ב-24 באפריל העלתה אחת מחברות קבוצת הפייסבוק "סופרגירלז זה אופי" פוסט שבו שיתפה את הקשיים שהיא חווה בחייה. היא גרושה המגדלת שתי בנות מתבגרות, ועקב קשיי פרנסה היא ביקשה שהחברות בקבוצה יעזרו לה למצוא עבודה בשעות הלילה, כדי שתוכל להשלים הכנסה. אחת מבנותיה הייתה עתידה לחגוג בת מצווה, אך לאם לא היה מספיק כסף למסיבה עקב חובות. חברות הקהילה לא נשארו אדישות. ביחד, הן הפיקו לבת אירוע בת מצווה בהתנדבות מלאה. הן פתחו חמ"ל בוואטסאפ, פנו לספקים, תרמו מכישוריהן וכספן וסייעו לאישה, שעד אותו פוסט הייתה זרה להן. הבת חגגה בת מצווה, האם חגגה חברות חדשה.
הקהילות הווירטואליות שאנחנו חברים בהן אינן וירטואליות כלל. עידן הרשתות החברתיות מערבב בין שני עולמות - העולם המקוון והעולם האמיתי - ויוצר מציאות שבה נוצרים קשרים חדשים וחיבורים בין אנשים שונים. לא משנה היכן אתם גרים ומהו גילכם, ברשת תמצאו אנשים בעלי תחביבים משותפים או תחומי עניין דומים לשלכם. עולם העסקים מבין את זה - כיום לא מספיק שיש לך לקוחות, הם צריכים להיות חלק ממשהו גדול יותר. זה התחיל בהייטק ועבר לכל תחום - חברות הבינו ששיתוף תכנים, קבלת פידבקים, ייעוץ, הענקת עזרה ויצירת חברויות הופכים אותם ליותר מחברה שמייצרת מוצר או מעניקה שירותים. כך נולד המקצוע החדש "ניהול קהילה".
מה זה מנהל קהילה?
מנהל קהילה זה בעצם מנהל השיווק של העולם החדש. בעולם מתפתח טכנולוגית נדרשות תכונות אחרות ורמות אחרות של שיח עם הלקוח או המשתמש. הלקוחות, כלומר כולנו, שואלים שאלות ודורשים מענה און ליין, חווים דעה על המוצר ומקדמים אותו מול אחרים. היום הבחירה של הצרכנים במוצר או אפליקציה כזו או אחרת באה ממקום של העדפה ולא תמיד ממקום של צורך. על מנת ליצור את העדפה הזו, הלקוחות צריכים להיות חלק מהחברה.
WeWork ופייסבוק אומנם הגדירו מחדש את המונח "קהילה" ואת תפקידו של מנהל הקהילה, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים צמיחה ערה של סטארטאפים מבוססי קהילה - אין יותר משתמשים, יוזרים או צרכנים, יש חברי קהילה שהם הלקוחות ולכן גם כל ההסתכלות על הלקוח משנה.
ווייז, קולו, ג'ולט והאניבוק אלו דוגמאות קלאסיות לשינוי שחל באקו סיסטם המקומי והעולמי. המילניאלז רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר מעצמם ולהיות שייכים, והשייכות הזאת יוצרת תרבות חדשה של סטארטאפים. כאשר הלקוח הוא חבר קהילה, הוא בעצם חלק ממשהו גדול יותר, כך שהשייכות והזהות שלו למותג מתעצמת וכתוצאה מכך הרצון שלו שהמוצר יצליח, גדל. האם זהו טרנד או שינוי שנראה בסטארטאפים וחברות מבוססות? האם העולם שלנו חווה רגרסיה וחוזר להיות קהילתי יותר? כנראה שכן.
"ניהול קהילות" הפך ללוהט בקרב בני דור ה-Y, אותם בני 25-35 אשר נולדו לתוך המהפכה הדיגיטלית ומבינים ששוק העבודה משתנה לנגד עינינו. דור ה-Y הוא דור מתירני, שוויוני, פתוח וזורם. ילידיו חיים בעולם מידי של מידע, גירויים מהירים, ערכים משתנים ומציאות דינמית מאוד. זה דור שלומד אחרת, צורך אחרת, מבלה אחרת ועובד אחרת. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על מוסר העבודה של בני דור ה-Y, כאשר יותר ויותר צעירים נכנסו לשוק העבודה, אבל בני הדור הזה לפעמים מבינים טוב יותר את הצרכים והרצונות של בני גילם והצעירים יותר. מקצוע כמו ניהול קהילה, הוא מקצוע שממחיש זאת. אם בעבר הוא נחשב למקצוע שמאפייניו לא ברורים, הרי שכיום ברור שאי אפשר בלעדיו.
הכפר הגלובלי הפך בעשור האחרון לקטן יותר בזכות החידושים הטכנולוגיים, ובני דור ה-Y הם הכוח החדש שמוביל את שוק העבודה. הקהילות שלהם הם הקהילות שברשת, ואותן קהילות נותנות להם שייכות, קשרים וידע. הם חיים ברשת, מכירים את עוצמתה ויודעים איך למנף את יכולותיה. אם בעשור הקודם חברות הסתפקו במנהל פורומים או מנהל עמוד הפייסבוק, הרי שכיום ברור שניהול קהילה הוא מקצוע העולם החדש ואי אפשר בלעדיו. מנהל קהילה יודע להשתמש במידע, לייצר מידע, להגיש אותו לחברי הקהילה, לקבל פידבקים ולייצר שיח סביב רעיון, דעה או מוצר. מנהל קהילה יודע איך לגרום לקהילה לדבר אתכם, עליכם ובשבילכם. הוא צריך לדעת מה מעניין אנשים, מה הם רוצים או צריכים, מה עשוי לעזור להם - ולהוות חוליה מקשרת וחשובה בין החברה לקהילה.
כמה חשובה? בין 15-17 בפברואר, במלון יערים בירושלים, ייערך לראשונה בישראל הכנס Community Forward למנהלי קהילות - חמישים הקהילות המובילות בישראל, רובם מתחום ההייטק והארגונים החברתיים, יתכנסו לשלושה ימים של העשרה ולמידה, שבהם ישמעו הרצאות אורח, ייחשפו לדרכים ליצירת תוכן משמעותי לעבודה ויקבלו כלים פרקטיים לניהול קהילות.
הכנס הזה מהווה עוד קפיצת מדרגה למקצוע, שהתחיל כנישה והפך לחלק אינטגרלי מכל חברה או ארגון. התחום צמח מתוך עולם ההייטק וזלג לתחומים יותר מסורתיים, במקביל לעליית כוחן של הרשתות החברתיות והמעבר של שוק העבודה לעולם המקוון.