משרד העבודה מתנגד להחלטת הממשלה למנוע הכשרה ממקבלי דמי אבטלה

בשנה שעברה השתתפו 42 אלף מובטלים בהכשרה מקצועית. הם למדו חשמל
ואלקטרוניקה, ריתוך, תקשורת מחשבים, טפסנות, פרמקולוגיה, ניהול מחסן
ממוחשב, סחר בינלאומי, מזכירות דו-לשונית, טבחות ועוד. חלק ממפוטרי
ההיי-טק שבקרבם עברו הסבה להוראת מדעים וטכנולוגיה.



אבל מי שיפוטר בשנה הבאה, וגם כך יספוג שורה ארוכה של קיצוצים והרעת
תנאים, כבר לא ייהנה מאותה הזדמנות. זאת בעקבות החלטה שקיבלה הממשלה
לפני כמה חודשים, בהמלצת משרד האוצר, שרק מקבלי הבטחת הכנסה
- כלומר, העניים שבעניים - יהיו זכאים להכשרה מקצועית. מקבלי דמי אבטלה,
וגם חיילים משוחררים ועולים חדשים שמשתתפים כיום בקורסים להקניית מקצוע
- כבר לא יהיו זכאים להם.



"שלילת האפשרות להשתתף בהכשרה מקצועית ממקבלי דמי אבטלה, באופן כה גורף,
פוגעת ביכולתם ובסיכוייהם של מובטלים להשתלב בשוק העבודה", כתב מינהל
מחקר ותכנון של הביטוח הלאומי. ההחלטה תגרום "לנשירתם של רבים אל מחוץ
לשוק העבודה ותגדיל את קבוצת הסמוכים על גמלאות הבטחת הכנסה", נכתב
בניתוח אחר, שהכין האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד העבודה והרווחה.
על פי הערכות משרד העבודה, ההחלטה תוסיף 25 אלף מובטלים בלתי מקצועיים
למעגל מקבלי הבטחת הכנסה, אומר דובר המשרד, יהורם מלכה.



בשבועות האחרונים קיימו ראשי משרד העבודה דיונים עם האוצר בניסיון לשנות
את ההחלטה, אך בינתיים ללא הצלחה. גם משרד הביטחון מנסה להפעיל לחץ על
האוצר כדי למנוע את הפגיעה הצפויה בחיילים משוחררים - יותר מ-11 אלף
למדו בשנה שעברה בקורסים של משרד העבודה. "זה יפגע דווקא באוכלוסייה
שעושה את ראשית דרכה בשוק העבודה", אומר עזי פרל, ראש היחידה להכוונת
חיילים משוחררים במשרד הביטחון. "לא כולם הולכים לאוניברסיטה ולא לכולם
יש כסף למכללות פרטיות. במקום שנעזור להם, נהפוך אותם למובטלים
כרוניים".



קבוצה נוספת שתיפגע הם מובטלים שלומדים מקצועות כמו ריתוך ומקצועות בתחום
המתכת, שבהם קיים מחסור, שאת חלקו מספקים כיום באמצעות עובדים זרים. אלה
ייפגעו בעקבות החלטת ממשלה לסגור את שבעת מרכזי ההכשרה שבבעלותה, ובכך
להשלים את הפרטת ההכשרה המקצועית, שמעתה אמורה להתבצע רק על ידי ספקים
פרטיים. אלא שההחלטה מתעלמת מכך ששבעת המרכזים מספקים הכשרה במקצועות
שלמגזר הפרטי לא כדאי לספק - מכיוון שהיא מצריכה ציוד ותשתיות יקרים -
או שהוא מספק אותם בהיקף מצומצם ובמקומות הרחוקים ממוקדי האבטלה
בפריפריה.



"הממשלה ממשיכה להתנער מהמחויבות שלה כלפי המובטלים. מתברר שכל הדיבורים
על מתן חכות במקום דגים הם סתם רטוריקה", אומר עורך הדין אבישי בניש,
מנהל המרכז לזכויות מובטלים של עמותת "מחויבות". "תקופת האבטלה היא
אידיאלית לרכישת מקצוע. רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבוד
וללכת ללמוד. ההכשרה מאפשרת להם לקבל דמי אבטלה (...) וללמוד מקצוע. לא
רק שחיסלו כמעט את כל הזכאות לדמי אבטלה, עכשיו גם לוקחים למובטלים את
הכלים שיאפשרו להם לעבוד".



באוצר טוענים שאת תקציבי ההכשרה - כ-270 מיליון שקלים - יש להשקיע בהכשרת
מובטלים המחפשים עבודה זמן רב ומתקיימים מהבטחת הכנסה, לרבות כאלה
שנחשבים מובטלים כרוניים. כמו כן סבורים באוצר שעם צמצום הזכאות לדמי
אבטלה מובטלים רבים יותר מגיעים ישירות להבטחת הכנסה, בלי לקבל קודם לכן
דמי אבטלה, ולכן יש להתרכז באוכלוסייה זו. ואולם עובדה זו לא מביאה
בחשבון מובטלים רבים שלא זכאים להבטחת הכנסה - כאלה שבבעלותם מכונית,
למשל.



במשרד העבודה ובביטוח הלאומי מאשימים, כי לא טובת המובטלים הכרוניים
ודאגה לגורלם הם שעומדים מאחורי החלטת האוצר, אלא הרצון לחסוך דמי אבטלה
בגובה 530 מיליון שקל ששולמו בשנה שעברה למשתתפים בקורסים. האוצר אמנם
יצטרך לשלם הבטחת הכנסה למשתתפים, אך צפוי חיסכון מסוים: בעקבות
הקיצוצים המוצעים בחוק ההסדרים ל-2003, יהיו קצבאות הבטחת הכנסה נמוכות,
בממוצע, מדמי אבטלה. כמו כן קורסי ההכשרה אורכים בממוצע שישה חודשים -
פי שניים מתקופת הזכאות עד גיל 35, שצומצמה לשלושה חודשים.



את הכסף שייחסך מתכוונים באוצר לתעל לתוכנית "ויסקונסין", שמטרתה להשיב
מובטלים כרוניים למעגל העבודה. אלא שבמשרד העבודה סבורים, כי לא ייתכן
שתוכנית זו תבוא על חשבון הכשרתם של מובטלים בלתי מקצועיים שאינם
כרוניים או הסבתם המקצועית של בעלי פוטנציאל גבוה לתחומים שבהם קיים
ביקוש במשק.



מנהלת האגף להכשרה מקצועית, שרה חורש, אומרת שמימוש החלטת הממשלה משמעותה
הכשרתם של פחות מובטלים. על פי תחשיבי האגף, עלות הכשרתו של מקבל הבטחת
הכנסה - כמעט 14 אלף שקל - גבוהה כמעט פי שניים מזו של הכשרת מקבל דמי
אבטלה. זאת משום שאוכלוסייה זו נזקקת לטיפול שונה ומקיף יותר.



באופן כללי, המוטיווציה של קבוצה זו נמוכה מזו של מקבלי דמי אבטלה, אומרת
חורש, ורק שיעורים נמוכים מקרבה משתתפים כיום בקורסי הכשרה. ההבדל בין
שתי הקבוצות ניכר בתוצאה: שישה חודשים אחרי סיום ההכשרה,70% ממקבלי דמי
אבטלה עובדים, לעומת 41% בקרב מקבלי הבטחת הכנסה.



חורש גם מציינת שהפרופיל של מקבלי הבטחת הכנסה אינו מתאים בדרך כלל
לפרויקטים מתוכננים של הכשרת אלפים לעבודה בתחומים שונים.



טענה: ההחלטה מנציחה מצב החלשים



בשנה שעברה השתתפו בהכשרה מקצועית מספר שיא של מקבלי הבטחת הכנסה -
4,800 איש - אבל מדובר רק בכ-12% מכלל המשתתפים. בני פפרמן, מנהל הרשות
לתכנון כוח אדם, סבור כי משרד העבודה "הפנה עורף" לאוכלוסיות החלשות
ביותר של המובטלים. לדבריו, "לא הוכרעה דילמה מרכזית: האם היעד האסטרטגי
של האגף להכשרה הוא לספק את הביקוש של המעסיקים, ועל כן להתרכז
באוכלוסיות חזקות, או שהיעד העיקרי הוא טיפול באוכלוסיות קשות".



אם המשרד היה מקבל החלטה לטפל באוכלוסיות חלשות, והיה נבחן על כך, היו
נבנות תוכניות מיוחדות לקבוצות אלה, אומר פפרמן, אך האגף להכשרה נשפט
לפי שיעור בוגריו שעובדים בתחום שאליו הוכשרו ולכן הוא העדיף להתמקד
באוכלוסיות מבטיחות