"אנחנו החברה היחידה בשוק הזה שאין לה אגורה אחת של חוב. כשכל העולם האמין באג"ח זבל, אני האמנתי בבעלות. כל ההון שלנו בנכסים ולא בזבל", אמר ביולי השנה בראיון ל"גלובס", אוהד פינקלשטיין, שכיהן כאותה עת כנשיא ומנכ"ל החברה הגדולה ביותר לתשתיות תקשורת באירופה, אינטרוט טלקומיוניקיישנס (Interoute Telecommunications). אבל חמישה חודשים מאוחר יותר, מתברר שההבטחה הגדולה עומדת לפשוט את הרגל בגלל חוב ענק לאלקטל.
חברת ציוד התקשורת הצרפתית דחתה שלשום את הסדר המימון החדש שהציעה אינטרוט. דחייה זו עלולה להוביל לחיסול פעילותה של החברת הבריטית, שהניחה את רשת הסיבים האופטיים הגדולה ביותר ביבשת. על פי הערכות, הושקע סכום הנאמד בכ-10 מיליארד דולר בפרישת התשתית. פינקלשטיין, שהגדיר את עצמו באותו ראיון כשמרן בניהול הפיננסי, ייאלץ ככל הנראה לראות את אחזקותיו בחברה יורדות לטימיון.
אלקטל, שסיפקה לאינטרוט את הציוד להקמת תשתית הרשת האופטית כמו גם את המימון, סירבה לקבל את ההסכם שהציעה אינטרוט. על פי הדיווח של האתר לייט רידינג, אינטרוט הציעה לאקטל 100 מיליון דולר בהסדר המימון החדש, סכום המהווה כ-20% מהאשראי שסיפקה לה אלקטל. אולם אלקטל העדיפה לנצל זכות שעמדה לה, ומינתה את חברת ראיית החשבון דלויט טוש לנהל את הפעילות של אינטרוט עד להסדרת פירעון החוב.
הליך כינוס הנכסים עלול לא רק לפגוע בצורה משמעותית בתוצאות העסקיות של אלקטל, אלא גם לגרום נזק לספקיות ציוד תקשורת אחרות שהתקשרו בהסכמים עם אינטרוט, בהן חברת הסטארט אפ הישראלית פי קיוב (P-cube), סיסקו, קורנינג וסונוס נטוורקס.
הפתרונות של פי קיוב הותקנו על גבי הרשת של אינטרוט לפני כ-9 חודשים בערים לונדון, פאריס, אמסטרדם ופרנקפורט. התקנות נוספות בהיקף גדול יותר היו צפויות בעתיד. אבל החוזה המשמעותי שפינקלשטיין וג'ים קינסלה, היו"ר הנוכחי של אינטרוט, סייעו לקדם עבור החברה הישראלית (שהם חברים בדירקטוריון שלה), עומד כיום בסימן שאלה גדול.
פינקלשטיין, ששימש כסמנכ"ל שיווק ומכירות בווקלטק בתחילת דרכה, הצטרף בסביבות 1998 אל קינסלה בקרן ההשקעות השווייצית סנדוז. בראשית 1999 מונה למנכ"ל ונשיא אינטרוט מטעם סנדוז, בעלת המניות הגדולה בחברה.
בארבע השנים האחרונות הניחה אינטרוט את רשת הסיבים האופטיים הגדולה ביותר באירופה - 18 אלף ק"מ. הרשת, הנקראת I-21, מורכבת משמונה מעגלים (ring) העוברים בתשע מדינות ומקשרים בין 45 ערים אירופיות. באמצעות הרשת סיפקה החברה שירותי תמסורת לחברות המספקות שירותי טלפוניה, אינטרנט ופס רחב, וכן לחברות בינלאומיות גדולות הפועלות באירופה, בהן טליה השוודית, בריטיש טלקום, פרוקטר אנד גמבל וסוני.
"לכל חברות התקשורת באירופה יש חובות של 350 מיליארד יורו, ולנו אין כל חוב. ביוני 2001 היו לנו 20 מתחרים. עכשיו אנחנו ביוני 2002, ויש לנו באירופה רק מתחרה אחת", אמר פינשלטיין לפני כחמישה חודשים. אולם המשבר בשוק הטלקום העולמי, שהביא לקריסתן של מרבית מתחרותיה של אינטרוט, פגע בסופו של דבר גם בה.
החברה, שהעסיקה עד אמצע 2002 למעלה מ-10,000 עובדים, נאלצה בחודשים האחרונים לפטר את מחציתם ולגייס מקורות מימון חדשים. בתחילת החודש רכשה חברת Wavecrest Communications את הפעילות הסיטונית של שירותי הקול של אינטרוט.
אבל תהליך הארגון מחדש, מכירת הנכסים והסדר המימון החדש של אינטרוט לא מצאו אוזן קשבת אצל אלקטל. דלויט טוש, שתנהל את אינטרוט מטעם נושי החברה, תיאלץ לנסות למכור נכסים נוספים על מנת להחזיר לנושים כספים רבים ככל שניתן. פי קיוב תיאלץ בסופו של דבר למכור את המוצרים שלה ללקוחות יציבים יותר. אולם המשבר לא הותיר כבר הרבה כאלה.
ההבטחה של פינקלשטיין פשטה את הרגל
בעז בבאי
21.11.2002 / 12:29