצור (Fabless) הנמצאות בשלבי פיתוח של מוליכים למחצה ומבקשות מענק
מהמדען. חברות אלה אינן יודעות מתי יתחיל המפעל לייצר בטכנולוגיית
0.13 מיקרון המתקדמת יותר מהטכנולוגיה הנוכחית שבה המפעל מייצר -
0.18 מיקרון. לפיכך החברות אינן יודעות מה יהיה מחיר הייצור, אף
שעליהן להתחייב על מחיר כזה בפני המדען. "עדיין לא היה לנו מקרה כזה,
אבל אנחנו מנסים ביוזמתנו לחשוב כיצד לפתור אותו", הוסיף אופר.



בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים את חוק המו"פ המחודש לקריאה ראשונה
ושנייה, אך לא כללה בו את הסעיפים בעניין הוצאת ידע מישראל וייצור
בחו"ל - שעליהם היתה מחלוקת בין התמ"ס והתעשיינים. לדברי אופר, אימוץ
הסעיפים שלא נכללו בחוק היה פותר חלק מהבעיות של חברות השבבים. לפי
סעיפים אלה, החברות יכלו להודיע מראש לוועדת המענקים מה היקף הייצור
העתידי שלהם בישראל ובהתאם לכך היו מקבלות שיעורי מענקים שונים
בתנאים שונים. כיום מוטל קנס של 300% מגובה המענק על חברות ישראליות
שקיבלו מענקי מדען אם אינן עומדות בדרישות לייצר בישראל לפי הנחיות
המדען.



חברות גדולות או חברות ציבוריות חוששות כי אי עמידה בחוק תחייב אותן
בהחזרים גדולים, ולכן מעדיפות לאבד חלק מיתרונן התחרותי. "זה מצב של
לאבד רגל או יד", אמר אחד ממנהלי החברות. לדבריו, "אם יקנסו אותנו
ייפגעו ביצועי החברה, ואם לא נהיה תחרותיים - גם ייפגעו ביצועי
החברה. מדובר בפערים של כמה סנטים למוצר וזה יכול להשפיע מאוד על
התחרותיות של החברה. אנחנו לא יודעים מה לעשות במצב כזה". חברות
סטארט-אפ מעדיפות כיום לקחת את כספי המדען מאחר שאינן יכולות למצוא
מקורות כספיים אחרים. החברות דוחות עד שלב הייצור את החלטתן על מיקום
הייצור והקנסות שישלמו.