האם יש משבר אמון בשוק המניות הישראלי, או שאופנה אמריקאית זו פסחה עלינו? כנס שערך אתמול פרופ' אמיר ברנע במרכז הבינתחומי בהרצליה ניסה לענות על שאלה זו ולהציע פתרונות שיביאו לחזרת המשקיעים לשוק המניות.
"יש משבר, יש חוסר אמון, אבל אין דבר שקרוי שוק מניות ישראלי", אומר דורון צור מחברת ההשקעות ישאל. מרבית הדוברים בפאנל שהתקיים במסגרת הכנס, ובהם צור, ענת לוין מחברת הביטוח מגדל, אבי ברגר מפירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן ורונית הראל בן זאב מהבורסה לניירות ערך, מסכימים כי הבעיות המרכזיות של שוק ההון הישראלי קשורות לרגולציה הרבה, למיעוט של משקיעים ושל אנליזה ברמה גבוהה ובעיקר לריבוי של עסקות בעלי עניין.
כל אלו הם תחלואיו הידועים של השוק המקומי, ונראה כי הניסיון לתלות את האשם במשבר האמון בארה"ב אינו מציאותי. "החקיקה אצלנו טובה, ואנו רק מנסים בכוח לחקות את המשבר בארה"ב", אומר צור, "אין אצלנו פרס גדול מספיק כמו אופציות ובונוסים למנהלים, שיעודדו רמאות חשבונאית".
מכיוון שכך סבורים רוב משתתפי הפאנל כי הסיכוי לחשיפה של שערוריות חשבונאיות נוסח וורלדקום ואנרון לא גדול במיוחד בישראל. דווקא הבעייתיות המאפיינת את השוק הישראלי, כגון גרעיני שליטה משפחתיים בחברות הגדולות או ההפרדה בין מנהלי חברות לחברי הדירקטוריון, עשויה למנוע זיופים בדו"חות הכספיים. מצד שני יש לזכור כי בעבר כבר היו פרשיות מסוג זה בשוק הישראלי, והזכורות ביותר הן פרשת ויסות מניות הבנקים ב-83' ופרשת ההונאה בחברת הביטוח לה נסיונל.
ואולם נראה כי הרוחות הפסימיות שנושבות מארה"ב מצליחות להשפיע על מנהלי הכספים הישראלים. מסקר שערכה חברת ארד תקשורת עולה כי 84% מתוך 65 מנהלי כספים של חברות ציבוריות בישראל מעריכים כי יש אפשרות לגילוי שערורייה דוגמת וורלדקום ואנרון באחת מהחברות המרכיבות את מדד ת"א 25. רבע מן הנשאלים סבורים כי האפשרות לכך היא גבוהה מאוד, ושני שלישים מהנשאלים ציינו כי המשבר בארה"ב השפיע על אופן הכנת הדו"חות הכספיים של חברותיהם.
"מספר הפניות אלינו עם שאלות לגבי אמינות הדו"חות הכספיים, הרכב הדירקטוריון ואופן קבלת ההחלטות עלה בכ-10% בשנה האחרונה", אומר אייל דשא, סמנכ"ל הכספים של צ'ק פוינט, אחת הישראליות הגדולות בנאסד"ק. דשא סבור כי זו עלייה מינורית למדי בהשוואה לדרמה המתחוללת בשוק האמריקאי.
לדעתו, הבעיה המרכזית שדורשת כיום תיקון אינה נושאי החשבונאות והדיווח, אלא האנליזה. "יעברו עוד שנים רבות עד שמקצוע האנליזה ישקם את אמינותו, ועד אז המשקיע הפרטי ייוותר עם מידע מועט יותר מבעבר", אמר.
עם זאת, דן זיסקינד, המנהל הפיננסי של טבע, החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, סבור כי המשקיעים האמריקאים יתאוששו במהרה ויחזרו לשוק המניות, גם ללא אנליסטים. "אמריקאים השקיעו במניות גם כשהתשואות היו 10% בשנה, ולא תמיד הם היו רגילים לתשואות של מאות אחוזים", אמר. "הם יחזרו לשוק למרות משבר האמון, משום שאין להם משהו אחר לעשות עם הכסף".
זיסקינד סבור כי אימוץ חוק סרביינס-אוקסלי בארה"ב לא צפוי לפתור את חוסר האמון בקרב המשקיעים. להערכתו, יישום החוק "ידעך", כפי שדעכה יוזמת Fair Disclosure שאומצה בארה"ב בתחילת 2002 ושלפיה יש למסור מידע מפורט יותר למשקיעים ולאנליסטים. בסקר של ארד תקשורת הציעו 56% ממנהלי הכספים לקצר את תקופת ההתקשרות עם משרדי ראיית החשבון ו-25% מהם סבורים כי יש להדק את הרגולציה ולהגביר את הפיקוח על דו"חות החברות. מהו אם כן הפתרון האמיתי?
הפתרון - לחזור לעשרת הדיברות
"הפתרון לחוסר האמון ולחששות המשקיעים פשוט - לעיין בעשרת הדיברות, בעיקר ב'לא תגנוב' ו'לא תחמוד', אומר עו"ד דוד חודק, שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. לדעתו, האירועים בוול סטריט אינם שונים בהרבה מהבהלה לזהב ומבועות אחרות שהתנפצו לאורך ההיסטוריה. "מדובר באותה 'נדנדה' בין הרצון לעמוד בכללים ובחוקים לבין הרצון לכוח ולכסף", אומר חודק. פרשיות וורלדקום, טייקו, אנרון ופרשיות רבות נוספות שנחשפו בשנה החולפת מראות כי הכף הוכרעה בבירור לטובת ה-"greed" הישן והטוב של וול סטריט.
חודק סבור כי דווקא היכולת הטכנולוגית ליצור עולם וירטואלי שהתפתחה בעשור האחרון תרמה להעצמת התופעה ויצרה עולם דמיוני של ערכי מניות ושווי חברות. לדעתו, הפתרונות נעוצים באמצעים רגולטוריים כגון חקיקה חדשה, הגברת פיקוח ואכיפה שתחשוף כשלים ודרישת כשרות מקצועית מדירקטורים בחברות ציבוריות. כמו כן הוא סבור כי יש להקים גוף בעל מעמד יוקרתי שיקבע תקנים דוגמת אופן הטיפול החשבונאי באופציות לעובדים - נושא שנותר עדיין פרוץ ומעוות את תמונת הרווחים של חברות רבות. בנוסף לכך מציע חודק להקים ארגון להגנת צרכני ניירות הערך, כלומר המשקיעים.
ד"ר אייל סולגניק מהמרכז הבינתחומי מציע פתרונות מרחיקי לכת. הפתרון הראשון הוא שינוי מוחלט של כללי החשבונאות הקיימים. "החשבונאות שנמצאת בשימוש כיום הומצאה ב-1494 ומכיוון שכך היא אינה מתאימה למציאות הנוכחית", הוא אומר. "יש להקטין את המשקל של הדו"חות הכספיים ומספרים אבסולוטיים ולהשתמש בהתפלגויות ובאמצעים סטטיסטיים כדי לבדוק את ביצועי החברות", מציע סולגניק.
לדעתו יש לאמץ כללים טכניים פחות, שיהיו מבוססים על עקרונות המערבים שיקולים רב תחומיים. כך ייהפכו ספרי החשבונאות לעבים פחות, ויתבססו על מספר חוקים כלליים למדי. ההצעה השלישית והמהפכנית פחות היא הוספת פונקציית "פרקליטו של השטן" לדירקטוריון. פונקציה זו נועדה לערער בכל עת את אמינות הדו"חות הכספיים ותגרום למנהלים לבדוק אותם לעומק.
ואולם נראה כי גם שני הדוברים האחרונים סבורים כי בישראל מידת האקטואליות של סוגיות אלו קטנה. "ישראל היא שוק קטן ולא משוכלל, ששואף כל הזמן לחקות את המודל האמריקאי", אומר חודק, "ואולם השוק הישראלי יגיע למודל זה רק בעוד עשרים שנה, כשארה"ב כבר תהיה במקום אחר, במיוחד לאחר שהוכח כי המודל הקיים שם נכשל".
אנליסטים ורו"ח: תחלואי שוק ההון הישראלי ימנעו שערוריות חשבונאיות
סופי שולמן
27.11.2002 / 10:17