פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נבחנים בפסיכומטרי? הדברים שחובה לדעת לפני שתחליטו היכן ללמוד

      המחקר באוניברסיטאות והתרומה שלו לחברה ולהתפתחות האישית הם רק חלק מהסיבות. הנתונים מראים שכדי להשתכר יותר ולפתח קריירה מצליחה, חשוב להתקבל למוסדות אקדמיים יוקרתיים, שבאופן טבעי גם מעמידים רף קבלה גבוה. וכן, ישנן דרכים שמאפשרות להשתלב גם ללא פסיכומטרי

      תחילת שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      בחירה במוסד שיפתח לכם יותר דלתות היא הבחירה הנכונה. סטודנטים באוניברסיטת תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      בשנים האחרונות מפרסם המגזין הנחשב "פורבס" את מדד חוגי הלימוד האקדמיים הטובים בישראל ללימודי תואר ראשון, וב-2016 המקצועות הבולטים ברשימה היו הנדסה, מחשבים ורפואה. המשותף לכולם - בראש הרשימה ניצבו האוניברסיטאות המובילות.

      בשנים האחרונות נהנית ישראל מפריחה של מוסדות אקדמיים רבים. אולם, כשחושבים על לימודים גבוהים שיהוו צעד מבטיח להמשך הדרך, בחירה במוסד שיפתח לכם יותר דלתות היא הבחירה הנכונה. במיוחד למי שרוצה להצטרף לחבורה שמובילה את החברה קדימה, למצוינים שהמחקרים שלהם, הרעיונות שלהם והקריירה שלהם הם המנוע של החברה הישראלית.

      הערך הנוסף שרק אוניברסיטה יכולה לתת

      איך אותה "בחירה נכונה" באה לידי ביטוי? למי שמתכנן קריירה אקדמית או שפשוט חשוב לו ללמוד מהחוקרים הטובים ביותר, אלה שממציאים את הידע ומצוטטים בכל העולם, אין תחליף לתואר באוניברסיטה. לימודים במוסד חוקר, שמייצר ידע, נותנים ערך עצום לבוגרים הן מבחינת יכולות אישיות והן כלים שבאים לידי ביטוי במקום העבודה.

      אבל גם למועמדים מצטיינים אחרים כדאי ללמוד באוניברסיטאות העילית. אחת השאלות החשובות שסטודנטים שואלים את עצמם היא "כמה אשתכר במקצוע שבו אעבוד לאחר התואר?". כבר ב-2012 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי פערי השכר של בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות מסתכמים במאות שקלים בחודש, כאשר ברוב המקרים הפער הוא לטובת בוגרי האוניברסיטאות. מחקר שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל ב-2016 הראה שהמגמה לא השתנתה וששכר בוגרי האוניברסיטאות גבוה ב-10% משכר בוגרי המכללות. מחקר חדש של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצא שבוגר של מוסד, שתנאי הקבלה שלו גבוהים יותר, ישתכר יותר מבוגר שנתוניו האישיים דומים אך למד במוסד שקל יותר להתקבל אליו. כלומר: עצם הלימודים במוסד סלקטיבי תורמים לכושר ההשתכרות העתידי.

      זאת ועוד: בוגרי המוסדות האקדמיים הנחשבים מאיישים בדרך כלל תפקידי מפתח או תפקידים בכירים יותר: 30% מהמנכ"לים והיו"רים בחברות הגדולות במשק הם בוגרים של אוניברסיטת תל אביב. שיעור זה גבוה באופן ניכר מאחוז הבוגרים של המוסדות האחרים. בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב מדורגים במקום ה-9 בעולם והראשון בישראל במספר הסטארטאפים שגייסו הון - הנתונים האלה מופיעים בדוח של חברת PitchBook שפורסם באוגוסט 2017, ומלמדים על יתרון נוסף של אותה "בחירה נכונה". בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, מובילים בממוצע רב-שנתי בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ובוגרי החוג לחשבונאות מובילים בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בסופו של דבר, אתם לא צריכים להתפשר כשמדובר בעתיד שלכם.

      תחילת שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב מובילים בממוצע רב-שנתי בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. סטודנטיות באוניברסיטת תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      לבחור במסלול "עוקף פסיכומטרי"

      שווה לעבוד קשה כדי להתקבל למוסד אקדמי נחשב. ב-28 וב-29 במרץ תתקיים הבחינה הפסיכומטרית הקרובה, ועבור הסטודנטים לעתיד היא אינה מכשול אלא קרש קפיצה. מסלולי לימוד רבים באוניברסיטאות המבוקשות דורשים ציון פסיכומטרי גבוה, והאוניברסיטאות מקבלות את המועמדים על בסיס ציון התאמה, המורכב מהציון במבחן הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות. במקרים מסוימים נותנים משקל גדול למרכיב אחד של הבחינה. כך למשל בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב מציעים מסלול קבלה נוסף, הנשען על המרכיב הכמותי בלבד. לכן, כדי להתקבל ללימודים נחשקים במוסד נחשב, חשוב להצליח בבחינה הפסיכומטרית - מה שיקל על קבלה לכל תחום בו תבחרו.

      חשוב לזכור שכיום ניתן לשפר פסיכומטרי כבר בבחינה העוקבת, כך שאין צורך להמתין כמה חודשים עד לבחינה הבאה. רוצים לשפר ציון? פשוט ניגשים לבחינה ועוברים אותה שוב.

      יחד עם זאת, לפני שמתפשרים או שניגשים למועד נוסף, כדאי לבדוק כמה אפשרויות:

      1. קבלה ללא פסיכומטרי. חלק מהאוניברסיטאות מאפשרות קבלה לתכניות לימוד לתואר ראשון ללא הבחינה הפסיכומטרית. כך למשל פתחה אוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות עוד ועוד ערוצי קבלה על סמך ציוני בגרות גבוהים, כמו בתכניות התואר הראשון בפקולטות למדעי הרוח, אמנויות, מדעים מדויקים (מתמטיקה, פיסיקה, סטטיסטיקה ועוד), מדעי החיים (ביולוגיה), מדעי החברה (כולל תקשורת, פסיכולוגיה וכלכלה) ואפילו הנדסה.

      למידע נוסף לחצו כאן

      מבחן פסיכומטרי (ShutterStock)
      ניתן לשפר פסיכומטרי כבר בבחינה העוקבת, כך שאין צורך להמתין כמה חודשים עד לבחינה הבאה. מבחן פסיכומטרי (צילום: ShutterStock)

      2. קורסי אונליין. דרך נוספת להתקבל ללימודים באוניברסיטה היא דרך קורסים אקדמיים מקוונים. הקורסים המקוונים מאפשרים לכם ללמוד מכל מקום, בכל זמן ובמגוון נושאים. הסטודנטים לעתיד יכולים לבחור קורסים מקוונים המעניינים אותם, הכוללים אנימציות, מרצים אורחים, צילומי חוץ ומטלות שונות. למעשה, כך אתם לומדים בקצב שלכם וללא עלות, ורק כשתידרשו לעבור את הבחינה תוכלו להירשם אליה, בתשלום כמובן.

      קורסי אונליין הפתוחים לקהל הרחב הופכים להיות דבר נפוץ במוסדות להשכלה גבוהה, ואוניברסיטת תל אביב היא הראשונה שגם נותנת קרדיט אקדמי עליהם. דרך זו גם תשפר את סיכויי הקבלה שלכם לפקולטה המבוקשת - בין אם כבונוס על ציון ההתאמה ובין אם במסלולים מסוימים כתחליף לבחינה הפסיכומטרית, והיא גם תסייע לכם לצבור קרדיט אקדמי שייחשב בעתיד כחלק מהתואר. הקורסים האלה אמנם יכולים לחסוך לכם בחינה פסיכומטרית, אבל זכרו שמדובר בקורסים אקדמיים לכל דבר - הם דורשים השקעה ומשמעת עצמית.

      3. מסלולי מעבר בתוך האוניברסיטה. המערכת האקדמית גמישה מאוד וזה בא לידי ביטוי באפשרות להתחיל ללמוד תחום מסוים ובסוף שנה א' לעבור לתחום הרצוי, על בסיס הצלחה בלימודים בשנה הראשונה.

      למידע לגבי קבלה על בסיס השכלה אקדמית חלקית

      לחצו כאן להרשמה ולקבלת מידע נוסף על לימודים באוניברסיטת תל אביב