מקור הכנסה חדש לקרנות: יצוא ידע בניהול קרנות

בכל ביקור שלו בישראל חוזר מייק מוריץ,
שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית סקויה, על
טענתו כי רק בישראל ובארה"ב התפתחו תעשייה
טכנולוגית ותעשיית הון סיכון אמיתיות.
ומוריץ אינו היחיד החושב כך. למרות
כישלונם בגיוס הון לקרנות ההון סיכון שהם
מנהלים בישראל, זוכים בחודשים האחרונים
מנהלי הקרנות המקומיות לאמונם הגובר של
מדינות ומוסדות פיננסיים הרואים בהם
מומחים להשקעות. וכך קורה שבהיעדר מקורות
השקעה בישראל, מפנים מנהלי קרנות ישראליות
משאבים לכיוון חדש: יצוא הידע שלהם בניהול
תיקי השקעה, בעיקר לאירופה ולמזרח הרחוק.



בשבוע שעבר חתמה UBS השווייצית, קבוצת
הבנקאות השלישית בגודלה באירופה, על הסכם

להעברת תיק ההשקעות שלה בהיקף של 100 מיליון דולר לניהול חברת הניהול
המשותפת של הקרנות הישראליות ורטקס ופורמולה. כשותפה מוגבלת בקרן
פורמולה וכמי שביצעה עמה כמה השקעות משותפות, החלה UBS קפיטל, זרוע
ההשקעות של הבנק, לבחון את העסקה כבר באוקטובר 2001. ורטקס ישראל
הצטרפה לעסקה עם מעברו של פרופ' משה שחף מפורמולה לוורטקס, שבה הוא
משמש מנהל שותף. מדובר באחד מתיקי הפורטפוליו הגדולים בענף ההון
סיכון העולמי שהועברו לניהולו של גוף חיצוני. תמורת שירותי הניהול
יקבלו ורטקס ופורמולה מ-UBS כ-1.5 מיליון דולר.



לפני העסקה שחתמה קבוצת UBS נראה היה כי קוריאה הדרומית הקדימה להבין
את הידע שנצבר בישראל בתחום. יגאל ארליך ושוקי גלייטמן, אשר כיהנו
בעבר כמדענים ראשיים במשרד התמ"ס, נהפכו בשנים האחרונות לשותפיה של
ממשלת קוריאה בהקמת קרנות הון סיכון מקומיות. בתקופת כהונתו של ארליך
כמדען הראשי יצא לדרכו פרויקט קרנות יוזמה הממשלתי, שבמסגרתו הוקמו
עשר קרנות הון סיכון בשיתוף עם קרנות זרות. ארליך הקים לפני כשנה
וחצי את הקרן הממשלתית Korea Fund המנהלת כ-40 מיליון דולר.



ארליך, המשמש בשנתיים האחרונות יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי
(IVA), ניהל מגעים גם עם ממשלות דנמרק, פינלנד והונגריה להקמת קרנות
הון סיכון ממשלתיות על פי מודל יוזמה, אך פרויקטים אלה לא יצאו אל
הפועל. עם זאת, הוא מעיד כי הייעוץ בתחום ההון סיכון נותר חלק
מעבודתו. הוא מייעץ באופן שוטף לממשלות ניו זילנד ואיטליה, ובשבוע
הבא הוא אמור להציג את פרויקט יוזמה לארגון המדינות המפותחות (OECD).
בדו"ח מיוחד על תעשיית ההון סיכון ציין הארגון את פרויקט יוזמה כאחד
הפרויקטים הממשלתיים הטובים ביותר בעולם בתחום.



נאסד"ק כמקדם מכירות



גלייטמן, השותף באמצעות קרן SFKT בקרן חדשה שהקימה ממשלת קוריאה
בהיקף של 100 מיליון דולר, טוען כי היתרון של הקרנות הישראליות הוא
בהכרתן את השוק הגלובלי. במכרז על הקמת הקרן הממשלתית בקוריאה התחרתה
SFKT מול 18 גופי השקעה מהעולם, ובהם הקרנות וולדן העולמית ודרייפר
פישר האמריקאית.



הצלחתה במכרז מיוחסת בין השאר להצלחתן של חברות סטארט-אפ ישראליות
לחדור לשוק העולמי ולהגיע לנאסד"ק. אחת ממטרות הקרן היא להביא את
החברות הקוריאניות לארה"ב ולהכינן לגל ההנפקות העתיד להתחדש בנאסד"ק
עם תום המשבר העולמי.



יצוא הידע הישראלי בתחום ההון סיכון מתבצע לעתים במסגרת ארגוני השקעה
גלובליים ולא רק בעסקות "מיקור חוץ" עם ממשלות זרות. באחרונה מונה
המשרד הישראלי של אינטל קפיטל, זרוע השקעות ההון סיכון של יצרנית
המעבדים האמריקאית ומהמשקיעים האסטרטגיים הגדולים בעולם, לאחראי גם
לפעילותה של אינטל קפיטל באירופה. בראש פעילות ההשקעות הזו יעמוד ראש
הסניף הישראלי של אינטל קפיטל, שלמה קיין. היקף ההשקעות של אינטל
באירופה עולה על היקף השקעותיה בישראל.



הסבר אפשרי לביקוש ההולך וגובר לידע של מנהלי הקרנות הישראליות הוא
שבחו"ל מזהים את הצלחת תעשיית הסטארט-אפ המקומית, שגם המשבר לא שחק
אותה לגמרי, עם הצלחת הקרנות שמימנו אותה. כך למשל, חלק גדול מ-120
חברות ההיי-טק הישראליות שהונפקו בשנים האחרונות בחו"ל החלו את דרכן
בתחילת שנות ה-90 כחברות סטארט-אפ המגובות בקרנות הון סיכון. בחו"ל
רואים בחברת כרומטיס - שנמכרה לחברת לוסנט ב-2000 תמורת 4.7 מיליארד
דולר במניות ואחר כך נסגרה - הצלחה של קרנות ההון סיכון בישראל.
"בחו"ל יש לתעשיית הקרנות הישראליות תדמית של יצרניות מימושים
(אקזיט)", אומר ארליך. "בישראל, לעומת זאת, רבים מתייחסים אליה כאל
תעשייה בעלת תדמית מנופחת".



בנוסף, בתקופה שבה מתקשות הקרנות לגייס הון נוסף לקרנות שלהן, הופך
ניהול תיקי ההשקעות של אחרים גם למקור פרנסה. על פי הערכות, מסתכמות
הכנסות הקרנות המעורבות בניהול תיקי השקעות של גופים זרים ב-5-4
מיליון דולר בשנה. SFKT מקבלת דמי ניהול שנתיים בשיעור של כ-1.5%
מהיקף הקרן שהתחילה לנהל, המסתכמים בכ-1.5 מיליון דולר, ופורמולה
וורטקס אמורות לקבל מ-UBS דמי ניהול בשיעור דומה ובהיקף כספי דומה.
יוזמה של יגאל ארליך מקבלת, על פי הערכות, 1-0.5 מיליון דולר. בנוסף
ייהנו הקרנות מהשתתפות ברווחים העתידיים של תיקי ההשקעות, אם יהיו
כאלה.



בתעשייה מעריכים כי גופים נוספים באירופה, ובהם בנקים, חברות ביטוח
וקרנות פנסיה, מעוניינים לצאת מתחום השקעות ההון סיכון ומחפשים גופים
מקצועיים שינהלו בעבורם את התיקים. "יש שם פוטנציאל, אבל לא ברור מה
היקפו", אומר ארליך. ואולם יש כאלה החוששים מנתיב זה. "חלק מהגופים
האלה מחפשים פראיירים שיטפלו במקומם בתיקי ההשקעות הכושלים. בסוף
התהליך יזכרו רק את מי שנאלץ למחוק את החברות ולסגור אותן - ואלה
יהיו הקרנות הישראליות שיקבלו אותן לניהול", אמר מנהל בקרן ישראלית.
"רבים ממנהלי הקרנות הישראלים עושים זאת מתוך שיעמום, כי כיום אין
להם כסף לבצע השקעות חדשות בארץ".