בית משפט השלום בראשון לציון פסק כי "מעריב" ישלם 280 אלף שקל לבני הזוג שהתחתנו באולם ורסאי בירושלים ביום בו קרסה רצפתו, לאחר שתמונתם התפרסמה ב"מעריב" ללא הסכמתם. בני הזוג תבעו לחייב את ההוצאה בפיצוי כספי של מיליון שקל. עילות התביעות העיקריות היו הפרת זכויות יוצרים ופגיעה בפרטיות.
חתונתם של קרן ואסף דרור נערכה ב-24 במאי 2001 באולם ורסאי בירושלים. במהלך החתונה קרסה רצפת האולם. 23 בני אדם נהרגו ורבים אחרים, בהם בני הזוג, נפצעו.
בני הזוג הזמינו מראש צלם מקצועי שיצלם עבורם את האירוע. קטעים מהקלטת
שצולמה במהלך טקס הנישואין ובה נראה האסון, הוצגו כבר בליל האסון ברשתות
הטלוויזיה השונות בישראל ומחוצה לה, וגם באמצעי התקשורת האחרים, כמו
העיתונות הכתובה והאינטרנט.
מהדורת "מעריב" שפורסמה ב-28 במאי 2001, כללה מוסף מיוחד ובו כתבות על
האסון. לצד הכתבות הופיעה שורה ארוכה של תצלומים אשר צולמו על ידי הצלם
שאת שירותיו שכרו בני הזוג. מדובר בצילומים אשר צולמו קודם להתרחשות
האסון, ובהם כאלה שצולמו מחוץ לאולם ולפני טקס הנישואין.
הנתבעת טענה, כי "קנתה" מהצלם את התמונות תמורת 2000 דולר, תוך התחייבות
להחזיר לו את התשלילים. "אין חולק שהנתבעת לא ביקשה ולא קיבלה את הסכמתם
של התובעים לפרסום התמונות השונות", קבע השופט, סגן נשיא בית משפט השלום
בראשון לציון, אילן שילה. לדברי השופט, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי
זכויות היוצרים היו בבעלותו של הצלם והיא רכשה אותן כחוק. השופט נתן
דוגמה ואמר, כי אם פונה אדם לצלם ושוכר את שירותיו המקצועיים לעניין
שמזמין השירותים הוא המעוניין בו, הרי ברור שבדרך כלל המזמין הוא הרוכש
את זכות היוצרים. עוד קבע השופט, כי אין להניח שהצלם רכש זכות יוצרים
בצילומים שביצע בעקבות ההסכם עם בני הזוג.
השופט גם מתח ביקורת על העניין הציבורי שנטען בדיונים, וקבע שאף טענה זו
הוא אינו יכול לקבל. "איני כופר בכך שזכות הציבור לדעת נמנת עם זכויות
היסוד. זכות היוצרים, שאף על חשיבותה אין עוררין, מתנגשת לא אחת עם
עניין הציבור לדעת, ובעצם ניתן לומר כי זכות היוצרים היתה שמורה בתוך
השטח העצום הבלתי מוגבל כמעט שבו יש לציבור עניין לדעת", קבע השופט
שילה. הוא הוסיף, כי במקרה הזה, עניין הציבור שדווקא הסתכל בצילומים
הנדונים, משקלו מזערי "ואינו מצדיק פריצה לתוך זכות היוצרים של הפרט, מה
עוד שיש להניח שהנתבעת, אם היתה מעוניינת במיוחד בצילומים אלה, יכולה
היתה עם קצת יוזמה ומאמץ, לרכוש את הזכות לפרסמם מהתובעים".
עוד קבע השופט בפסק הדין, כי העיסוק של הנתבעת הוא פרסום באחד העתונים
הנפוצים במדינה. לדבריו, עיסוק זה מימדיו מחייבים זהירות משנה שלא
להיכשל בהפרת זכות היוצרים. השופט קבע, כי המחזור הכספי הגדול ורווחיותו
של העיסוק, עד כמה שניתן לשערם מתוך תפוצתו של העתון, הם נתונים שחייבים
היו למנוע את חיפזון הנתבעת בקניית התמונות, מבלי לבדוק תחילה את זכות
הצלם למכרן. השופט הוסיף, כי קשה להימנע מהמחשבה שתמונות אלה נראו
לנתבעת כאחד הגורמים המרחיבים את תפוצת העיתון, ולכן גם את רווחיו.
"מעריב" ישלם 280 אלף שקל לזוג מ"ורסאי" לאחר שתמונתו התפרסמה ללא הסכמתו
הארץ
24.11.2002 / 13:30