מבטחים דורשת ריבית של 7.4% ותמורה מעליית ערך המניות למימון עסקת אי.די.בי

מאת רותם שטרקמן ושלומי שפר

המו"מ המתמשך בין נוחי דנקנר לבין הגופים המממנים את העסקה לרכישת השליטה (51.7% מהמניות)
באי.די.בי תמורת 434 מיליון דולר, קרוב למיצוי. לפני
שבוע נסגר הסכם המימון מול בנק לאומי, שילווה לרוכשים 60% מההלוואה (יותר
מ-600 מיליון שקל). שארית ההלוואה תמומן באמצעות 40% הון עצמי, ובהלוואה
של חברת הביטוח מגדל וקרן הפנסיה החדשה של מבטחים, שיעניקו 20% מההלוואה
כל אחד. חתימת ההסכם בין קבוצת הרוכשים למוכרים, משפחות קרסו ורקנאטי,
לפני שבועיים, לפי שווי מופחת של 840 מיליון דולר, איפשרה את ההתקדמות
במגעים בשבוע האחרון.



מבטחים תעניק לקבוצת השליטה 300 מיליון שקל בריבית של 7.2%. ככל הנראה
ההסכם בין מבטחים לקבוצת השליטה ייחתם השבוע. מקורבים לעסקה אמרו כי
יו"ר הקרן, שמואל אביטל, דורש להגדיל את שיעור הריבית בכ-0.2% לכ-7.4%.
כמו כן דורש אביטל תמורה נוספת עם עמידה באבני דרך, כמו למשל עליית ערך
מניות אי.די.בי. השליטה בחברה נרכשת לפי שווי של 840 מיליון דולר, אך
שווי השוק של אי.די.בי הוא 660 מיליון דולר בלבד. ההנחה היא שכאשר יגיע
שווי השוק של אי.די.בי לשווי הרכישה, תוענק למלווים תמורה נוספת שתתורגם
לגובה הריבית. בין הצדדים עדיין שוררים חילוקי דעות בנוגע לגובה
הביטחונות וכן לסעיפים נוספים שהועתקו מהחוזה עם בנק לאומי. בין השאר
מעוניינים במבטחים להבטיח כי הבנק לא יקדים אותם במצב של חדלות פרעון.



לאחר נתק של שבועות רבים חודשו השבוע המגעים בין נציגי חברת הביטוח מגדל
לנציגי הרוכשים. עורך הדין רם כספי, נציגו של דנקנר, מנהל את המגעים מצד
קבוצת השליטה. בנוסף לדיונים על גובה הריבית, מתקיים המו"מ על היקף
הביטחונות שיעניקו הלווים, כאשר מגדל ומבטחים דורשים ביטחונות גדולים
יותר מאשר שעבוד מניות השליטה. סעיף משמעותי נוסף שעדיין לא הוסכם לגביו
הוא מנגנוני חדלות פירעון. העובדה שעדיין לא ניתנה תשובה בהסכם למנגנון
שיופעל במקרה שאחד הלווים (דנקנר, אברהם לבנת או יצחק מנור) לא



יוכלו לפרוע את החוב - גורמת לאי נוחות בקרב הגופים המוסדיים. אחת הבעיות
של הגופים המוסדיים בנוגע להלוואה היתה סירוב הפיקוח על הביטוח לאשר להם
את סעיפי העסקה. לטענת הפיקוח, אלה גופים עצמאיים בעלי ריבונות להחליט
על צעדיהם העסקיים, ולכן אין זה מתפקידו של הרגולטור לאשר עסקות.
הרגולטור רצה גם לשמור לעצמו את הזכות לבחון את העסקה בכל עת, ולהורות
על ריתוק הון עצמי נוסף במקרה של ירידת ערך הביטחונות. עסקות מסוג זה -
שבהן משתתפים בנק מסחרי וגופים מוסדיים בקונסורטיום מלווים כאשר כולם
באותו דרג - עדיין לא נוסו בישראל, כך שקיימות לא מעט אי בהירויות
משפטיות.