מחיר הגז: התובענה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה בישראל

"אי אפשר להשוות בין עגבניות למלפפונים", כך השיב רו"ח אילן שגב לשאלה האם חברת החשמל לא חסכה בפועל כסף בעת רכישת גז טבעי משותפויות מאגר תמר, לעומת מחירי מזוט וגז. הייצוגית, בהיקף 42 מיליארד שקל, תוקפת את מחיר הגז הטבעי

  • גז טבעי
אלה לוי-וינריב ומלכה רדוזקוביץ'
קידוח תמר (צילום: יח"צ)

הבוקר (ד') נפתח בבית המשפט המחוזי מרכז שלב ההוכחות לאישור התובענה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה אי-פעם בישראל, בסך של כ-42 מיליארד שקל, בגין מחיר הגז הטבעי המופרז ממאגר תמר לחברת החשמל. הדיון נפתח בעדותו של רו"ח אילן שגב, עד מומחה מטעם התביעה אשר העריך בחוות דעת שהוגשה לביהמ"ש, כי הנזק לציבור בעקבות המחיר המופרז עומד על כ-2 מיליארד שקל לשנה.

העד נחקר בשעות אלה על ידי ב"כ קבוצת דלק, מהנתבעות בתיק, ששאל איך הוא יכול לטעון שיש פער של 125 מיליון שקל שחברת החשמל שילמה בעודף על הגז הטבעי, כאשר בפועל החברה חסכה 650 מיליון דולר לעומת מחירי הדלקים האחרים, מזוט וגז - ועל כך השיב רו"ח שגב: "אתה משווה בין עגבניות למלפפונים. זה ששיניתי את תמהיל הסלט הביתי שלי לא אומר שהגז יותר זול. אנחנו מדברים על מחיר הגז הטבעי".

שאלה: אתה משווה את הדברים פה לעגבניות ומלפפונים?

שגב: "אתה מציג נתונים ומבקש אישורי אבל השווית מחיר של מלפפון (גז) לעגבנייה (סולר), אז כתוצאה מהמעבר בסלט מעגבנייה למלפפון ירד לי המחיר. ככה הגעת למחיר של 650 מיליון דולר. סולר לעומת גז יצר פער מחירים. השתמשנו בגז, וזה הביא לחסכון. עכשיו יש בעיה נפרדת עם הגז הטבעי".

העד נשאל עוד האם כניסת תמר גרמה לירידת הוצאות הדלקים ב-45% ובכך הקטינה את ההוצאות התפעוליות לחברת החשמל בערך ב-20%-25% והשיב: "מסכים שהייתה ירידה בעלויות". לשאלה אם כניסת אנרג'י לזירה הזאת מסבירה חלק מהפער, השיב רו"ח כי אינו יודע.

בשאלותיו לרו"ח שגב כיוון ב"כ חברת דלק לכך שחברה שרוכשת דלק או תשומות אחרות, שואפת שהמחיר יהיה הנמוך ביותר. שגב ענה שבהכירו את המגזר הציבורי, המשא ומתן לא היה מתקיים כמו כזה שמעורבת בו חברה פרטית. "משא ומתן שכזה לא יתרחש כפי שהיה מתרחש עם חברה פרטית, חברה אחרת שלא נמצאת בסטטוס של חברה ממשלתית, שקובעת את תעריפיה באופן שונה".

התביעה הוגשה נגד השותפות בתמר - נובל אנרג'י, ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ודור אנרגיה - בטענה כי המחיר שבו הן מוכרות גז טבעי לחברת החשמל הוא מחיר מונופוליסטי גבוה ובלתי-הוגן, וכי יש בכך משום ניצול לרעה של מעמדן כמונופול בשוק אספקת הגז הטבעי. התובע, משה נזרי, טען בתביעה שהוגשה ביוני 2014, כי שותפות תמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחברת החשמל תמורה בשווי כ-5.4 דולר ליחידת חום, אף שהמחיר הראוי אמור היה להיות כ-2.34 דולר.

לטענת התובע, באמצעות עוה"ד יצחק יערי וגלעד ברנע, המחיר המופרז מגולגל על צרכני חברת החשמל בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לשנה. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לוותה בידי חוות דעת של המומחה האמריקני העולמי לכלכלת גז, פרופ' ג'יימס סמית', שמצא כי התשואה של השותפות במאגר תמר על השקעתן במאגר נעה סביב 57% לשנה. על-פי חוות דעתו של סמית, המחיר ההוגן של הגז הוא פחות ממחצית מהמחיר שדורשת עבורו שותפות תמר. סמית אמור להיחקר על ידי באי כוח הנתבעות על חוות דעתו בהמשך היום.

לבקשה לאישור תובענה ייצוגית צורפה גם חוות דעתו של המומחה החשבונאי רו"ח אילן שגב, אשר כימת באמצעות נוסחאות מתמטיות את הנזק שנגרם לכלל הקבוצה המיוצגת ע"י התובע הייצוגי, שהם כלל צרכני חברת החשמל. רו"ח שגב העריך כי הנזק לציבור עומד על כ-5.8 מיליון שקל ביום, שהם כ-2 מיליארד שקל לכל שנה.

שגב נחקר בתחילת הדיון על ידי ב"כ דלק, עו"ד רובי בכר, אשר שאל אותו האם יש לבחון את כל תנאי ההסכם הנפרש על פני 15 שנה על מנת לקבוע מהו מחיר הוגן, כאשר בחוות דעתו הוא השווה בין המחירים של הגז אך לאבחן את כלל תנאי ההסכם - ועל כך השיב: "אתה מציג את זה בצורה יבשה. המחיר שחישב פרופ' סמית' מציג רווח הוגן ונורמלי, במומחיות של פרופ' סמית', אל מול מה שבפועל שולם. הפער הזה חושב על ידי".

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

הדיון לא נחסם

הדיון הגיע היום להוכחות לאחר ניסיונות שונים מצד הנתבעים לחסום אותו בשלבים מוקדמים יותר. בראשית ההליכים ביקשו השותפות בתמר מהמחוזי למחוק את הבקשה לאישור ניהול הייצוגית, בטענה כי פסק-הדין בבג"ץ ממארס 2016 שביטל את מתווה הגז, ומתווה הגז החדש שגובש, מונעים מביהמ"ש לדון בתביעה הייצוגית. לדבריהן, ניהול התביעה יסכל את המתווה שגובש. לטענות של שותפויות הגז הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהתייצב לדיון.

שופטת בית משפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, קבעה כי החלטת בג"ץ שפסלה את מתווה הגז, ושבעקבותיה הוא תוקן, לא חסמה את הדיון בהוגנותו של מחיר הגז. "בניגוד לנטען, בג"ץ-מתווה-הגז לא הכריע בנושא הפיקוח על המחירים והשפעתו על מחיר הגז הטבעי", קבע המחוזי. "חברות הגז טוענות כי התערבות במחיר הגז עלולה להביא לקריסת מתווה הגז, אך לא צירפו ראיה לטענתן".

שותפויות הגז ערערו על ההחלטה לעליון, אך זה דחה את הערעור. שופטי העליון, אסתר חיות, עוזי פוגלמן וענת ברון, דחו את טענת השותפות בתמר, לפיה לא ניתן לתקוף את מתווה הגז ב"תקיפה עקיפה" (בשאלת המחיר), לאחר שזה נבחן בדרך של תקיפה ישירה בפני בג"ץ (שפסל את המתווה), שבחר לא להתערב בפרק המחירים. העליון קבע, כי במסגרת הדיון במחוזי בבקשה לאישור ניהול התביעה כייצוגית, יש לבחון את פרק המחירים המעוגן בהסכם מול חברת החשמל ונכלל במתווה הגז החדש, בהיותו חלק בלתי נפרד מהפסיפס המרכיב את המתווה. זאת, בייחוד מאחר שהיועמ"ש ושותפויות הגז רואות ברכיב המחיר רכיב מרכזי של מתווה הגז - שאם יחול בו שינוי, יקרוס המתווה כולו.

בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון נקבע התיק להוכחות - הליך אשר החל הבוקר. בימים הקרובים צפויים להעיד המומחים מטעם שני הצדדים. אחרי רו"ח שגב ופרופ' ג'יימס סמית', יעיד המומחה מטעם מונופול הגז ד"ר בועז מוסול. המומחים ייחקרו בחקירה נגדית על חוות הדעת שהגישו.

במאי 2017 פורסם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה אשר דן באופן ספציפי בחוזה הגז שבין תמר לבין חברת החשמל. מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, קבע כי הסיבות לנזק הישיר שנגרם לציבור נעוצות בארבעה כשלים עיקריים בחוזה הגז הענקי: מחיר גז מנופח, מנגנון הצמדה שרירותי, כמות גז גדולה מדי שנרכשה - וכן הקלות שאישרה חברת החשמל למונופול הגז ביחס לתנאי החוזה. המבקר ציין באופן מפורש כי "אישור הסכם הגז נעשה תחת נסיבות חריגות של משבר גז בישראל בשנת 2012. הביקורת העלתה ליקויים בהליכי גיבוש ההסכם, העלולים לפגוע ברווחת הציבור מהשימוש בגז". עוד הוסיף מבקר המדינה כי "המשא ומתן בין הצדדים התנהל בתקופה שהתאפיינה בצמצום התחרות במשק הגז, במחסור בגז טבעי ובשינוי המדיניות הפיסקלית במשק הגז. בנסיבות אלו נוצר לחץ על חברת החשמל לגבש את ההסכם ועל גורמי הממשלה לאשרו בהקדם. לחץ זה השפיע על תוצאות המשא ומתן, על התנהלות הצדדים בו, וגם על המאסדרים שנדרשו לאשר את ההסכם". בין המלצותיו של המבקר, קריאה לחברת החשמל ולמשרדי האנרגיה והאוצר, לפעול להורדת מחיר הגז בחוזה בשני המועדים שקבועים לכך ב-2021 וב-2024.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully