פועלים שוקי הון נכשלה בהקמת קרן רכישות של 70-50 מיליון שקל

בימים אלה מתחרות שתי קרנות רכישה חדשות המגובות במשקיעים מוסדיים על השקעות של הגופים המוסדיים ומתכננות להשלים בשנה הקרובה גיוסי הון בהיקף של כ-100 מיליון דולר כל אחת. הקרן המדוברת ביותר בענף היא זו שהקים יובל כהן, לשעבר שותף בכיר בקרן ההון סיכון JVP. בתחילת השנה הקים כהן קרן רכישות טכנולוגית בינלאומית. על פי ההערכות הצליח לגייס לקרן כמה עשרות מיליוני דולרים מתוך 100 מיליון דולר שהוא מתכנן לגייס. בין המשקיעים הבולטים בקרן גם חברת הביטוח מגדל, שבעצמה מייעדת 100 מיליון דולר להשקעות בתחום הרכישות וההשקעות הפרטיות.



הקרן שמקים כהן תתרכז בכמה תשתיות טכנולוגיות, שלתוכן ימוזגו חברות שונות שיירכשו במטרה ליצור גופים גדולים ובעלי משקל בשוק. המודל של כהן אינו מבוסס על מינוף בנקאי בנוסף להשקעת הקרן, אלא על הצטרפות של גופים פיננסיים כשותפים לעסקת הרכישה. על ידי כך ייווצר גוף רכישה אחד גדול המעורב בחברות הנרכשות.



קרן רכישה נוספת נמצאת בהקמה על ידי קבוצת משקיעים המיוצגת על ידי עו"ד יונתן אלטמן, מנהל תחום החברות במשרד עורכי הדין עמית-פולק-מטלון. הקרן מנסה לגייס 100 מיליון דולר לקרן רכישות. אלטמן מסרב בשלב זה לזהות את מנהלי הקרן, אבל לטענתו הקבוצה קיבלה כבר התחייבויות מגוף מוסדי אחד.



גוף רכישות אחר שכבר פועל בשוק הוא קרן התפנית מומנטום, שהקימו קבוצת מנהלים ותיקים בתעשיית ההיי-טק בראשות רוני צור ודיסקונט שוקי הון. קרן זו פועלת בלא שגייסה הון מוגדר, אלא לפי משימות ייעודיות. היא מתרכזת בעיקר בתפנית ניהולית בחברות שהיא רוכשת. עד כה ביצעה מומנטום השקעה בולטת בחברת פוקסקום וויירלס, שאותה הובילה קבוצת משקיעים שהשקיעו כ-7 מיליון דולר והעבירו לידיה את הניהול.



מקורות בתעשייה טוענים שלא מדובר בתרופת קסם לנוכח היעדר השקעות בקרנות ההון סיכון.



לדברי מנהל בכיר בגוף מוסדי, "בקרב המשקיעים המוסדיים - קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח - קיימת נכונות להקשיב להצעות של קרנות רכישה, בניגוד לקרנות הון סיכון שלא יגיעו היום לוועדות ההשקעה בגופים אלה. אבל גם זה לא פשוט".



בארה"ב חלקן של קרנות ההשקעה מתיק ההשקעות של הגופים המוסדיים מגיע לכ-8% לעומת 5% ב-92'. מתוך זה מהוות קרנות הרכישה כ-50%, והיתר מושקע בהון סיכון והשקעות פרטיות אחרות. קרנות הפנסיה הוותיקות בישראל, שהן אחד מהמגזרים הבולטים מבין המשקיעים המוסדיים, משקיעות כ-2 מיליארד שקל בנכסים סחירים מתוך 112 מיליארד שקל שהן מנהלות. בשנה האחרונה הוקלו תקנות הפיקוח על המשקיעים המוסדיים בישראל, והתקנות החדשות מעניקות להם חופש רב יותר בבחירת השקעות.



טליה בר-גיל, המלווה את הקמתן של קרנות השקעה בפירמת רו"ח סומך חייקין (KPMG), אומרת שהמשקיעים המוסדיים פתוחים יותר לקרנות מהסוג החדש: "מרבית הקרנות החדשות פונות למשקיעים המוסדיים הישראלים, שמראים התעניינות גבוהה יותר להשקעה במכשירים פיננסיים חדשים, לעומת ירידה בהיענות להשקעות בתחום ההון סיכון".