פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביהמ"ש אישר הסדר הפשרה בתביעת הדיבידנדים נגד אי.די.בי

      ההסדר אושר ללא צורך בדיון חסוי. "הסדר הפשרה מכיל גם היבט תקדימי והרתעתי הטמון בחיובם באופן אישי של דירקטורים בהיקף לא מבוטל של עשרות מיליוני שקלים"

      נוחי דנקנר בהכרעת בית המשפט בעניין איי די בי, ינואר 2013 (נמרוד סונדרס)
      נוחי דנקנר (צילום: נמרוד סונדרס)

      לפני שעה קלה נפתח הדיון בביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשת "גלובס" לקיים את הדיון באישור הסדר הפשרה שנחתם בפרשת חלוקת הדיבידנדים האסורים בדלתיים פתוחות, ולא כדיון חסוי, כפי שביקשו נאמני אי.די.בי.

      נציג הכנ"ר אמר במסדרון ביהמ"ש טרם הדיון כי לא יתנגד לפרסום העדות של ענבל ציון. עו"ד אופיר נאור, בא-כוח הנאמנים (שביקש דיון חסוי בבקשה לאישור ההסדר), אמר כי "מדובר בפשרה שנעשתה אחרי גישור ארוך בפני השופטת הילה גרסטל. הליך הגישור היה ארוך ויסודי והביא לפשרה".

      בחודש שעבר הגישו עו"ד חגי אולמן ורו"ח אייל גבאי, הנאמנים להסדר החוב בחברת אי.די.בי אחזקות, את הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת בפרשת "חלוקת הדיבידנדים האסורים" לאישורו של ביהמ"ש. הפשרה, נזכיר, מעגנת הסכמה שלפיה איש העסקים נוחי דנקנר ושורת דירקטורים שכיהנו באי.די.בי בתקופה שקדמה להסדר החוב, יעבירו לקופת הנאמנות סך של 175 מיליון שקל, על-מנת להביא לסיום התביעה שהגישו נגדם (נגד דנקנר ושות') עוה"ד אולמן וגבאי. זאת, בטענה לחלוקת דיבידנדים אסורה שביצעו בזמנים שקדמו לקריסת החברה.

      באמצעות עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור, כתבו הנאמנים כי "הסדר הפשרה כולל פיצוי כספי משמעותי ודאי ומיידי עבור נושי החברה... הסדר הפשרה מכיל גם היבט תקדימי והרתעתי הטמון בחיובם באופן אישי של דירקטורים בהיקף לא מבוטל של עשרות מיליוני שקלים. זאת, חרף היותם מכוסים בביטוח נושאי משרה".

      עוד כתבו הנאמנים בבקשת האישור כי תוצאות הפשרה משקפות פתרון ראוי ונכון של המחלוקות בתובענה, הן לדעתם וכן לדעת באי-כוחם, ולדעת המגשרת, השופטת בדימוס הילה גרסטל.

      אולם בניסיון לשכנע את השופט לאשר את ההסדר, הנאמנים ביקשו מאורנשטיין לזמן אותם לדיון חסוי במעמד צד אחד ובהשתתפות כונס הנכסים הרשמי. לדבריהם, במסגרת דיון חסוי במעמד צד אחד, הם יוכלו לפרט את מכלול השיקולים השונים והנימוקים שביסוד הפשרה. "ישנם שיקולים לאימוץ ההסדר שלא ניתן להעלותם על הכתב", כתבו.

      על הרקע הזה, הגיש "גלובס" התנגדות לקיום דיון "חסוי ובמעמד צד אחד" בבקשת נאמני ההסדר. באמצעות עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי ממשרד עוה"ד י. מושקט ושות', טוענת המוציאה לאור של העיתון הכלכלי "גלובס", "גלובס פבלישר עיתונות", כי אין הצדקה לקיים דיון חסוי בבקשה לאישור ההסדר; וכי קיימת חשיבות ציבורית לפומביות הדיון ונימוקים כבדי-משקל נגד סגירת הדלתות לציבור.

      התנגדות "גלובס" לחיסיון הדיונים לאישור ההסדר מבוססת על עיקרון פומביות הדיון. בבקשת "גלובס" נטען כי "בנסיבות שבהן קיים הסדר שאושר על-ידי הצדדים - תמוה כיצד זה דווקא הבקשה והדיון לאישורו צריכים להישמע בדיון חסוי ובמעמד צד אחד. הבקשה אינה מנומקת ואינה מגלה מדוע הוגשה באופן חריג זה".

      עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור השיבו על כך כי אין להם התנגדות לפרסם את הפרוטוקול והנימוקים לאישור ההסדר לאחר שזה יאושר על-ידי ביהמ"ש, אך "גלובס" עמד על טענותיו כי יש לקיים דיון פתוח בבקשת האישור.