בעקבות התביעה הנגזרת שהוגשה בשבוע שעבר נגד דירקטורים בבזן, חברות בקבוצה לישראל ובעלי השליטה בקבוצה, נדחתה האספה הכללית לאישור העסקה שנחתמה לפני כחודש עם אנרג'יאן לאספקת גז טבעי.
"האספה נדחית נוכח סמיכות הזמנים בין מועד פרסום דיווח מיידי בעניין הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת הנוגעת - בין היתר - לעסקה לרכישת גז טבעי מאנרג'יאן, לבין מועד האספה הכללית לאישור העסקה, מאחר שחלק מבעלי המניות כבר המציאו לחברה ייפוי כוח והוראות הצבעה מטעמי זהירות ועל מנת לאפשר לכל בעלי המניות שהות לעיין בחומר שפורסם", נכתב הבוקר בהודעת בזן לבורסה.
נוסף על כך, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה ביקש בהחלטתו מיום חמישי האחרון לקבל את ההתייחסות לתיק של היועץ המשפטי לממשלה. אומנם אין מדובר בדבר חריג בתיקים מהסוג הזה, אך הדבר יכול להצביע על מורכבות וחשיבות של התיק.
העילה להגשת התביעה היא עסקת ענק מול חברת אנרג'יאן היוונית המפתחת את המאגרים כריש ותנין. העסקה אמורה לכלול אספקה של כ-17 BCM למשך 15 שנה לקבוצת בזן, 13 BCM לקבוצת כיל ו9 BCM לחברת OPC - סה"כ 39 BCM ל -15 שנה. המשא ומתן מול אנרג'יאן נוהל על ידי שלוש חברות יחד, שלושתן בשליטת עידן עופר - בזן, כיל ו- OPC.
התובעת , קרן ק.ר.נ.א., טוענת כי בזן, החברה הגדולה מבין שלוש החברות, "קופחה ונפגעה באופן כלכלי מהיעדר הסכם בין חברתי המסדיר את היחסים ביניהן". לדברי בא כוחה של התובעת, עו"ד ליאור צמח, החברות הקטנות קיבלו הנחה גדולה יותר: "בעסקאות נגועים בעלי השליטה בעניין אישי ומוטים (מבחינת אחוזי השליטה) לרעת חברה (בזן), שכן באמצעות העסקאות מועבר הון מכיס אחד (כיסה של בזן) לכיס אחר, נוח יותר לבעלי השליטה (החברות כי"ל ו- OPC)". בבסיס טענה זו עומדים אחוזי הבעלות של החברה לישראל ועידן עופר בכל אחת משלוש החברות (75% ב-OPC, 46% בכיל ו-33% בבזן).
ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי התביעה הוא שבהינתן הנחה קבוצתית בסכום מסוים, על החברות לחלקה באופן יחסי לגודל החברה, זאת בניגוד למתן מחיר זהה לשלוש החברות בהתעלם מכמות הגז הנקנית - השיטה שהייתה לטענת התובעים בבסיס העסקה הנוכחית. על פי הבקשה, שהסתמכה על חוות דעת של ד"ר גליל כורש מאוניברסיטת תל אביב, במקרה שמוענקים מחירים זהים לחברות מבלי להתחשב בהבדלי כוח הקנייה ביניהם, הרי שהחברה שתרמה את ההנחה הגדולה ביותר בכוח קנייה תהנה במידה נמוכה ביותר מההטבה. בנוסף, טוענים התובעים כי אותה שיטה הייתה נהוגה גם ב-2012 במסגרת חתימת ההסכמים של שלוש החברות מול תמר.
עוד נטען כי "בדיווחי החברה אודות עסקת אנרג'יאן הוסתרו פרטים מהותיים מהאספה הכללית והוצגה תשתית עובדתית וכלכלית לקויה, השוללת את תוקפו של אישור האספה, גם לו יינתן. בפרט חסרה תשתית כלכלית מינימלית להטבה שהתקבלה מהמו"מ המשותף ואופן חלוקתה הראוי, במישור הבין-חברתי".
מחברת בזן נמסר בתגובה: "בזן נוהגת בשקיפות והגינות כלפי בעלי מניותיה וסיפקה גילוי מלא של התביעה, ואף דחתה את ההצבעה כדי לאפשר לכל בעלי המניות (אשר חלקם הספיק להצביע לפני פרסום התביעה) שהות לעיין בה. המחיר הנמוך שנקבע בחוזה, לעומת המחיר כיום, וההצמדה לרכיב ייצור החשמל, צפויים לגרום להפחתה ניכרת בעלויות הייצור של קבוצת בזן. תמוה רצונם של התובעים לעצור עסקה שבעצמם טוענים שהמחיר 'משקף הטבה משמעותית', כהגדרתם, עבור בזן הן ביחס למחיר שמשלמת בזן לשותפות תמר והן ביחס למחירי השוק הנוכחיים.
בזן נהגה בניהול המו"מ בקפדנות, תוך מינוי ועדה בלתי תלויה בהרכב שני הדח"צים, שקיבלה גם חוות דעת מומחים, קבלת אישור הדירקטוריון והעמדת העיסקה להכרעת רוב מיוחד של בעלי המניות שאינם בעלי שליטה".
העסקה של OPC, כיל ובזן היא העסקה המשמעותית ביותר עבור אנרג'יאן. מדובר ביותר ממחצית מהכמות אותה החברה היוונית התחייבה לספק - 2.6 BCM מתוך קצת יותר מ-4 BCM בשנה, סך החוזים שנחתמו על ידי החברה. אם אישור העסקה יתעכב לתקופה ממושכת, הדבר כמובן יכול להשפיע גם על לוחות הזמנים של החברה. כזכור, מנכ"ל אנרג'יאן, מתיאס ריגס, הכריז בעבר כי התנאי ההכרחי לפיתוח המאגרים הוא חתימה על אספקה שנתית של יותר מ-3 BCM.
השלב הבא בתכנית הפיתוח של מאגרי כריש ותנין, לפיה הגז צפוי לזרום בתחילת שנת 2021 במידה ולא יחולו עיכובים, הוא החלטת השקעה בפרויקט (FID). החברה מינתה את בנק מורגן סטנלי כיועץ הפיננסי לפרויקט, שכולל השקעה בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר לפיתוח מאגר "כריש".
מגורמים המקורבים לאנרג'יאן נמסר: "לא חל שינוי בלוחות הזמנים".